שמונה מבני משפחתה של כיפאח אגבאריה מאום אל פחם נרצחו בשנים האחרונות, בהם אחיה חאלד. את ארבעת ילדיו היתומים היא מגדלת מאז הרצח. לפני כשלוש שנים היתה אחת ממייסדות ההתארגנות האזרחית "אמהות למען החיים" והובילה את צעדת המחאה לירושלים נגד האלימות בחברה הערבית באוגוסט 2020. "בשנים האחרונות הפגנתי הרבה ולפעמים חשתי תקווה", היא אומרת. "אבל השנה הייאוש השתלט".
אגבריה, 43, היתה פעילה אזרחית ופוליטית עוד קודם לטרגדיות שנחתו עליה. היא אמנית, ציירת ושחקנית תיאטרון, שהמאבק שלה באלימות נוכח גם באמנות שלה. "הרגשתי שזה לא רק מאבק למען הצדק לבני משפחתי, אלא גם למען קולן של המשפחות השכולות בחברה הערבית", היא אומרת. "עשיתי מה שיכולתי: הלכתי להתראיין עם עברית לא מספיק טובה, נכחתי בהפגנות קטנות של 20 ו-100 איש וגם בהפגנות גדולות, צעדתי ברגל כמה ימים עד משכן בית הנשיא. אבל כלום לא עזר".
אגבאריה מביטה בנתוני הפשיעה בחברה הערבית של 2023 ונאנחת. 244 קורבנות, המהווים עלייה של 113 אחוז לעומת 2022. בין הקורבנות היו גם נבחרי ומשרתי ציבור, בהם מנכ"ל מועצת טירה. רק 23 מקרי רצח פוענחו – כ-10 אחוזים. נתון הנמוך מזה של 2022 (21 אחוז פענוח) ו-2021 (19 אחוז). אף אחד משמונה מקרי הרצח במשפחתה של אגבאריה לא פוענח.
"מסרנו כל מידע שהיה לנו לידי המשטרה, אבל עד רגע זה כלום לא קרה", היא אומרת. "בשנה שעברה הייתה אוזן קשבת לנושא. היינו בקשר טוב יחסית עם המשטרה ונפגשנו עם עמר בר לב שהיה השר לביטחון פנים. אבל מתחילת השנה אף אחד מהמשרד לביטחון לאומי והמשטרה לא דיבר איתנו".
באוגוסט האחרון פרסם פרופ׳ אסטבן קלור מהמכון למחקרי ביטחון לאומי מאמר שסקר את הרציחות שבוצעו בחברה הערבית מ-2012. הוא חזה שמספר הרציחות ב-2023 יגיע ל-262. דבר אחד הוא לא חזה: את ה-7 באוקטובר. אם בחודשים אפריל עד ספטמבר 2022 ממוצע הרציחות היה 25 בחודש, הרי שבאוקטובר נרצחו 13 אזרחים ערבים ובנובמבר 12. עם החזרה לשגרת חירום, חזר גם היקף מקרי הרצח ובדצמבר הוא עמד על 22.
"הנתונים מראים כי דרושה גיבוש תוכנית מערכתית ארוכת טווח למיגור הפשיעה בחברה הערבית", סיכם פרופ' קלור את המאמר שלו. אבל השנה האחרונה מוכיחה כי תוכנית כזו לא עומדת על הפרק, וספק אם גם אחרי המלחמה היא תגובש.
אובדן ההרתעה, שהיה זה שבין היתר הוביל לאירועי הטבח ב-7 באוקטובר, קורה גם בין גבולות הארץ. ארגוני הפשיעה פועלים בוואקום, ללא פעילות משטרתית מספקת שתעצור אותם או לפחות תצר את צעדיהם.
"אנחנו, כעיתונאים, שואלים את עצמנו מדוע בגדה ובמזרח העיר ירושלים יש מספרים נמוכים יותר של רציחות מאשר בתחומי הארץ, הרי אלו אותם ערבים", אומר מ', עיתונאי ערבי מהמרכז. "הסיבה היא ששם יש אמון בערך המשפחה ובמשטרה עצמה. כאן, מאז אירועי אוקטובר 2000, המשטרה נחשבת כאויב לאזרח הערבי. ועכשיו עברנו בדיווחים שלנו על מקרי הרצח מהלם והפתעה לדיווח שגרתי".
"החברה הישראלית מתייחסת אל הרציחות בחברה הערבית כאל רצח בחצר האחורית", אומר ח"כ אחמד טיבי (חד״ש-תע״ל). "הנושא הזה היה ונשאר המדאיג ביותר את החברה הערבית במשך כל השנה, ולמרות ההצהרות הבומבסטיות של בן גביר, המגפה הזאת נמשכת, הרציחות עלו. הוכח שלגבי בן גביר, שנושא הרציחות בחברה הערבית לא מעסיק אותו כשר, למרות שהוא נמצא באחריותו. והמפכ"ל שאמר על הערבים שהרציחות 'בטבע שלהם', נושא באחריות עליונה כמפקד עליון של המשטרה לכישלון בטיפול בתופעה".
גם ביוזמות אברהם, ארגון המנטר את האלימות והפשיעה בחברה הערבית וקורבנותיה, רואים בבן גביר את הכתובת לעלייה במקרי הרצח. "מינויו של האדם הכי פחות מתאים לתפקיד זה, הרואה באזרחי המדינה אוייבים ולא פלח אוכלוסיה הזכאי לשירותים ולהגנה, בצירוף הפסקת רבות מהפעולות שנועדו לצמצם את מעשי הפשיעה – כל אלו הביאו לכישלון מחפיר של הממשלה בכלל ושל המשרד לביטחון לאומי בפרט", הם אומרים ומוסיפים כי על הממשלה ליישם במלואן את החלטות 549 ו-550 ולשתף פעולה עם המנהיגות הערבית הנבחרת.
מספר רישיונות הנשק מזנק, בייחוד מאז תחילת המלחמה. כפי שהיה בעבר, הצפי הוא שחלק מכלי הנשק ייגנב ויעשה את דרכו לארגוני הפשיעה
באוקטובר 2021 התקבלה החלטת ממשלה 549, תוכנית חומש לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. בהחלטה נכתב כי לנוכח התגברות אירועי הרצח ולאור החשיבות שרואה הממשלה בחיזוק שלטון החוק והמשילות, החזרת הביטחון האישי ואמון הציבור במערכות אכיפת החוק וחיזוק המענה הממשלתי למאבק בתופעות פשיעה ואלימות – נתקבלה החלטה זו שמטרתה למגר את הפשיעה, להפחית את האמצעים הכלכליים העומדים לרשות ארגוני הפשיעה, להעלות את תחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל ככלל ושל האזרחים הערביים בפרט, להגביר את האמון במערכת אכיפת החוק ולהעצים את החברה הערבית תוך חיזוק החוסן הקהילתי להתמודדות עם תופעות אלימות ופשיעה. לצורך התוכנית הוקצו 2.4 מיליארד שקלים לחמש שנים.
חלקים מההחלטה נכנסו הודות לפעילות של ועד הרשויות הערביות וארגוני החברה האזרחית. "עם כינון הממשלה החדשה, התריע הוועד הארצי מפני הפקדת התכנית למיגור הפשיעה והאלימות בידי עבריין מורשע, ועל ההשלכות הרות האסון על החברה הערבית, שלצערנו מומשו כשנרשמה עלייה מבהילה ודרסטית בפשיעה החמורה", אומר אמיר בשאראת, מנכ"ל ועד הרשויות הערביות.
"הלחץ שהפעלנו עבד והממשלה גייסה פרויקטור למאבק בפשיעה, לידו שורה של פקידות מקצועית לקידום החלטת הממשלה וצעדים נוספים, כמו צעדי חקיקה, אך הפעילות עוד לא יצאה לפועל, וככל שלא תציב הממשלה כיעד לאומי את נושא הפשיעה בחברה הערבית, לא תוכל לממש את התוכניות ברצינות הנדרשת".
לפי נתונים של משטרת ישראל שנמסרו למקום הכי חם, מתחילת 2023 נתפסו כ-4,600 כלי נשק וחיקויי נשק בכ-2,500 אירועי תפיסת אמל"ח. זו עלייה של 30 אחוז במספר האירועים בהשוואה לאשתקד, ועלייה של 71 אחוז במספר הכלים שנתפסו. עוד מסרו לנו כי ב-2023 בוצעו 32 סיכולי הברחת נשק מהגבולות, בהם נתפסו נשקים, אקדחים וגם מטענים.
לעומת זאת, מספר רישיונות הנשק שניתנו בארץ נמצא במגמת עלייה, בייחוד מאז תחילת המלחמה. כפי שהיה בעבר, הצפי הוא שחלק מכלי הנשק ייגנב ויעשה את דרכו לארגוני הפשיעה. "ההזנחה כלפי החברה הערבית אפשרה לארגוני הפשיעה לשגשג ולהעמיק את השליטה שלהם על היישובים והתושבים הערבים", אומרת ויסאל רעד, רכזת פרויקט המאבק באלימות ובפשיעה בעמותת סיכוי-אופוק, ארגון הפועל לקדם שותפות בין יהודים לערבים. "התחמשות אזרחים, שרובם המכריע יהודים, תעמיק את האפליה ותחושת הפחד בין יהודים לערבים, תייצר היררכיה בין הקבוצות, ותגביר את הסיכוי לאלימות ברחוב ולזליגת נשק לארגוני פשיעה.
בנוסף, המצב הכלכלי הקשה עקב המלחמה, אחוזי האבטלה בקרב החברה הערבית, והפגיעה בעסקים קטנים, עשויים להגביר את התלות של האזרחים במקורות מימון זמינים, ובכך גם להתחזקות ארגוני הפשיעה שמספקים כסף 'קל וזמין' לאזרחים. האפליה וההזנחה בתחומי התעסוקה, החינוך, בדגש על מסגרות לנוער ותעסוקת צעירים, הדיור והתשתיות בחברה הערבית, הם גורמי עומק שממשיכים לאפשר לתופעה להתרחב ולגדול".
כפי שקורה לאחרונה כמעט בכל תחומי החיים, גם בתחום הפשיעה בחברה הערבית יש מי שלוקח את תפקיד הממשלה. "מי שמתמודד ביומיום עם הפשיעה הגואה והשלכותיה המרובות על כל תחומי החיים הם ראשי הרשויות", אומר בשאראת. "החלטנו, בוועד הארצי, להקים מטה חירום למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, אשר יושק בתחילת שנת 2024, ויהווה קפיצת מדרגה במאבק הציבורי נגד המדיניות המכוונת של הממשלה וזרועות האכיפה בחוסר הטיפול בפשיעה.
מטה החירום יפעל להוביל לפעילות ממשלתית על ידי מיקוד במספר דרישות ייעודיות לפעולות שהן מצד אחד מהותיות ובליבת העניין ומצד שני ישימות וברות ביצוע בטווח הקצר ולהוציא לפועל אסטרטגיית לקידום הדרישות. הפעילות תכלול ניטור ומעקב אחר החלטת הממשלה 549, ואחר זרועות האכיפה, משרדי הממשלה הרלבנטיים, הכנסת והרשויות המקומיות.
"זרוע נוספת שתפעל במטה החירום הינה הפעילות הקהילתית. כדי לייצר מאבק משמעותי נגד האלימות והפשיעה, יש צורך לארגן מחדש את החברה הערבית. זה אמנם מהלך ארוך טווח, אבל בלעדיו לא יתאפשר להגיע להישגים משמעותיים יציבים".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "האלימות והפשיעה בחברה הערבית היא נגע חברתי פסול ומשטרת ישראל ממשיכה במאבק נחוש ובלתי מתפשר בתופעה זו בכלל האמצעים העומדים לרשותה. מיקוד הטיפול ביעדים מרביתם על רקע סכסוכים ברחוב הערבי מתבטא בהרחקה מהחברה של עשרות יעדים בהם חברים בארגוני פשיעה באמצעות מעצרים עד תום ההליכים, עונשי מאסר בפועל, תפיסות אמל"ח ותפיסת רכוש. פעילות האכיפה מתבצעת במהלך כל ימות השנה ובכל שעות היממה תוך השקעת כוחות, טכנולוגיה ומאמצים אדירים".
