מנהל הרכש הממשלתי פרסם אתמול (ד׳) החלטה של ועדת הפטור של החשב הכללי באוצר לאשר התקשרות נוספת בין משרד החינוך לעמותת "הרועה העברי" עד סוף 2026, עם אפשרות הארכה עד סוף 2028. היקף ההתקשרות השנתי עומד על ארבע מיליון שקל. מאז שנת 2015 משרד החינוך מזרים מיליוני שקלים בשנה לעמותת "הרועה העברי", השנה בה הוקם המאחז הלא-חוקי "גבעת הרועה העברי". המאחז פעל בניגוד לצווי הפסקת עבודה של המנהל האזרחי, והוכשר בדיעבד ב-2021.

מטרת העמותה היא הפעלת תוכנית חינוכית-חברתית לנוער בסיכון ביהודה ושומרון. אולם ספק ניכר עולה באשר למימוש מטרה זו של הפרויקט, שהוקם ב-2013 תחילה כפרויקט בין־משרדי, נוכח היות העמותה מפעילה של חוות חקלאיות ברחבי יהודה ושומרון – הכלי האפקטיבי ביותר כיום לתפיסת שטחים. על פניו המדינה, במקום להתעמת עם נוער הגבעות, מממנת עמותה ש"מדברת בשפתם". כך, על אף שמדובר בהתקשרות הנמשכת 13 שנה, המשרד ממשיך להגדיר את העמותה כ"ספק יחיד". סך הכספים שקיבלה החווה ממשרד החינוך הוא לא פחות מ-38 מיליון שקל.

בחינת הדוח הכספי של העמותה לשנת 2024 חושפת את התלות המוחלטת של הגוף בכספי המדינה, לצד שינויים חדים בסעיפי ההוצאות. מתוך מחזור פעילויות כולל של כ-3.5 מיליון שקל בשנת 2024, סך של 3.3 מיליון שקל התקבל ממשרד החינוך.

הדרישות להפעלת הפרויקט הן ליווי וטיפול פרטני בנערים, הפעלת "סיירת לימודית" – כיתה ניידת המגיעה לנקודות קצה בשטח, השלמת השכלה במסגרת תכנית היל"ה, ליווי לקראת גיוס לצה"ל ושירות לאומי ועוד. בבדיקת רישומי העמותה, עולה כי עיקר מימונה מגיע ממשרד החינוך (תמיכות והתקשרויות). בשנה שעברה הוחלט על הכפלת תקציב ההתקשרות מ-2 מיליון בשנה ל-4 מיליון שקל, וזאת בעקבות הוספת הנערות לייעדי העמותה. אולם בעוד שנערים בנשירה המאכלסים את הגבעות הם תופעה מוכרת ומתועדת, נוכחותן של נערות בסיכון באותן נקודות קצה מצומצמת משמעותית. בפרוטוקול הוועדה המאשרת צוין כי "לא ברור" שמספר הנערות מצדיק את הכפלת התקציב.

ללא מדדי תפוקה 

״הרועה העברי״ מפעילה את החוות כמרכזים חינוכיים-חקלאיים. חלק מהפעילות מתבצע במאחזים בלתי חוקיים, תוך העדר פיקוח על חלוקת התקציב שהיא מקבלת והשימוש שנעשה בו. אחת הנקודות המרכזיות העולות מפרוטוקול אישור ההתקשרות נוגעת לאופן העברת תקציבי המדינה לעמותה.

על פי המסמך מתוך החלטת החשב הכללי, "ההתקשרות מבוצעת במודל תשלום שאינו כולל רכיבי תשלום המשולמים לפי תפוקה". המשמעות היא שמשרד החינוך מעביר את מיליוני השקלים לפרויקט מבלי להתנותם בהשגת יעדים קונקרטיים, כגון מספר הנערים ששולבו מחדש במסגרות, עמידה במדדי נשירה או הצלחה בגיוס לצה"ל, חרף העובדה שיעדים אלו מוגדרים כמטרות התוכנית. אי-הכללת רכיבי תפוקה בהתקשרות ממשלתית בהיקף של מיליוני שקלים, בפרט מול ספק הפועל ללא מתחרים במכרז פומבי, מקשה על בחינה אובייקטיבית של יעילות חלוקת כספי הציבור. ועדת הפטור הציבה דרישה לביצוע הליך בחינת ספקים נוספים עד ליוני 2026.

בחינת הדוח הכספי של העמותה לשנת 2024 חושפת את התלות המוחלטת של הגוף בכספי המדינה, לצד שינויים חדים בסעיפי ההוצאות. מתוך מחזור פעילויות כולל של כ-3.5 מיליון שקל בשנת 2024, סך של 3.3 מיליון שקל התקבל ממשרד החינוך. כלומר, למעלה מ-95 אחוז מהכנסות העמותה נשענות על תקציב ממשלתי. מנגד, סעיף התרומות הסתכם ב-43,582 שקלים בלבד באותה שנה.  

דמות המפתח בעמותה הוא בועז עידו, תושב האזור, המזוהה עם המאבקים לפינוי חאן אל-אחמר בטענה לבנייה בלתי חוקית.הוא עצמו מעורב בהקמת מאחז "גבעת הרועה העברי" תוך התעלמות מצווי הפסקת עבודה של המנהל האזרחי

שנת 2024 התאפיינה בזינוק ניכר בהוצאות המנגנון. סך "הוצאות הנהלה וכלליות" זינק מ-326,359 שקלים בשנת 2023 ל-666,691 שקלים – עלייה של למעלה מ-100 אחוז. פירוט סעיף זה מגלה כי הוצאות "שכר ונלוות" של ההנהלה קפצו מ-257 אלף שקל (2023) ל-540 אלף שקל (2024). במקביל, הוצאות אחזקת רכב להנהלה עלו מ-36,564 שקלים ל-82,769 שקלים באותה התקופה. העמותה סיימה את 2024 בעודף של קרוב ל-700 אלף שקל, מה שכאמור לא הפריע לאוצר להכפיל את תקציבהּ.

לחנך את החוות 

דמות המפתח בעמותה הוא בועז עידו, המשמש בה כחבר ועד ומורשה חתימה. עידו, תושב האזור, הוא דמות מוכרת במישור אדומים המזוהה עם המאבקים לפינוי חאן אל-אחמר בטענה לבנייה בלתי חוקית. אלא שעידו עצמו מעורב עמוקות בהקמת מאחז נוסף באזור, "גבעת הרועה העברי", ממערב להתנחלות נופי פרת, תוך התעלמות מצווי הפסקת עבודה של המנהל האזרחי. 

"הרועה העברי" מייצגת מודל משוכלל של "קבלנות ביצוע" אידיאולוגית. טשטוש הגבולות המכוון בין המעשה החינוכי לאג'נדה ההתיישבותית מאפשר לעמותה לשאוב תקציבי עתק ממשרד החינוך, תוך שהיא משמשת לביסוס מאחזים חקלאיים.

לימים המאחז עבר לחסות ארגון הרועה העברי. באותה שנה ובכל שנה מאז העביר משרד החינוך מיליוני שקלים לעמותה בטענה שהעמותה הזו מתמחה בשיקום "נוער גבעות". עמותת "הרועה העברי" פעלה מתוך מאחז לא חוקי עד שבדצמבר 2021 אושרה תכנית 227/10/4/1, שהכשירה את המאחז כשכונה של התנחלות קיימת. עידו הוא גם המייסד והבעלים של מתחם התיירות "ארץ בראשית", שהוקם על ידו במחצית הראשונה של שנות ה-90, ובמהלך השנים הוציא המנהל האזרחי לא פחות משישה צווי הריסה למבנים שונים בו, שעדיין עומדים במקומם. 

הרחק מעינו של הציבור

בנוסף עידו הוא גם גזבר של "מדרשת דרך פרת למנהיגות חברתית", הממוקמת בהתנחלות נופי פרת. המדרשה היא חלק מרשת "אדם ואדמה" מיסודו של ארגון "השומר החדש". החיבור הזה חושף את המנגנון: מצד אחד, ארגונים כמו "השומר החדש" נהנים מתדמית קונצנזואלית של ציונות וחקלאות; מצד שני, דרך רשת של פעילים משותפים כמו עידו, נוצר צינור המקשר בין הזרם המרכזי לבין פעילות מאחזים בלתי חוקית, המתבצעת תחת כסות של "חווה חינוכית".

לצד המימון הממשלתי הנדיב, נהנית העמותה גם מכוח אדם איכותי דרך אותם ערוצים. חוות "הרועה העברי" מוכרת רשמית כאחד ממוקדי הפעילות של שנת השירות שמפעיל "השומר החדש". כך, מתנדבי שנת השירות נשלחים לחווה לעסוק ב"חקלאות ומרעה", ומעניקים למאחז לגיטימציה ציבורית רחבה, כשהם עוטפים את הפעילות השנויה במחלוקת במעטפת של התנדבות וערכים.

ללא נתונים שקופים, נראה כי הוספת "הנערות" לחוזה משמשת בעיקר כעלה תאנה להזרמת מיליונים נוספים לעמותה של בועז עידו, שזוכה לעדנה תקציבית כשהפיקוח הממשלתי בשפל. "הרועה העברי" מייצגת מודל משוכלל של "קבלנות ביצוע" אידיאולוגית. טשטוש הגבולות בין המעשה החינוכי לאג'נדה ההתיישבותית מאפשר לעמותה תקציבי עתק ממשרד החינוך, תוך שהיא משמשת לביסוס מאחזים חקלאיים. בעוד זרוע אחת של המדינה מוציאה צווי הפסקת עבודה נגד הבינוי במרחב, זרוע שנייה מזרימה מיליוני שקלים להפעלת מוקד התיישבותי נוסף לביסוס נוכחות בשטח C, הרחק מעינו הבוחנת של הליך מכרז פתוח.