איזו שמחה! תקרת זכוכית מחוסמת נוספת נפרצה: אחרי ששתו לה את הדם בקשית מספיק זמן, קרנית פלוג נהפכה לנגידה הראשונה והשמחה לילדות. אבל כמה סמלי שהשבוע הזה שהתחיל בתחושה שהנה-הנה קורה משהו, ואפילו נתניהו הבין שאשה זה לא מחלה ואולי סוף סוף יתמלאו שדרות הניהול במנכ"ליות כי מה שטוב לכלכלה היציבה היחידה במזרח התיכון ולאומת ההיי-טק/ בירת האבטלה הנמוכה/ זירת הצמיחה – יכול להיות טוב לכל מערכת אחרת –  כמה סמלי שהשבוע הזה נגמר ברשימה של 189 ראשי ערים גברים ושתי נשים שהצליחו בעורמה לחדור לרשימה הזאת. כי מה שטוב לסטארט-אפ ניישן לא טוב לשלטון המקומי, שם צריך גברים עם ביצים ואם אפשר גם כמה כתבי אישום על הגב, כי לנפח את החזה מול בג"ץ זה הדבר הבא – ואתם יודעים מה אומרים על נשים שמנפחות חזה. ומי בכלל  צריך שם נשים עם כל ההורמונים, הפטפוטים והילדים שצריך לדאוג להם. אה כן, ילדים.

 לא רק תחילת וסוף השבוע התאפיינו בצעדים משמעותיים לנשים הישראליות – אחד קטן קדימה ואחד ענק אחורה-  למעשה בכל רגע נתון אפשר למצוא תנועה משמעותית אחורה – בכל עיתון יומי – ובלא מעט אתרי אינטרנט רשמיים. 

כן, זה עניין הילדים. או ליתר דיוק- יצירת הילדים.

שמעתם שיונית לוי בהריון? ולירז צ'רכי? וקרן פלס? וגאולה אבן? ראיתם איך הן נראות כשהן מעוברות? ואיך הבטן יוצאת מהבגד ים? השוויתם כבר למי יש יותר גדולה בשבוע 36? לא כי זה באמת מרגש שהחברות הכי טובות שלנו, אלה שאנחנו ממילא עוקבים אחרי כל צעד שלהן – מצפות לחבוק בן. או בת. וכמו דודות פולניות טובות אין שום סיבה שכל האומה לא תעביר להן מערוף על הבטן. אבל רק אם היא יפה. ורק אם הירכיים שלהן לא מאוד השמינו והן לא נראות כמו הנשים האלה המסכנות שהגוף שלהן ממש גדל בהריון.

במדינה שבה הִתְרַבּוּת נחשבת לאחד ההישגים המשמעותיים של האשה, והפריון הוא ערך עליון, הפפראצים בסך הכל עושים את מה שמצופה מהם. זה הנשים האלה- שמעזות להשמין בהריון- שלא תמיד מצייתות לכללים.

אבל בעצם לא מצלמים לנו את אלה שלא מצייתות לכללים. רזה זה יפה. והריונית זה יפה. ומשום מה החליטו בשבילנו שהריונית רזה זה הכי יפה ובמחי כמה צילומים וטקסטים חסרי טעם וטאקט מנציחים גם בישראל 2013, השוויונית, עם הנגידה, את תרבות הגוף, הרזון והרעב – גם בזמן שהאשה צריכה להרגיש הכי בנוח עם עצמה ועם הגוף המסתרבל שלה. "את הכי יפה כשנוח לך" זה כדי למכור סנדלים, לא עיתונים. ואם מישהי מתקשה לעמוד בציפיות, אז ב"ידיעות אחרונות" השבוע עשו הכל כדי לעזור לה. קודם כל פרשו על פני חצי עמוד את התמונות של הנסיכה המהממת קייט מידלטון שב"ידיעות" יודעים שכולכן רוצות להיראות כמוה, וכולכם רוצים אחת כמוה – משחקת כדורעף וחושפת בטן שטוחה – שלושה חודשים בלבד אחרי הלידה! תראו מה זה, גם לא הצמיחה בטן כמעט בהריון (טוב היא הקיאה כל הזמן, אבל את זה לא כתבתם שם ליד התמונה, נכון???#$^*@) וגם הצליחה לחזור לעצמה אחרי שלושה חודשים! נסיכה או לא נסיכה? לאחת העם זה לוקח יותר זמן.

אבל אם אתן בכל זאת רוצות להיות נסיכות, אז במיוחד בשבילכן, למחרת היום פרסמו באותו עיתון ממש ראיון מעמיק עם דיאטנית על "התמונה של קייט מידלטון החטובה אחרי הלידה" ושם יכולתן לקרוא שנשים רגילות – יענו שמנות בהריון ואחריו – עייפות בדרך כלל ולכן הן דווקא עולות במשקל. כלומר, יש אישור: לנו הרגילות מותר לעלות במשקל. אבל בשאר הראיון הסבירו לנו בדיוק איך להגיע אחרי הלידה לבטן שטוחה – כמו של קייט – בתוך זמן קצר. תראו מה זה שירות לציבור. לא, לא אשה חתומה על השליחות הלאומית הזאת, למען הריוניות בעבר הקרוב, בהווה ובעתיד, שמא הן מודאגות שלא יצליחו להשתלב בחזרה בחברה לאחר שריצו את ההשמנה המוגזמת והחצופה הזאת המלווה את ה הִתְרַבּוּת. מה שמרגיז בכל הסיפור הוא שהמסר הזה – חוץ משהוא מחלחל לכלל הציבור- מחלחל גם להריוניות עצמן. יש כאלה שעושות דיאטה (ולא מטעמי תזונה בריאה), אחרות פשוט לובשות אוהלים כדי שכשהפפרצי רודף אחריהן הכותרת תוכל להכיל מחמאה על איזה יופי היא נראית למרות ההריון או במקרה הכי גרוע- איזה קטע שלא רואים.

זכותן של המסתירות להסתיר כמובן, וגם אם הן ידידות האומה הן לא חייבות להראות לכולם שהריון כרוך בהשמנה ושיקפצו להן, אבל יש לי תחושה שחלק מהעניין זה החשש שלמחרת כבר יהיה מי שיתייחס לגודלם של האם והעובר, וכן, ברור לי שלא נעים לקרוא על עצמך שאת לוויתן. אבל ברור לי גם שהלחץ המתון הזה שלא להרגיש בנוח עם המטען העודף הזה הוא רק תחילתה של דרך ארוכה ולא נוחה שבמהלכה כולם שמחים שתרמת את תרומתך למאבק הדמוגרפי אבל לא יכולים להכיל את המגבלות שבאות עם זה. רוצה להיות אמא? הישארי רזה, יעילה, נמרצת, זמינה וחרוצה. כמו גבר.

נורית קנטי היא עיתונאית בגלי צה"ל, מרצה לתקשורת ונושאת בגאווה בטן הריונית גדולה!