זה נשאר בלב שלנו

נ' נולד בסודאן, בבנדסי שבמערב דרפור.

הוא בן 39.

נ' ברח מסודאן בגיל 23, לפני כ-16 שנים.

נ' היה סטודנט כשהתחילה המלחמה בדרום סודאן ב-1999, באותה תקופה החלו לחייב את הסטודנטים להתגייס אך נ' ועוד סטודנטים אפריקאים סרבו להילחם באחים שלהם בדרום סודאן. כשראה שמתחילים לאסור אנשים שלא מוכנים להתגייס למלחמה וכולאים או הורגים אותם, הוא ברח מסודאן ללוב.

בלוב הוא חי כמעט תשע שנים. ב-2008 נחתם הסכם מעבר חופשי לאזרחים בין לוב, סודאן ומצרים אבל באותו הסכם גם ניתן היתר לכל מדינה לדרוש ולעצור את מי שהיא מעוניינת. ההסכם הזה שינה את היחס לפליטים שברחו מסודאן ללוב ולמצרים וחייהם נהפכו למסוכנים במדינות אלו.

נ' ברח מלוב למצרים וממצרים ישר לישראל, שלה אין כל קשר לסודאן.

נ' נכנס לישראל ב-2008, לפני כשבע שנים ונכלא בכלא קציעות לחודש.

הוא הגיש בקשת מקלט לארגון הפליטים של האו"ם בישראל וקיבל נייר המאשר את שהותו בישראל למשך שישה חודשים. אחר כך, כמו שאר הפליטים, הועבר לטיפול מדינת ישראל ומשרד הפנים. מבחינתו מצבו לא השתנה בכלל במשך השנים האלו. נ' הגיש בקשת מקלט לישראל ועד היום לא קיבל מענה לבקשתו.

נ' גר כל השנים בערד ועבד במלון בים במלח.

נ' מעולם לא עבר על החוק בישראל.

נ': "אין לי מה להגיד לאנשים שלא מכירים אותנו, זו לא אשמתם, זו אשמת הממשלה שלכם. לממשלת ישראל אני רוצה להגיד שאיך שאתם מתנהגים אלינו היום יש לזה השלכות למחר. ההחלטות שלכם משפיעות גם על אנשים אחרים. המצב שלנו קשה וזה נשאר בלב שלנו ובחיים שלנו איך שאתם מתנהגים אלינו".

נ' כלוא בחולות 11 חודשים.

לנ' ברור שאם יחזור לסודאן הוא לא ייצא בחיים משדה התעופה. אין שום סיכוי שיחתום על "חזרה מרצון".

החלום של נ' הוא שבכל המקומות שיש בהם מלחמות יהיו אנשים שיעזרו לעבור את הטראומה.

נ' רוצה להיות אחד מהאנשים האלה שעוזרים לאחרים להתגבר. נ' התחתן ב-2010 עם בחורה סודאנית שחיה בקנדה והוא מקווה שיוכל לעבור לחיות אתה בקרוב.