רגע אחרי הדיון בבג"ץ בעתירה שהגישו תושבי דרום תל אביב נגד העירייה והמשטרה, כשהם בסניף ארומה הסמוך לבית המשפט, פגשו התושבים בניצב משה אביטל, מפקד תחנת המשטרה שאחראי על שכונת נווה שאנן. הוא ישב איתם, היה קשוב לתלונותיהם ולעדויות שלהם – אבל אז נשלפה תמונה אחת שגרמה לו להתנצל, לקום וללכת.
זו הייתה תמונה קשה במיוחד, שנשלחה בקבוצת הוואטסאפ של תושבי השכונה. בתמונה, שצולמה לאור יום, מחלון ביתה של אחת התושבות, נראה זנאי בחצר עם אישה, כשיחסי הניצול זועקים לשמיים.
״הייתי מת לרדת למטה, לפרק לו את הצורה״, אמר אחד התושבים שנחשף לתמונה. ״תפרק אותו", ענתה תושבת אחרת, "המשטרה גם ככה לא תגיע״. "שלא יהיה לך ספק", אמר, "כשירדתי למטה פעם אחת – תוך שנייה המשטרה הגיעה״. "אתה יודע למה", שאלה ולא המתינה לתשובה: "כי אתה אזרח נורמטיבי. ממך אפשר לקחת כסף. לך יש מה להפסיד אם תיעצר, אם יפתחו לך תיק פלילי. מהפושעים האלו לא אכפת, אז לא עושים איתם כלום״.
האמירה הזאת מספרת אולי את כל הסיפור של נווה שאנן, סיפור שבא לידי ביטוי בעתירה, סיפור שבית המשפט העליון מבקש כעת לשנות.
בדיון עמדו השופטים יעל וילנר, דוד מינץ ונועם סולברג, עמדו אתמול בהחלטתם לצד התושבים, שבמשך שנים סובלים מגלגול אחריות ממושך בין העירייה למשטרה בנושא תופעות הפשיעה הקשות בשכונה.
כשהמשטרה והעירייה מגמגמות
ככלל, רק במקרים חריגים בג״ץ נוטה להתערב בשיקולי אכיפה של המשטרה. ישנם מעט מאוד תקדימים בהם נהג כך, אחד מהם הוא המקרה של הגבלת הפגנות בתקופת הקורונה. אך אתמול, לאורך הדיון, תקפו השופטים שוב ושוב את הטיעונים של המדינה ושל העירייה.
"יש כאן עניין של מדיניות משטרה לתת פחות תשומת לב לשכונה – לעומת רחוב ליד", אמרה השופטת וילנר. "יש הודאה מפורשת שלא נעשה כלום במקום הזה עד הגשת העתירה. מה שמתואר בעתירה הוא אנדרלמוסיה מוחלטת".
השופטת וילנר: "יש הודאה מפורשת שלא נעשה כלום במקום הזה עד הגשת העתירה"
לעתירה צורפה רשימה של בתי הבושת הפועלים בשכונה, לרבות הכתובות של כל אחד מהם, רשימת הנכסים בהם פועלים בתי הבושת – ובעליהם, ואף תשריטי החנויות, יחד עם פירוט מספר הפעמים שהעבירו התושבים את המידע לעירייה.
בהתייחסות להצגת נתוני המשטרה על תופעת הזנות, והנתונים על סגירת בתי הבושת בשכונה, אמר השופט מינץ: "לא מצפים שיהיה אותו דבר כמו שכונה אחרת, אבל אתה קורא את הנתונים, ואומר לעצמך '30 בתי בושת בשכונה? זה לא נורמלי!' וזה שנים ככה, לא מאתמול!".
"עיריית תל אביב לא יכולה לסגור בתי בושת?" הוכיחה השופטת את עורכת הדין של העירייה. עורכת הדין, מצידה, גילגלה את הכדור לפתחה של המשטרה, בטענה כי מדובר במקרה פלילי. השופט מינץ הוסיף: ״אין פיקוח על עסקים? אין אכיפה?".
מלבד היותה בלתי חוקית במישור הפלילי, ועל כן באחריות המשטרה, פעילות בתי בושת בקומות מסחריות של בנייני המגורים מהווה עבירה על חוק רישוי עסקים. כמו כן, זוהי עבירה על חוק התכנון והבנייה, מאחר שהיא מהווה שימוש חורג בניגוד לתב״ע (תוכנית בניין עיר) התקפה על הנכס – ועל כן נמצאת גם באחריות העירייה.
הכלים לסגירת בתי הבושת נמצאו תמיד בידי העירייה, איך היא בחרה לאפשר את פעילותם. זאת, בניגוד לכלים רבים שמפעילה העירייה על עסקים נורמטיביים אחרים ברחבי העיר, בהם גם כלים משפטיים ומנהליים כבדים על עבירות פשוטות, כמו קרטונים שלא קשורים היטב או השלכת אשפה שלא במועד הפינוי.
בחלק מבתי הבושות פועלים גם סוחרי סמים. ככלל, מדובר בנכסים שמושכים קהל של זנאים, סוחרי נשים, סוחרי סמים ומכורים מרחבי הארץ, למפתן ביתם של התושבים, שמעידים כי הם חוששים לצאת לרחוב.
"העירייה אומרת 'ידיי כבולות, זה תפקיד המשטרה'; המשטרה אומרת 'זה בתחום העירייה'. ומי בתווך? התושבים. בנווה שאנן יושבים סוחרי סמים על כסאות נוח, גלויים לכל ברחוב, אז מה מורכב? כנראה שברוטשילד זה לא היה קורה" הטיחה השופטת וילנר בניסיונות ההתחמקות של עורכי הדין של העירייה והפרקליטות, והוסיפה: ״יש מי ששוכב במגלשה, לא תפנו אותו?״.
"העירייה אומרת 'זה תפקיד המשטרה'; המשטרה אומרת 'זה בתחום העירייה'. ומי בתווך? התושבים"
עורכי הדין של עיריית ת״א, שטענו כי סיירת סל״ע (סיירת לביטחון עירוני; ד"ז) מבצעת פעולות אכיפה, זכו לביקורת: מהנתונים שהגישו, התברר כי במרבית המקרים מדובר בדוחות על עישון במרחב הציבורי או פתיחת חנויות בשבת, ועוד נושאים שכלל לא הוכרזו בעתירה. דווקא באשר לעבירות שכן נדונו בעתירה, עורכי הדין של העירייה מצאו עצמם מגמגמים.
גם על סאגת הדחיות בתגובת המדינה לעתירה, והתגובה המסוכסכת שהוגשה לבסוף בין השר לבטחון לאומי, איתמר בן גביר, לבין הפרקליטות, המשטרה ומפקד מחוז ת״א עמי אשד והיועצת המשפטית לממשלה – נמתחה ביקורת.
השופט סולברג אמר לעורכי הדין של הפרקליטות, כי זוהי "התנהלות מביכה ומעיקה". נציג הפרקליטות התנצל, ואמר כי "זו תחושת מבוכה גדולה להגיש בקשות חוזרות ונשנות. עבדנו לילות כימים, אבל יש בין שני המיוצגים שלנו: השר בן-גביר והמדינה (כלומר המשטרה; ד.ז), מחלוקות".
הישג לשכונה
שעות ספורות לאחר הדיון, כבר נשלחה החלטת השופטים לעותרים כי בג״ץ יעקוב ויפקח אחרי פעולות המשטרה והעירייה בעניין האכיפה. "לאחר הגשת העתירה חל שיפור בטיפול המשטרה והעירייה בעניין נשוא העתירה, אך המלאכה הנחוצה עודנה רבה ומורכבת. מגמת קידום ושיפור הטיפול חייבת להימשך", נכתב בהחלטה. על המשטרה והמדינה לעדכן על הגברת פעולות האכיפה הרלוונטיות לעתירה, בתוך חצי שנה ועד ל-10 בדצמבר השנה.
בדיון נרמז כי השיפור (הקל מאוד) ופעולות האכיפה שנערכו לאחרונה, והוצגו על ידי המשטרה והעירייה, הם תוצר הגשת העתירה והמאבק המשפטי של התושבים, ולא תוצר מדיניות אכיפה הקיימת בשגרה, כפי שניסו להציג את הדברים עורכי הדין של העיריה והמשטרה.
לאחר הדיון, עוד טרם קבלת החלטת השופטים, תושבי השכונה נשמעו אופטימיים מתמיד. ״זה היה מדהים. הם לא קיבלו את ההתחמקויות של עורכי הדין של העירייה ולא של הפרקליטות״, אמר מאיר אליאל רבינוביץ׳, תושב השכונה, ופעיל שהגיע לעתירה עם בנו בן ה-8.
עו״ד רועי פדל, ממשרד גולדפרב גרוס זליגמן, שמייצג את העותרים: ״בג"ץ לא הסכים לקבל מצב שבו תיפגע זכותם של תושבי השכונה לחיות בכבוד ובביטחון. בית המשפט עמד על כך שבעקבות העתירה חל שיפור בטיפול בפשיעה בשכונה ויש לוודא שהמגמה תימשך. התושבים, בליווי של משרדנו, יוסיפו לעקוב כדי לוודא שהאכיפה תבוצע בפועל, באופן שיחזיר להם את זכויותיהם הבסיסיות, שנרמסו במשך שנים של הזנחה״.
מוטי כ״ץ, מי שיזם את העתירה של תושבי השכונה, אמר: ״שכונת נווה שאנן השיגה היום הישג היסטורי״. הוא לא מגזים. מאבק זה הוא סיפור על אזרחים שעבורם, פניו של השלטון הם קיר אטום של חוסר צדק. המפגש של אזרחים מול הרשויות אשר נותנות ידן לפשיעה פלילית, הוא מכת מוות לשלטון החוק ולדמוקרטיה. כאשר השיקולים המנחים את המשטרה והעיריה אינם שקופים ואינם ברורים, השבר באמון האזרחים במערכות אכיפת החוק, הולך ונפער, ונדרשים מאמצים רבים לאחות אותו. אתמול, בג"ץ עשה צעד בכיוון.
