השריפה בערד: האובססיה של בן גביר למשטרה הותירה את מערך הכיבוי בקריסה

במערך הכבאות וההצלה ובמשרד לבטחון לאומי לא אמורים להיות מופתעים ממותו של אברהם ברוך בשריפה השבוע בערד. על פי נתוני מערך הכבאות והמשרד, קיימים כיום פערים גדולים במספר לוחמי האש, במספר הרכבים הכשירים ובמספר התחנות הקיימות לעומת אלו הנדרשות. הנתונים הללו עולים מדוח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת שיצא לפני כחודש וחצי, לבקשתו של ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה. 

הסרטונים המזעזעים שהופצו ברשתות החברתיות מהאירוע בערד העלו את השאלה באשר למוכנות המערך והזמינות של כבאיות בעלות ציוד מתאים לאירועים מסוג זה, שנחשבים לשגרתיים וקלים יחסית לטיפול. 

על פי מערך הכיבוי וההצלה, בכל כבאית נמצא סולם באורך שמונה מטרים, המגיע פחות או יותר לקומה השנייה של בניין מגורים ממוצע. בחלק מרכבי הכיבוי קיים סולם גבוה יותר, המתאים להתמודדות עם שריפות בקומות גבוהות. במסמך המדיניות של השר איתמר בן גביר, שהוצג בפני הוועדה לביטחון לאומי בחודש יוני האחרון, נכתב במפורש כי אחת המטרות ביחס למערך הכיבוי וההצלה הוא שיפור יכולת הכיבוי, החילוץ וההצלה במתארים שונים, בדגש על רבי קומות. הכבאית שבה היה הסולם הגבוה יותר, שנדרש כדי לחלץ את ברוך, הגיעה לזירה רק לאחר 23 דקות משום שהייתה במשימה באזור ים המלח. 

על פי הדוח, במחוז דרום קיים פער של 31 אחוז בין מספר התקנים של לוחמי האש לבין מספר הלוחמים בפועל. ברמה הארצית הפער עומד על 43 אחוז, המהווה חוסר של 1,460 לוחמי כיבוי והצלה מהנדרש למוכנות בשגרה. מבחינת מספר התחנות, עולה כי ישנו מחסור של 27 תחנות ברמה הארצית. 

בנוסף, נטען בדוח כי זמן התגובה הנמדד מרגע קבלת שיחה על אירוע ועד הגעת צוותי הכיבוי למקום, ארוך כיום ב-2 דקות מהנדרש, וכי משך הזמן הזה נמצא בעלייה מתמדת מאז 2018. על פי הדוח, הסיבה לפערים נובעת מחוסר תקצוב לתקנים ולתחנות חדשות, אולם נתון זה לא מסביר את הפער בין התקנים המתוקצבים הלא מאוישים. 

כיום בישראל יש יחס של לוחם אש אחד על כל 4,500 תושבים, בעוד במדינות אחרות בעולם היחס הוא לוחם על כל 1,000 תושבים. בנוסף, 80 אחוז מצוותי הכיבוי בישראל מונים שני לוחמי אש בלבד, זאת בהשוואה לצוותים בני שלושה לוחמים, כפי שנהוג במדינות אחרות רבות בעולם, כך על פי הדוח. 

תשובת רשות הכבאות וההצלה לכותבי הדוח בכל הנוגע לכשירות הרכבים ולהיערכות נוספת מבחינת ציוד וחומרים, כללה מידע חלקי אשר לא איפשר לטענתם לאמוד את הפערים במדויק. ובכל זאת, על פי הדוח קיימים כיום 566 רכבי כיבוי אך צויין כי  ״כיום יש עשרות רכבים שהמענה שלהם מבחינה מבצעית נמוך יותר וכן עשרות רכבים בני למעלה מ-20 שנה שהמענה שלהם מבחינה מבצעית לקוי״. 

יצויין כי תקציב מערך הכיבוי וההצלה, שאושר במסגרת תקציב המשרד לביטחון לאומי תחת השר איתמר בן גביר, קוצץ ב-31 מיליון שקל בהשוואה לתקציב המערך ב-2022, זאת כאשר האתגרים העומדים בפני ישראל לאור משבר האקלים וריבוי מקרי השריפות ולאור הבנייה לגובה שמצריכה הערכות מבחינת ציוד והכשרה מתאימה ללוחמי האש, רק הולכים ונעשים דחופים יותר.