ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח״כ צבי סוכות (עוצמה יהודית) דנה אתמול (ד׳) בהצעת החוק של ח״כ עמית הלוי (הליכוד), שנועדה להרחיב את תחום שיפוטה וסמכויותיה של רשות העתיקות הישראלית לשטחי הגדה המערבית. ההצעה מבקשת להקים ״רשות מורשת״ ייעודית כיחידת סמך של משרד המורשת או כתאגיד סטטוטורי, שתהיה אחראית לטיפול בכל נושאי העתיקות באזור. בכך יחולו על האזור, הנתון למשטר צבאי, מנגנון אזרחי מתוקף החוק הישראלי הכפוף ישירות לשר המורשת, עמיחי אליהו. 

מטרת הצעת החוק המקורית, שעברה בקריאה טרומית ביולי 2024, הייתה לתקן את חוק רשות העתיקות ואת חוק העתיקות הקיימים כך שיחולו גם על שטח C ביהודה ושומרון, ולקבוע כי הוצאת ממצאים ארכיאולוגיים מהגדה משמעותם כהוצאתם מישראל. בדיון שהתקיים אתמול התברר כי המסלול החקיקתי השתנה, ובמקום החלת החוק הישראלי מקודמת הקמת גוף מנהלי חדש ונפרד, שיפעל מתוקף חקיקה ישירה של הכנסת תוך עקיפת המסגרות הבינלאומיות. 

יממה בלבד לפני הדיון הועלה לאתר הוועדה נוסח חדש לחלוטין, בשם "הצעת חוק רשות המורשת ביהודה והשומרון (הוראת שעה), התשפ"ו-2025". הנוסח המעודכן מציע להקים גוף עצמאי שיפעל במשך כשלוש שנים בעלות של לפחות 30 מליון שקל לשנה, עם סמכויות נרחבות להפקעת עתיקות, האצלת סמכויות לניהול אתרי עתיקות לרשויות המקומיות והרחבה לשטחי A ו-B. אף שלוועדה יש סמכות נרחבת לדון בשינויים בהצעות חוק, המהלך שיזם הלוי אפשר לעקוף בפועל את הצורך באישור מחודש במליאה. 

חקיקה אקס-טריטוריאלית

הטיפול בממצאים ארכיאולוגיים ביהודה ושומרון מתבצע תחת משטר משפטי נפרד מזה של מדינת ישראל. בעוד שבתוך הקו הירוק פועלת רשות העתיקות מכוח החוק האזרחי, הסמכות העליונה בגדה המערבית הוא אלוף הפיקוד, והגוף המבצע הוא יחידת קמ״ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי.

החלת חוק רשות העתיקות הישראלי באיו"ש עלולה להוות הפרה של עקרונות הדין הבינלאומי לפי אמנות ז׳נבה והאג, האוסרות על כוח כובש לנהל פעילות ארכיאולוגית שאינה לטובת האוכלוסייה המקומית. ארגוני חברה אזרחית התריעו מפורשות כי משמעות הצעת החוק שווה לסיפוח הגדה, תוך מתן סמכות לגוף אזרחי להתערב בעבודות פיתוח בנייה וכן בזכויות קניין. "לא במקרה כל ממשלות ישראל הקפידו לשמור על מערכת החוקים כצווים צבאיים", ציינו בארגון ״שלום עכשיו״. 

בדיון שהתקיים בפברואר האחרון התריעו נציגות משרד המשפטים כי מדובר ב״חקיקה אקס-טריטוריאלית״ היוצרת שני דינים מקבילים, ישראלי וירדני, וכי הצעת החוק "עלולה לחזק טענות בדבר צעדים של סיפוח". אותן התנגדויות המשיכו גם לדיון שהתקיים אתמול בעניין הצעת החוק החדשה. ״החקיקה סותרת את המדיניות רבת השנים של ישראל ביחס ליהודה ושומרון ומעוררת רגישות בינלאומית", אמר אריה בלבן ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. "זה עשוי להוביל לביטול צו אלוף וזה משהו שלא עשינו בעבר", אמרה בדיונים קודמים איילת רואש, הממונה על החקיקה האזרחית באיו"ש במשרד הביטחון. אך יוזמי החוק לא נבהלו מהאזהרות. 

ח״כ סוכות אמר כי מדובר באחד מהחוקים החשובים לו ביותר לקידום בוועדה, וכי השמירה על ממצאי הארכיאולוגיה ביהודה ושומרון משמעותה ״לדבר עם העבר, עם האבות והאמהות שלנו״. שר המורשת עמיחי אליהו אמר כי "לא צריך להתרגש מכל רעש בינלאומי", וח״כ הלוי תקף את נציג משרד המשפטים: "בכל פעם שאתה אומר ׳רגישות בינלאומית׳ – תביא מקור. זה לא בתחום שלך, זה לא במקצוע שלך". הלוי טען כי מדובר בחוק מקצועי שמטרתו להגן על ממצאים ועתיקות ארכיאולוגיות, והוסיף כי ממילא לממצאים באזור ״אין כל זיקה היסטורית לרשות הפלסטינית״.

״ההיסטוריה נמחקת״

בדיון נכחו נציגים של תנועת ״רגבים״ ועמותת ״שומרים על הנצח״, ארגונים עם אג׳נדה מתנחלית ברורה העוסקים בנושאי קרקע וסביבה. מוריה מיכאלי, חוקרת במחלקת המחקר של תנועת רגבים, טענה כי אסור לאפשר לפלסטינים לשמור על אתרים, שכן לתפישתה אין להם זיקה אליהם. ״רבותי, ההיסטוריה נמחקת״, הוסיפה עדי שרגאי מעמותת שומרים על הנצח מבית עמותת רגבים. ״החוק הזה בא לתקן את המצב".

לטענת פרופ׳ רפי גרינברג, ארכיאולוג מאוניברסיטת תל אביב וחבר הוועד המנהל של ארגון "עמק שווה", מיתוג הפרויקט כהגנה על עתיקות יהודיות נועד להסתיר את אופיו המתנחלי. "רק רבע מן האתרים שנחפרו ניתן לייחס לאחת משלוש הדתות המונותיאיסטיות, ורק שליש מתוך אותו רבע – ליהודים״, הוא אומר בשיחה עם המקום הכי חם בגיהנום. ״השאר הם אתרים פרהיסטוריים, כנעניים, פגאניים, שומרוניים, ואתרים כפריים שאיננו יודעים מי בדיוק חי בהם״.

גרינברג הוביל מחקר רחב היקף על יותר מ-6,000 אתרים בשטחי הגדה המערבית ומזרח ירושלים. לדבריו, באמצעות האתרים הארכיאולוגים ״אפשר לגדר שטחים נרחבים, להרוס בתים של פלסטינים, לסלול דרכי גישה והנגשה, ולפתוח אזורי תיירות – תוך עקיפת דיני התכנון והבנייה. זה דגם שנוסה בהצלחה רבה ב'עיר דוד' שבתוך שכונת ואדי חילווה (סילואן, ס״ת)".

"אתם מהמרים כרגע על העתיד, לא על העבר של המקצוע שלנו בעולם״, אמר יו"ר המועצה הארכיאולוגית, גיא שטיבל. ״אפשר להגיד ששונאים אותנו בכל מקרה, אבל זה לא פוטר אותנו מאחריות". בדיונים קודמים הוסיפו נציגי רשות העתיקות שההצעה עלולה להסב נזק לקשרים האקדמיים הבינלאומיים של הרשות ושל מדינת ישראל, ולפגוע במוניטין המקצועי שלה. 

סיפוח זוחל

חוק העתיקות (תשל"ח-1978), קובע כי "עתיקה" היא כל נכס, בין אם מחובר לקרקע ובין אם לא, שנעשה בידי אדם לפני שנת 1700 לספירה. במהלך הדיון עלתה שאלה באשר לאתרי מורשת, שאינם מוגדרים בחוק, לאתרים היסטוריים, המוגדרים כאתרים בעלי "חשיבות לאומית היסטורית" שהשר או המנהל הכריז עליהם.

ח״כ הלוי אמר כי מטרת החוק היא להותיר את האחריות המקצועית בידי קמ"ט ארכיאולוגיה גם לגבי אתרים המאוחרים לשנת 1700, ולהכליל אתרי מורשת שאינם נכללים כיום בהגדרת "עתיקה" שבחוק. אולם ההסדרה המוצעת נעשית ללא פירוט של מנגנון ההכרזה, ללא קביעת קריטריונים מהותיים, ללא בלמי ביקורת מוסדיים וללא מסלול ערעור אפקטיבי.

"כל מה שקשור ליהדות איננו עניין של ארכיאולוגיה, אלא של מורשת", אמר ד"ר אודי קיסלר מהמחלקה ללימודי יהדות באוניברסיטת מינכן. לדבריו, טשטוש ההבחנות אינו טכני אלא פוליטי. "אפשר להגדיר כל דבר באתר כ׳מורשת׳ ואז אפשר להפקיע קרקעות. יש פה פרקטיקה". קיסלר הוסיף כי המהלך המרכזי בהצעת החוק אינו הגנה על עתיקות, אלא החלת הדין הישראלי על הגדה המערבית, ובתגובה שאל ח"כ אליהו: ״מה זה ׳הגדה׳?״.

"אנחנו בהחלט רוצים להחיל ריבונות על יהודה ושומרון, אני אומר את זה חד משמעית״, אמר במהלך דיון שר המורשת, עמיחי אליהו. ״יש פה מערכת שלוקחת אחריות ואנחנו רוצים לקבע אותה לדורות. בתור שלב ביניים אנחנו מוכנים שהמסגרת תפעל עד שתהיה החלת ריבונות מלאה".