בעלי חיים יפים, שנראים תלושים מתמונת עולם פסטורלית ושמחה יותר, מדלגים ומפלסים דרך בין גרוטאות המתכת והקרשים המגובבים בחצר. העז מסתתרת מהגשם במחסה קטן שסידרו לה. הסוס קשור בחצר, חשוף לגשם, אחרי ששמוליק ניסה לציית השבוע להוראות הפינוי ופירק את הסככה שלו. טראומת השואה של אביהם התבטאה כנראה בהפרעה אגרנית. הוא ליקט ומילא את החצר בברזלים וקרשים עד אפס מקום. תכנן לבנות מהם כוורות. במושב, הם מודים, קראו לזה ג'אנק והגדירו את החצר המשפחתית מפגע תברואתי וסביבתי.
הדבר האחרון שבנה האב הקשיש במו ידיו היה מחסן מחליד, שממנו נפל בזקנתו ושבר את הצלעות. כעת בנו שמוליק אינו מסוגל לפרק את המחסן שהשאיר אביו, כנדרש בצו הפינוי. "הברזלים לא מפריעים לי", מבהיר שמוליק בחיוך מריר, "אני אוהב ברזלים. זה האנשים שמפריעים".
