חודש לאחר פרסום התחקיר על רשות העתיקות והזנחת האתר הפרה היסטורי בעל החשיבות הבינלאומית עובדייה, התקיימה היום פגישת ״התנעה לביצוע״ שבה השתתפו רשות העתיקות, מועצה אזורית עמק הירדן, הקרן לשמירה על שטחים פתוחים והמועצה לשימור אתרים. בפגישה הוחלט על צעדים לשיקום ושימור האתר ועל פתיחתו לציבור הרחב, לראשונה מאז התגלה בשנות ה-50.  

תחקיר המקום הכי חם עסק בין היתר בהזנחה הממושכת ובסכנה הנשקפת לאתר הפרה-היסטורי עובדייה, אחד משני האתרים הארכיאולוגים העתיקים ביותר בעולם מחוץ לאפריקה והעתיק בישראל, שבו התגלו שרידי שלד של מין אדם מודרני. האתר מתוארך לכל הפחות ל-1.5 מיליון שנה טרם זמננו.

"מדובר באתר אולי החשוב ביותר בארץ. יש בו למעלה מ-70 שכבות ארכיאולוגיות, זה כמו 70 אתרים שונים״, אמרה בתחקיר פרופ׳ נעמה גורן-ענבר מהאוניברסיטה העברית, שכתבה את עבודת הדוקטורט שלה על אודותיו. "ברגע שיורד גשם בעובדייה, השכבות נהיות בוץ והכל נהרס. לא נעשה מאמץ לבנות משהו שיכול היה להגן על האתר הזה, שמצבו קטסטרופלי. נכון שלשמר את כל האתר זה כמעט בלתי אפשר או מאוד יקר, אבל לפחות חלק ממנו אפשר בהחלט אם רוצים״. 

בתגובה לפניית המקום הכי חם לפני כחודש, אמר ראש מועצת עמק הירדן עידן גרינבאום כי התכנית לשיקום האתר תקועה ״כבר למעלה מעשור״, וכי הוא ״לא רואה כסף גדול מאוד שישקיעו בזה מכל הדברים. בואו נהיה ריאלים״. 

כעת מספר גרינבאום כי ״התקיימה היום הישיבה והוחלט על לוח זמנים לביצוע. המטרה היא לסיים את השלב הראשוני והנגשה לציבור עד חגי תשרי הקרובים״. 

הפגישה נערכה במועצה האזורית עמק הירדן ובה נכחו גם אנשי רשות העתיקות ובהם היו״ר אלי אסקוזידו; רשות הניקוז כנרת; המועצה לשימור אתרים; הקרן לשטחים פתוחים ברשות מקרקעי ישראל ורשות הטבע והגנים. אסקוזידו שיתף בערוץ הטלגרם שלו תמונות מהדיון וכתב ״עובדיה אצל עידן גרינבאום. סוגרים תאריכים לביצוע אתר ארכיאולוגי עובדיה בית זרע… אתר פרהיסטורי״. 

ד״ר עומרי ברזילי מרשות העתיקות, שחפר באתר בשתי העונות האחרונות, נכח גם הוא בפגישה וסיפר כי ״המטרה בשלב הראשון היא להנגיש את האתר לקהל, אף אחד לא יודע שהמקום הזה קיים מלבד פרה-היסטוריונים״. 

בתחקיר שפורסם בהמקום הכי חם, אמרה גורן ענבר כי אמנם ד"ר ברזילי "מנסה להרים את קרן האתר, תכניות, שילוט, רישות שבילים ועוד יוזמות קטנות… אבל התוכנית הזאת לא שומרת על האתר. לא ככה מייצרים תוכנית שימור. רשות העתיקות עצמה בכל אופן לא משחררת כספים למטרה כזאת. כל הכספים שהגיעו לפעילות האחרונה שהייתה בעובדייה גייסו או הביאו דרך הקרן לשטחים פתוחים״.

כעת, כחודש לאחר פרסום התחקיר, נמצאו השותפים, נמצא התקציב ונקבע התאריך לסיום השלב הראשוני. בישיבה הוחלט כי האתר ישוקם ויהפוך לגן לאומי ולחלק מהתוכנית לשיקום מורד הירדן, אותו מקדמות המועצה האזורית ורשות הניקוז. ״עובדייה יהפוך לגן לאומי כחלק מהפרויקט הגדול של שיקום הנחל, הקמת שבילים, הנגשה ופיתוח של המתחם לציבור כפארק קולט קהל. כשהכל יתחבר, אפשר לפקח על זה ולנהל את זה״, סיפר גרינבאום. 

באתר, שעד כה לא הייתה אליו גישה וממצאיו סבלו מפגעי מזג האוויר, יוקם שביל גישה מוסדר שיוביל את המבקרים מגשר בית זרע, יבוצע שימור של צריף משלחת החפירה והפיכתו למרכז מבקרים וכן יבוצע שימור ארכיאלוגי והנגשה של שטח החפירה ומשטח המגורים, המהווה את הממצא המרכזי באתר.

תקציב הקמת השלב הראשון יגיע ברובו מהקרן לשמירה על שטחים פתוחים ברמ״י. בדיון הוחלט כי המועצה האזורית עמק הירדן תקים את שביל הגישה, השילוט במקום ואת החניון, רשות העתיקות אחראית על הנגשת האתר הארכיאולוגי והמועצה לשימור אתרים אחראית על שימור צריף המשלחת ומרכז המבקרים.

״הצריף הישן אמנם נראה כיום כמו כל צריף אסבסט חקלאי, אבל מדובר באתר היסטורי בפני עצמו״, סיפר ברזילי. ״פרופ׳ משה שטקליס (מי שניהל את החפירה באתר מגילויו ועד 1969 ונחשב לפרה-היסטוריון הישראלי הראשון – ד.ז) נפטר בפתאומיות והסטודנטים שלו, עופר בר יוסף ואיתן צ׳רנוב, ירשו את ניהול החפירה. מכיוון שמדובר באתר עם חשיבות עצומה ושהם עדיין היו צעירים – לואיס ליקי, מי שנחשב לפרה היסטוריון החשוב ביותר בעולם, ליווה אותם ואף הגיע לביקור בעובדייה. 

״בעקבות הביקור, ליקי החליט שצוותי החפירה צריכים צריף שישמש את המשלחת ותרם את הכסף להקמתו. משלחות החפירה עבדו בו וחקרו את הממצאים, ועם השנים גם הצריף נהרס. כעת המועצה לשימור אתרים תהפוך אותו למרכז מבקרים שבו יוכלו לצפות על האתר, לראות חלק מהממצאים, לשמוע הסבר על המקום וממנו לרדת אל האתר עצמו״. 

״זה השלב הראשון, יש לנו חזון הרבה יותר גדול. יש לנו חלומות גם על שלבים ב׳ ו-ג׳, אבל זה דורש תקציב נוסף ועוד שותפים שיקחו חלק בפרוייקט״, אמר ד״ר ברזילי בנוגע לחזון לאתר לאחר ביצוע העבודות הראשוניות. ״המטרה היא הקמת פארק פרה-היסטורי שלם. שחזור של יער הלקטים עם מיני הצמחים ובעלי החיים שהתגלו בחפירה,  פסלונים של בעלי חיים באתר, המטרה היא לחבר את הקהילה לאתר ולחשיבות שלו. זה אתר ייחודי לישראל״.