באוקטובר 2023 התגייסה גילי (שם בדוי) למילואים בדובר צה״ל ושובצה בפיקוד הצפון, חוויה שהובילה אותה למשבר אמון מול השירות שלה עצמה. ״בסדיר כל הזמן הייתי בחרדה נוראית שתהיה לי אמירה אחת לא במקום. ממש אמרתי לחיילים לפני ראיונות ׳תגידו שהכל טוב, תגידו שאתם מוכנים׳, ואז ב-7 באוקטובר הייתה איזו שבירה, כי אנחנו דיבררנו את הקונספציה״, היא מספרת. ״תמיד היה מאוד קל לדברר את המסרים ׳שצה״ל ערוך ומוכן לכל תרחיש׳, ומי אנחנו שנערער על היכולות של צה״ל. אבל בסוף אנחנו ייצרנו תמונת מצב שהכל טוב. זה בולשיט״.
מטחי הפצמ״רים, הנ״טים והרקטות לצפון החלו ימים ספורים לאחר מתקפת חמאס, בזמן שהעיניים עוד היו נשואות דרומה, עם מאות נרצחים נעדרים וחטופים. ״הייתה אווירה שאנחנו לא הזירה המרכזית. היינו במשמרות של 12 שעות בחמ״ל מתחת לאדמה כשהחיילים במוצבים בפחד אימים, אבל לא יכולנו לשדר שהצפון בוער״, היא מספרת. ״מיזערנו את הגזרה הצפונית כדי לא לייצר פאניקה בציבור, למרות שבפועל היו המון שיגורים. אנשים לא נהרגו כמו בדרום, אבל אני זוכרת שהרגשתי שנוצרת תמונה לא מהימנה. הראנו הרבה יותר חוזק מנפילות, ועכשיו רואים את זה גם במלחמה עם איראן: בעיקר מדברים על כוחו האדיר של צה״ל ולא ממש מעבר״.
״דובר צה״ל עושה את העבודה שלו, אבל הכתבים הצבאיים הם שופרות. החיילים מאוד מכירים אותם. אז לא, לא מרגיע אותי שאומרים שיש איזו עליונות אווירית בטהרן. בסוף נשלחים לכאן טילים בליסטיים״
כשגילי נשאלת, בעיצומו של משבר שהיא חווה מול הגוף שהייתה חלק ממנו במשך שנים, למי היא מאמינה כיום היא עונה בנחרצות. ״לאף אחד. לא למה שדובר צה״ל אומר וגם לא לכתבים הצבאיים. הם שופרות. החיילים מאוד מכירים אותם ויש מערכת יחסים טובה בין הכתבים לבין הדוברות. אז לא, לא מרגיע אותי שאומרים לי כמה צה״ל מפציץ ואיזו עליונות אווירית יש בטהרן. בסוף נשלחים לכאן טילים בליסטיים ואין לנו שגרה. יש מערכות הגנה אווירית, אבל על כל 10 יירוטים מוצלחים יש גם פגיעות ישירות. אבל זו לא רק אשמת הצבא, זו גם אשמת המדינה. הצבא לא אחראי על הטראומה האזרחית. דובר צה״ל עושה את העבודה שלו, אבל הכתבים לא עושים את העבודה שלהם״.
אחרי 28 חודשים רצופים במלחמה, נדמה כי האמון של הציבור הישראלי בנרטיב של צה״ל, הגיע בשבועות האחרונים לנקודת שבירה. בין אזעקה אחת לאחרת, יותר ויותר אנשים מעזים להטיל ספק במידע הרשמי שמעביר דובר צה״ל, ולשאול האם אנחנו באמת משמידים את מה שאומרים לנו שמשמידים, ואם כן, מדוע אנחנו עדיין רצים למקלט? ״דובר צה״ל פועל בשיטה של המקל והגזר״, מסביר כתב צבאי בכיר ששוחח עם המקום הכי חם בגיהנום והעדיף להישאר בעילום שם, ״מי שמבקר אותו – מקבל נקמה״.
יחסים של תן וקח
מערך דובר צה״ל (דו״צ) הוא הרבה מעבר לדניאל הגרי או אפי דפרין מעניקים הצהרות בעת מלחמה. הוא מהווה שער הכניסה של הציבור לכותלי הצבא, בתיווך התקשורת. הכתבים הצבאיים מקבלים את המידע מצה״ל ומדבררים אותו הלאה, או לחילופין מאמתים מידע שהגיע אליהם. אלא שכתבים וחיילים ששוחחו עם המקום הכי חם בגיהנום מתארים כי הכוח פעמים רבות מנוצל לרעה על מנת לעוות את המציאות התקשורתית – וכך גם התודעתית – של הציבור בישראל.
רוני התגייסה בשנת 2019 לשרת בדובר צה״ל. כמו רבים במערך, לאחר ה-7 באוקטובר נקראה למילואים. בסדיר היא עברה בין תפקידים ביחידה במסגרתם השיבה לשאילתות של עיתונאים והפיצה דפי מסרים. ״זה היה כמעט ממכר״, היא אומרת. ״גודל האחריות גרם לי להיות מאוד מושקעת בשירות. הייתי זמינה 24 שעות ביממה, טלפונים כל הזמן. הרגשתי שאני עושה משהו ענק״.
״היו כתבים ואתרים שלא נכנסו לתא במשך שנים, והיו גם כתבים ואתרים שהועברו למדורים פחות נחשבים בגלל שהם היו ביקורתיים כלפי צה״ל״ | קצינה בדובר צה״ל
על מנת לקבל מידע, לאמת פרטים או לראיין גורמים צבאיים, עיתונאים נדרשים לעבור דרך חיילי מערך דובר צה״ל, שמורכב ממספר ענפים ודוברים הפרוסים באגפים, בזרועות ובפיקודים. דוברי פיקוד, זרוע, אגף, אוגדה או ראש מדור הם קצינים בדרגת רס״ן או סרן. הדוברים בשדה משובצים לפי פיקודים ועד לרמת חטיבה, והם אחראים על מתן מידע רלוונטי במקרה של שאילתות מעיתונאים. לדוגמה, במידה ועיתונאי מבקש פרטים על אירוע שקרה באיו״ש, דוברות המטה תפנה לחיילי המערך בפיקוד המרכז, שיבררו את הפרטים עם הכוחות המעורבים ויעבירו תגובה למטה. בנוסף אחראיים הדוברים בשטח על מציאת סיפורים בתוך היחידות השונות, שניתן לשווק למערכות התקשורת השונות. זהו כובעו היח״צני של מערך דובר צה״ל.
כובעו המוכר יותר בציבור הוא זה הדוברותי במהותו. מדובר ביחידות במטה שאמונות על מתן מענה לתקשורת האזרחית. היחידות נחלקות על פי פלטפורמות הפרסום של הגופים השונים: טלוויזיה, עיתונות כתובה, ״אינטרדיו״ – גופי התקשורת המתפרסמים באינטרנט או ברדיו ותא כתבים צבאיים – יחידה רב־ערוצית של עיתונאים VIP. כאשר כתב מבקש תגובה מדובר צה״ל, הוא לרוב פונה לחיילים במדור אליו הוא שייך, למעט 16 כתבים נבחרים, שנמצאים בתא המכונה ״תא כ״צים״. מדי שנה רשאיות מערכות להגיש בקשה על מנת לכלול בתא כתבים מטעמן. "לכתבים בתא יש תדרוכים, כנסים, קווים חמים ואירועים מיוחדים רק עבורם״, היא מספרת. ״היו כתבים ואתרים שלא נכנסו לתא במשך שנים, והיו גם כתבים ואתרים שהועברו למדורים פחות נחשבים בגלל שהם היו ביקורתיים כלפי צה״ל. אני לא הייתי בדרגים שמחליטים איזה כתב משויך לאיזה מדור, אבל הרבה פעמים זה נקבע לפי היחס של הכתב אלינו. אלה יחסים של ׳תן וקח׳״.
הקאסטות של הכתבים הצבאיים
אחד הכתבים איתם שוחחנו סיפר כי הביקורת שהשמיע כלפי צה״ל לעיתים התנקמה בו גם מקצועית. ״הייתי מאוד ביקורתי כלפי צה״ל והם לא אהבו את זה. אמרו לי מתוך הצבא שהביקורת מוגזמת מדי, ואני אגיד לך יותר מזה – גם מתוך דובר צה״ל״, הוא נזכר. ״כשנכנסתי לתא הכתבים גיליתי שזה לא סוף העניין, כי יש ׳קאסטות׳ בתא – תיעדוף לכתבים שהם פחות ביקורתיים. בתא מעדיפים קודם כל את הכתבים של הטלוויזיה ואת מי שמוכרים כ׳דוברי צה״ל׳ בערוצים, ורואים את ההיררכיה שצה״ל מייצר בתוך התא: נגיד כשיש תדרוכים בזום ניר דבורי לא עולה, אבל הוא מפרסם כמו כולם את המידע שעבר בתדרוך, כלומר מישהו נתן לו את המידע קודם״.
יניב קובוביץ׳, הכתב הצבאי של עיתון ״הארץ״, חתום על כמה מהחשיפות המשמעותיות במלחמה. בשיחה עם המקום הכי חם בגיהנום הוא מספר כי כשביקש מדו״צ תגובות לכתבות המשימה היחידה של המערך הייתה למנוע את הפרסום, ובכל אופן לא לספק מענה מהימן. ״פניתי לדובר צה״ל, נתתי את כל המידע, אבל הם היו עסוקים רק בלהוריד אותי מהכתבה ובלא לענות. צה״ל היום, אחרי ה-7 באוקטובר, עם כל הטראומה שהוא ספג – עושה הכל כדי להוריד כל כתבה שחושפת ליקוי, בעיות ערכיות או כשלים פיקודיים, במקום לבדוק מה באמת קורה. במובן הזה הוא חזר שנתיים וחצי אחורה – אל היוהרה שאף אחד לא יכול לתת ביקורת דרך העיתונות״.
״תא כ״צים זה כלי שמשמש קודם כל את דו״צ. אנחנו כבר כל כך הרבה זמן במלחמה ופגשנו את הרמטכ״ל אולי פעמיים. מאז שזמיר בתפקיד לא פגשנו את אלוף פיקוד דרום פעם אחת״ | כתב צבאי באחד העיתונים הגדולים
גם הוא חבר בתא הכתבים כבר שנים ארוכות, אבל עבורו מדובר באמצעי שליטה של דובר צה״ל ותו לא. ״הקשר בין דו״צ לתא הכתבים הוא הזיה. התלות אבסולוטית״, הוא מסביר. ״תא כ״צים זה כלי שמשמש קודם כל את דו״צ – באמצעותו הוא קובע מתי ועם מי נדבר. אנחנו כבר כל כך הרבה זמן במלחמה ופגשנו את הרמטכ״ל אולי פעמיים. מאז שזמיר בתפקיד לא פגשנו את אלוף פיקוד דרום פעם אחת, וזו הזירה שבה אין פתרון ונהרגים לנו אנשים. הוא לא מוכן לפגוש כתבים ביקורתיים כי זה יכול להוריד את הרוח והוא קובע. זה הצבא״.
״דובר צה״ל משקר. הרבה פעמים זה שקר שנובע ממשחק עם נתונים, אבל בסוף האזרחים הם אלו שמופתעים״, מסביר כתב צבאי בכיר באחד הערוצים. ״בתחילת ׳שאגת הארי׳ היה את הסיפור של המשגרים, כשצה״ל פרסם שחיסלנו 70 אחוז מהמשגרים האיראנים. בדקנו והבנו די מהר שבעצם זה לא בדיוק 70 אחוז, כי בחלק מהמקרים הם מפציצים את הפתח של המנהרה ולא את המשגר, או שהמשגרים ממשיכים לירות למרות ש׳הושמדו׳. בגופים הגדולים עם הצפיות והרייטינג אף אחד לא שואל שאלות, אבל כשהמלחמה תסתיים ופתאום יגיע מטח של רקטות, הציבור לא יבין איך הם יורים״.
להדליף למתחרים
במהלך השירות שלה רוני הייתה מאלו שהחליטו אם להגיב לעיתונאים או לא, ובאיזה אופן. ״כשהיינו בוחרים שלא להגיב זה לרוב היה על דברים מאוד מופרכים. זה גם היה לדיווחים או לכתבים שאנחנו לא רוצים קשר אליהם״, היא מסבירה. פרקטיקה נוספת שהיא מתארת כללה הדלפות לעיתונאים, ״כדי שחומרים יצאו בערוץ אחד ולא בערוץ אחר״. כך היה גם במקרה של פניית המקום הכי חם בגיהנום למערך בדצמבר 2024: במשך שבועיים סרב דובר צה״ל להסביר כיצד פעילים חצו לשטח לבנון באין מפריע. התעקשנו, סיפקנו הוכחות, וכשלא נותרה ברירה החליטו במערך דובר צה״ל להדליף את המידע לכתב הצבאי של גלי צה״ל, דורון קדוש, תוך הסרת אחריות ותחת מסגור אלטרנטיבי שכלל את הטענה שמדובר ״באירוע חמור שנחקר״.
״כתבים צבאיים שלא אוכלים מהיד של דובר צה״ל – גוועים. צריך להיות מאוד חרוץ כדי להשיג מקורות וסיפורים שהם לא מדובר צה״ל, ובגלל זה היה לנו הרבה על מה לשחק״. המשחק לא מתנהל רק סביב כרטיס הכניסה לתא כ״צים או על ״הזכות״ לקבל מענה לפניות ולספק לציבור תשובות. אותם יחסי תן וקח כפי שהגדירה רוני, מתורגמים בסופו של דבר לכוח, יוקרה וכמובן לכסף, והרבה ממנו.
״צה״ל עושה הכל כדי להוריד כל כתבה שחושפת ליקוי, בעיות ערכיות או כשלים של מפקדים, במקום לבדוק מה באמת קורה. במובן הזה הוא חזר ממש שנתיים וחצי אחורה: היוהרה שאף אחד לא יכול לתת ביקורת״
״בסוף אנחנו עובדים על רייטינג״, מסביר אחד הכתבים. ״נגיד עכשיו יש איזה אירוע, קודם כל מתדרכים את תא כ״צים והם הראשונים לפרסם. אם אני לא מספיק חד על זה כעיתונאי שהוא לא חלק מהתא ואני מוציא 10 דקות אחרי כולם – אני כבר לא רלוונטי. אם ערוץ מסוים קיבל מדובר צה״ל ראיון עם הגורם בצבא שאחראי על חיסול חמינאי אז לרייטינג יש תפקיד. על זה דו״צ משחקים. זה ביצה ותרנגולת: דו״צ נותנים סיפור מסוים לערוץ 12 כי יש להם רייטינג, אבל בגלל שהם נתנו להם גם את הסיפורים הקודמים הם יוצרים התערבות בתחרות״.
למעשה, מערך דובר צה״ל מנצל את הכוח שהציבור הפקיד בידו מתוך תקווה שיעשה בו שימוש ענייני, ומשתמש בו להתערבות המסחרית. ״זה מכניס את כל המערכת ללופ. אצלנו היו דיונים האם שווה להיכנס למלחמה עם דו״צ או לא, אבל בסוף הבעלים, שלא מתעסק בדברים האלה ביומיום, רואה את החומרים אצל המתחרה ורוצה שהם יהיו אצלו. הכל מגיע מאותו ניסיון לשלוט בכתבים ולרסן ביקורת״.
נפל האסימון
עומר, צלם ועיתונאי עצמאי, היה חייל קרבי במהלך הסדיר במסגרתו גם שירת במבצע ״צוק איתן״. ״הייתה כבר הפסקת אש, אבל כל הזמן ירו עלינו, ודו״צ אומר שוב ושוב שאלו התראות שווא״, הוא נזכר. ״כבר לפני כן היו דברים שלא אהבתי, אבל אז נפל לי האסימון שדו״צ הוא גוף לא אמין״. כיום הוא עובד עם גופי תקשורת בארץ ובעולם, וכן מצלם לצה״ל בהתנדבות או על חשבון ימי מילואים.
״אני עובד עם צבאות בכל העולם. בחיים, ואני אומר לך בחיים, לא תתפסי קצין יח״צ אמריקאי משקר. הוא יכול להגיד לך שהוא לא מכיר או שהוא לא מגיב, אבל הוא בחיים לא ישקר. פה דו״צ משקר כדי לשמור על יעדי הסתרה, במקום לבחור שלא להגיב. הוא יכול לשקר לטובת המערכת, לטובת עניין פוליטי. הממשלה לא רוצה שהציבור ידע שהפסקת האש היא שקר וכזב, אז דו״צ משקר. הבעיה היא שזה מערער את האמון במערכת, ואתה צריך את האמון הזה. אם אתה שורף אותו לטובת מטרות פוליטיות, בסוף מי שמשלם את המחיר הם האזרחים״.
״כשיש אירוע אני פונה לדוברת בשטח, שפונה לגורמים המעורבים. הגרסה שהיא תעביר לי היא זו שאני אעביר לעיתונאי – וזה יכול להיות שקר״ | מפקדת במערך דובר צה״ל
לעיתים השקר מגיע דווקא מהיחידות עצמן, מהלוחמים, והמפקדים המעורבים. ״כשיש אירוע שכתב מבקש עליו תגובה אני פונה לדוברת הרלוונטית בשטח. היא פונה לגורמים המעורבים, בודקת אם האירוע מוכר להם, ומקבלת את הגרסאות של כולם. הגרסה שהדוברת מביאה היא זו שאני אעביר לעיתונאי – וזה יכול להיות שקר״, מסבירה רוני.
״היו מלא פעמים שחשבתי שדובר צה״ל משקר לי, ואז גיליתי שהשטח הוא זה שמשקר לדובר צה״ל. מעולם לא ראיתי מפקד שהודח או נענש בגלל שקר כזה״, מוסיף אחד הכתבים. ״לפני ה-7 באוקטובר הייתי בסיור עיתונאים על הגדר עם עזה. היינו עם כל הקצינים והראו לנו הכל, נתנו לנו את כל הנתונים והגדר באמת הייתה נראית מדהימה. ואז הגיע ה-7 באוקטובר, והגדר הייתה כמו מים. היו מחבלים בבתים של אנשים. זה לימד אותי לקח״.
מדובר צה״ל לא נמסרה תגובה
