יו״ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים, ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי), הצהיר הבוקר (ב׳) כי ישקול לקדם תביעה ייצוגית בשם נכי צה"ל נגד משרד האוצר על סך 300 מיליון שקל. מדובר בחלק מהסכום שהוקצה ליישום רפורמת ״נפש אחת״, שהייתה אמורה להביא לשיפור הטיפול והשיקום לנכי צה"ל ומערכת הביטחון, אך זכתה לכינוי ״רפורמת השולל״ בקרב נכי צה״ל הלומי הקרב. "זה כסף שנלקח מהם שלא כדין", אמר ח״כ ביטון ופנה לעו"ד מושקובסקי, מנהלת הקליניקה להכרה בנכות צבאית, וביקש ממנה לתעד עשרה מקרים שישמשו כבסיס לתביע

הוועדה התכנסה לדון בסוגיית החסמים שמעכבים את יישום רפורמת "נפש אחת", ובפרט את אי-יישום הסיוע המשפטי לנכי צה״ל. על אף שהרפורמה הוצגה לפני ארבע שנים ונועדה לפשט את הליכי ההכרה והזכויות של הלומי הקרב מול המדינה, רק שני סעיפים ממנה מומשו, ובמקום סיוע משפטי מסובסד שהובטח בהחלטת הממשלה, נכי צה״ל שרוצים לקבל הכרה בנכותם נאלצים עד היום לפנות לעורכי דין פרטיים, שלעיתים מנצלים את מצבם עם תעריפים מופרזים.

״אין סיבה שנכי צה"ל יאלצו לשלם מכיסם לעורכי דין פרטיים כדי לקבל את הזכויות שמגיעות להם מהמדינה״, ביקר ח״כ ביטון, והוסיף שלא ייתכן שהנכים ימצאו את עצמם תלויים ב-"חזירים". על פי נתונים שהגיעו לוועדה, רבים מהנכים נדרשים לחתום על חוזים דרקוניים מול עורכי הדין, לעיתים בלי מקור מימון. לדברי ח״כ ביטון, מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נחשפו בפניו מקרים בהם עורכי דין הגיעו עד למיטותיהם של נכי צה"ל כדי להחתים אותם על הסכמים, וזאת "אפילו במקרים של קטוע רגל שאינו טוען להלם קרב ודי פשוט לתת לו נכות".

משחקים בנכי צה״ל

מדובר בישיבת המעקב השלישית שנערכה בחודשים האחרונים באשר למימוש הסעיף  המשפטי ברפורמת ״נפש אחת״, שמטרתו להסדיר את הזכאות לסיוע המשפטי לנכי צה״ל באמצעות משרד המשפטים, מבלי להידרש לעמוד במבחני ההכנסה הקבועים בחוק הסיוע המשפטי. 

בתחילת דרכה של הרפורמה נבחנה האפשרות ליישם את המהלך דרך מחלקת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, ואף הושג מתווה מוסכם עם השתתפות עצמית מינימלית. אולם לאחר שמשרד המשפטים נסוג מהמתווה בטענה לפער תקציבי, המהלך עבר חזרה לאחריות משרד הביטחון. כיום הפער המרכזי הוא תקציבי – בין משרד הביטחון שמצהיר כי קיים תקציב ייעודי וכי הצעת ההחלטה מוכנה לאישור הממשלה, לבין משרד האוצר שטוען כי הכספים הוקצו לשימושים אחרים ואין מקור תקציבי פנוי. 

בינואר 2023 הניח ח״כ ביטון של שולחן הכנסת הצעה לתיקון חוק הנכים שמטרתה להגביל את שכר הטרחה של עורכי דין המייצגים נכי צה״ל. החוק עבר בקריאה טרומית, אז מאז דבר לא קרה, והמשרדים ממשיכים להאשים זה את זה. ביטון תקף בדיון את הקיפאון בכנסת וביקר את העובדה שהממשלה הקצתה סכומי עתק למימוש הרפורמה, שעמד בשנים 2021-2022 על 1.2 מיליארד שקל, עם 300 מיליון נוספים כתקציב חד פעמי – ממנו נוצלו 38 אחוז בלבד. 

בדוח השנתי של מבקר המדינה לשנת 2024 נמצאו ליקויים ואי מימושים תקציביים רבים ביישום הרפורמה. על פי הדוח רק 64 וחצי מיליון שקל מתוך 461 מיליון שיועדו לטיפול בהלומי קרב, 14 אחוז בלבד נוצלו בפועל. בנוסף מתוך תקציב של 1.5 מיליארד שקל 62 אחוז כלל לא נוצלו, ומתוך תוספת של 95 תקני כוח אדם רק 63 תקנים אוישו בפועל. ״יצוין כי משרד האוצר לא העביר את התקציב החד-פעמי לאגף השיקום נוכח מימוש חלקי של התקציב השוטף״, נכתב בדוח המבקר. ״על פי נציגי משרד האוצר, אם משרד הביטחון ינצל את מלוא התקציב השוטף השנתי, יועבר אליו התקציב החד-פעמי ככל שיידרש״.

---

תת-ביצוע

הוועדה להסרת חסמים פנתה מספר פעמים בסמוך לדיונים הקודמים למשרד הביטחון, האוצר והמשפטים בניסיון להגיע למתווה שיאפשר החלטת ממשלה למימוש תקציב סיוע משפטי עד לחודש שעבר. לדבריו של ביטון, שר הביטחון, ישראל כ״ץ (הליכוד), כלל לא היה מודע לכך שהנושא תקוע ברמה התקציבית והבטיח להביא להחלטת ממשלה כבר ביום ראשון הקרוב, אך משרד האוצר ממשיך להתנגד בטענה שהתקציב כבר מוקצה לשימושים אחרים.

לדברי עידו חי, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר שנכח בדיון, מתוך כ-900 מיליון שקלים שיועדו לרפורמת "נפש אחת", חלק מהסכום כבר הוקצה לנושאים אחרים, ולכן לא נותר תקציב שיוכל לשמש לסיוע המשפטי. "זה לא תת ביצוע, זה אובר ביצוע״, אמר חי. ״אי אפשר לממש כסף שכבר נוצל לטובת שימוש אחר. אין לי דרך להסביר את זה בצורה יותר ברורה". ח״כ ביטון, מצידו, איים: "אני אשגע את שר הביטחון. אני הולך להתיש אתכם עד שתתייחסו כמו שצריך לנכי צה״ל״. 

הוועדה גם פנתה למשרד הביטחון ולצה"ל בבקשה לבחון פיילוט במסגרתו אנשי מילואים, משפטנים בהשכלתם, ילוו את נכי צה"ל והלומי הקרב בוועדות הרפואיות. אולם נציגת צה"ל שנכחה בדיון טענה כי הפקודות אינן מאפשרות גיוס משרתי מילואים לשם ייצוג בוועדות השונות, אלא רק למטרות צבאיות מובהקות, כמו ייצוג בבתי דין צבאיים או עבודה בסנגוריה הצבאית. על מנת לנסות ולסייע היא הציעה "פלסטר" של ליווי שאינו משפטי על ידי קצינות נפגעים, אך טענה כי הקצינות לא יודעות על מועדי הדיונים, שכן אלו נמסרים לעותר בלבד.

"אתם מספרים סיפורים על חיסיון״, זעק ח״כ ביטון. ״צה״ל ומשרד הביטחון זה אותו גוף, אתם אפילו באותה קומה. למה הקמנו אגף לנכי צה״ל? כדי שלא תהיה לו עבודה? כדי שלא יהיה לו מידע? איך הוא אמור לטפל אם אתם מסתירים ממנו את המידע? כל היום אתם מעבירים רשימות של חיילים, רק כאן אתם עושים מזה מגדל של חיסיון מידע".

משרד האוצר נגד משרד הביטחון

ח״כ ביטון הוסיף כי באחת משיחותיו עם לימור לוריא, מנכ"לית וראשת אגף השיקום במשרד הביטחון, הוא הבהיר שסיווג הסיוע המשפטי כ"הטבה" הוא שגוי מיסודו. "סיוע משפטי הוא לא הטבה, זה שירות בסיסי", אמר. הוא תקף את עיכובי היישום של משרד הביטחון, ואמר כי "אם הייתם מתעכבים חצי שנה – היינו מבקרים, אבל לא באותה חומרה. אחרי ארבע שנים, התשובה היא 'נחכה לאוצר'? מה התקווה שאתם נותנים לנכי צה"ל באירוע הזה?".

ביטון הודיע כי הוועדה תתכנס שוב בתוך עשרה ימים למעקב נוסף, וקרא לשיתוף פעולה מצד ארגון נכי צה״ל והקליניקה המשפטית על מנת להיערך גם לאפשרות של קידום תביעה ייצוגית. הוועדה גם דרשה משר הביטחון להכריע בסוגיה באופן מיידי, ולהבטיח שהנושא לא ימשיך להיגרר כחלק מהדיון הרחב על חריגות תקציביות בין המשרדים.