לאחר שנים של הזנחה, הפכה ירושלים לשיאנית ההתחדשות העירונית ולשיאנית במספר הפרויקטים של פינוי בינוי, שרובם מרוכז בשכונות דרום העיר. היא גם שיאנית בביקורת המופנת נגדה, מפעילים ותושבי העיר, על כך שאותם פרוייקטים עתידים לפגוע במרחב הציבורי.
מדיניות התכנון העירונית, יחד עם תעשייה ענפה של יזמים, עורכי דין, חברות החתמה וקבלנים, הופכת רחובות שלמים בעיר, בניין אחר בניין, למגדלים בני 30 קומות.
המיזמים מתרחשים בעיקר בשכונות קריית יובל, קטמון, גוננים, קרית מנחם, גילה ותלפיות, המרכזות 80 אחוז מהפרוייקטים של פינוי בינוי בעיר, בעוד התשתיות שלהן לא ערוכות להכיל את בולמוס הבנייה לגובה.
לפני חודש וחצי העלתה העירייה למערכת המידע הגיאוגרפי העירונית, ה-GIS, שכבה המאפשרת לציבור לראות את כלל תכניות הפינוי בינוי הנמצאות בהליכי תכנון בתלת ממד ובצורה ברורה, שמבהירה בצורה ויזואלית כיצד עתידים להראות רחובות העיר. השכבה מתבססת על מידע ציבורי, שאמור להיות פתוח ונגיש לציבור.
לאחרונה אותה שכבה הורדה מהאתר. ״כנראה שעודף המידע הנגיש והבהיר הזה היה לצנינים בעיני מישהו״. צייץ המתכנן איתמר שחר, חבר בעמותת "תכנית מגירה" לאקטיביזם תכנוני, ״במקרה או שלא במקרה, היא ירדה כמה ימים אחרי פרסום כתבה נוספת עם תלונות תושבים על ציפוף והעמסת מגדלים, הפעם בקטמונים, תוך שימוש במודל מהאתר״.
הורדת השכבה מונעת מהציבור לעיין במידע השייך לו, שנמצא במערכת שפותחה מכספי ציבור ושאמורה לספק לתושבים כלים שיאפשרו להם לקחת חלק ולהיות מעורבים בעשייה התכנונית, שעתידה להשפיע על חייהם בצורה דרמטית.
במקום שמהלכי ההתחדשות העירונית בירושלים יבשרו על שיקום המרקם העירוני וחיזוק הקהילות המקומיות, טוענים תושבים שהם כוללים מהלכי פינוי-בינוי אגרסיביים שבמסגרתם ייבנו בשכונות מגדלי ענק בני 20-30 קומות, המנותקים מהרחוב ופוגעים במרחב הציבורי הקיים.
זאת בניגוד לתוכניות האב השכונותיות ולעקרונות תכנון עירוני, המעדיפים תכנון מתחשב בהולכי הרגל, עידוד רכיבה ונגישות מרבית לתחבורה ציבורית, ובניגוד לתכנית המתאר הארצית, המגדירה את רמות הציפוף בבינוי ובפיתוח העירוני במטרה להיערך לגידול האוכלוסין הצפוי ובו בזמן לשמור עתודות קרקע ושטחים פתוחים.
"ככל שהתקבלה החלטה לצנזר את המודל החשוב הזה, שאיפשר לראשונה לציבור לתפוס במבט אחד את העתיד התכנוני של העיר, מדובר בטעות כפולה", אומר שחר, בעצמו תושב קטמון. "זה חושף חוסר כבוד כלפי הציבור וכלפי זכותו להשתתף בהליכי התכנון – וגם מדרבן אותנו לדרוש מהעירייה לקבל לידינו את המודל המלא, באמצעות חוק חופש המידע, על מנת לפרסם אותו לכל דורש. נקווה שהעירייה תתעשת ותשיב את המודל לאתר בהקדם".
"הצנזורה הזו חושפת חוסר כבוד כלפי הציבור וכלפי זכותו להשתתף בהליכי התכנון – וגם מדרבנת אותנו לדרוש מהעירייה לקבל לידינו את המודל המלא"
פנינו לעירית ירושלים ושאלנו מדוע ירדה השכבה ממערכת המידע הגיאוגרפי לאחר שהושקעו בפיתוחה ובהנגשת המידע משאבים רבים. וכמובן, מדוע מידע ציבורי שאמור להיות נגיש ופתוח לכלל הציבור, שגם שלאחר שהוסר מובן שהוא קיים, מוסתר מהציבור והגישה לעיון חופשי בו נמנעת מהציבור. מהעירייה נמסר כי ״השכבה התלת-ממדית של מערכת ה-GIS הוסרה לטובת התאמות ועדכונים ותשוב למערכת בהמשך, לאחר הכנסת כלל המרכיבים שיתווספו״.
בעירייה טענו כי המידע שעבורו הוסרה השכבה ממערכת המידע העירונית נועד להראות את פרוייקטי הפינוי בינוי המתוכננים, אך עם מידע שיכלול את ״השטחים הירוקים, הכבישים, ואת המענה הציבורי הנרחב שיש בכל תכנית״. בבדיקה שערכנו מול מומחי מערכות מידע גאוגרפי, הובהר לנו שאין סיבה טכנית להוריד את השכבה שכבר פורסמה על מנת להוסיף את שכבות המידע החדשות. למקום הכי חם גם נודע כי חלק מאנשי התכנון בעירייה התרעמו על עצם העלאת השכבה למערכת.
שחר ניסה לברר את הנושא מול האחראי בעיריה, אילן גוייכמן, מדוע ירדה השכבה מהמערכת. לדבריו, הוא לא זכה לתגובה. "תכנון תלת ממדי הוא צעד חשוב מאד בעולם התכנון, ואני שמח להיות חלק מהתהליך הזה", כתב גוייכמן בפוסט שהעלה במרץ, עם פרסום המידע באתר. חלק מהתגובות היו אוהדות, חלקן ביכו את השינוי שיעבור על העיר וחלקן, מהזמן האחרון תהו לאן היא נעלמה.