האגודה לזכויות האזרח עתרה אתמול (ג') לבג"ץ בבקשה להורות למשטרה לחדול משימוש בהנחיות פיקוד העורף כעילה לפיזור הפגנות. העתירה הוגשה בשיתוף הפעיל איתמר גרינברג, אשר נעצר במחאה בכיכר הבימה בתחילת מרץ, הראשונה נגד המלחמה הנוכחית באיראן. גרינברג עבר חיפוש בעירום בתחנת המשטרה, חלק ממדיניות המשטרה לגרום למפגינים שלא לקחת חלק במחאות ולחשוש מאלימות, מעצרי שווא והפשטה. העותרים תוקפים המשטרה שמונעת קיום מחאות נגד המלחמה, משתמשת בהנחיות פיקוד העורף, שאינם בעלי מעמד של חוק, גם כאשר ההפגנות התקיימו בסמיכות למרחבים מוגנים, בהם בין היתר חניון הבימה שתוכנן כדי להכיל עשרות אלפי אנשים.
בג"ץ נעתר לבקשת האגודה לזכויות האזרח לקיים דיון דחוף ליום שישי הקרוב, לאור עשרות הפגנות שיתקיימו ברחבי הארץ במוצאי השבת תחת הכותרת: "לא ישתיקו את המחאה – נגד מלחמת הנצח ולמען החיים של כולנו". המשיבים נדרשים להגיש את תגובתם עד שעה אחת בלבד לפני תחילת הדיון. הכדור עובר כעת לפתחו של בית המשפט, שיצטרך להכריע האם הביטחון ימשיך לשמש (שוב) כלי לסתימת פיות.
מאז תחילת מבצע "שאגת הארי", המשטרה מסכלת בשיטתיות מחאות נגד הממשלה ומפזרת באלימות חמורה מפגינים שמתנגדים למלחמה. הפיזור מתבצע ללא קשר למספר המפגינים, והאם הוא עומד בהנחיות ההתקהלות של פיקוד או לא. העותרים מצביעים על אכיפה בררנית וטוענים כי סילוק המפגינים, שבחלקם גם נעצרים בעילות מופרכות שונות ומשונות, מתבצע בזמן שהמשטרה נמנעת מלאכוף את מגבלות ההתקהלות בקניונים, מסעדות, מקומות עבודה ואף במסיבות הרחוב ההמוניות שנערכו בחג הפורים האחרון בירושלים.
עליית מדרגה באלימות
בעתירה מפורטים שורת מקרים מהשנתיים האחרונות המעידים, לטענת העותרים, על דפוס פעולה שבו המשטרה "שבה לסורה" בכל מערכה צבאית מחדש. מאז החל מבצע "שאגת הארי", תועדו בתל אביב לפחות שלושה מקרים של מחאות שפוזרו באלימות קשה. ב- 3 במרץ, פוזרו כ-20 מפגינים בכיכר הבימה באמצעות כוח מופרז של כ-40 שוטרים שהחרימו שלטים. במהלך האירוע נעצר העותר, איתמר גרינברג, שנלקח לתחנה ושם הופשט לחיפוש בעירום מלא. מקרה נוסף התרחש מספר ימים לאחר מכן, אז פוזרה בכוח הפגנה של כ-50 איש בטענה ל"חשש לשלום הציבור" עקב הגעת פעילי ימין ביניהם מרדכי דוד, הדר מוכתר ורועי סטאר. אלא שפעילי הימין עצמם לא פוזרו או נעצרו ובמהלך הפינוי המשטרה עצרה מפגין בחשד ל"הפרת הסדר הציבורי".
האירועים הגיעו לשיא ב-28 במרץ, כאשר הפגנה של כאלף בני אדם פוזרה באלימות קשה זמן קצר לאחר תחילתה. בניגוד למרבית המחאות הקודמות שהורכבו מגרעין קשיח של פעילי שמאל, הפעם הכיכר התמלאה בקהל מגוון שכלל גם פעילי מחאה נגד הממשלה ומצביעי מרכז- שמאל שמאסו במלחמה. נראה שהסולידריות הזו היא שגרמה למשטרה לשנות טקטיקה: שוטרים הטיחו מפגינים לרצפה וגררו אותם בידיים וברגליים, במה שנראה כניסיון לייצר כאוס ולפצוע את מי שמסרב לעזוב, תחת התירוץ של אי עמידה בהנחיות פיקוד העורף.
השתקת חופש הביטוי
העתירה הנוכחית היא נדבך נוסף במאבק שמנהלים ארגוני החברה האזרחית בשנתיים האחרונות – ממבצע צבאי אחד לאחר – מול מדיניות המשטרה לפזר משמרות מחאה שקטות, בעיקר בחיפה, בתל אביב ובירושלים, בשל תוכנן. באפריל 2024 עתרה האגודה נגד פרקטיקת החרמת והשחתת השלטים על ידי המשטרה הכוללים מסרים נגד המלחמה, מקריאות נגד הרג אזרחים ועד האשמות בפשעי מלחמה.
בעקבות אותה עתירה, הוציא יועמ"ש המשטרה הנחיה לפיה אין לארגון סמכות להגביל עמדות פוליטיות או להחרים שלטים בשל תוכנם. אף שהמשטרה הצהירה כי ההנחיות "רועננו והופצו לכל המחוזות", ובג"ץ אף קבע בבירור כי מדובר בפעולה בלתי חוקית, העותרים טוענים כי המציאות בשטח סירבה להשתנות. לטענתם, אם בעבר התירוץ לפיזור היה תוכן השלטים, כעת משמשות הנחיות פיקוד העורף ככלי הראשי להשתקת חופש הביטוי. כפי שנכתב בעתירה: "קביעות ברורות ומפורשות אלה התאדו כלא היו במערכות מול איראן".
