בשעה שהפגנות שנקבעו למוצאי השבת הקרוב ברחבי הארץ מתקרבות, נערך הבוקר בבג”ץ דיון דחוף בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד פיזור מחאות נגד המלחמה באיראן. הדיון, שבו נשמעה ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה, התנהל לצד תגובת המשטרה הכתובה שהוגשה לבית המשפט ובה היא עומדת על כך שפיזור ההפגנה בכיכר הבימה ב-28 במרץ “נעשה כדין”.
מידע שהובא במהלך הדיון על ידי העיתונאי ג’וש בריינר חושף כי מחוז תל אביב של המשטרה לחצו על קצינה צעירה מפיקוד העורף לומר שיש קושי בטיחותי בכיכר הבימה. המשטרה נתלתה לאחר מכן ב”הערכת המצב” של פקע”ר כעילה לפיזור האלים. מידע זה מערער את אחת הטענות המרכזיות במכתב התגובה של המשטרה, שבו נכתב כי “נציגת פיקוד העורף אשר קבעה כי מדובר באירוע מסוכן” – כאילו מדובר בהערכה מקצועית עצמאית ולא בקביעה שנעשתה בלחץ.
הפער בין עמדת המדינה לבין התנהלות המשטרה בשטח עלה בבירור במהלך הדיון. נציגת המדינה הציגה עמדה עקרונית חד-משמעית: “חופש המחאה וחופש הביטוי הפוליטי, לעמדת המדינה, לא נעלם בשעת מלחמה”, ואף הוסיפה כי “הפגנות צריכות להתקיים גם בשעת מלחמה, זה מהותו של משטר דמוקרטי”. אלא שבמקביל, תגובת המשטרה הכתובה שהוגשה לבית המשפט מספרת סיפור אחר. במכתב חתום על ידי רפ”ק לירון דקל מלשכת הייעוץ המשפטי של המשטרה, נטען כי הפגנת ה-28 במרץ בכיכר הבימה כללה כ-2,000 מפגינים – לעומת כאלף מפגינים שנכחו במקום לפי הערכות שפורסמו – “כמות החורגת משמעותית מהנחיית פיקוד העורף המגבילה התקהלויות של יותר מ-50 איש”. המשטרה מצביעה על “חשש ממשי” לחיי המפגינים שהיו נאלצים “בעת הישמע אזעקה להידחק במדרגות המובילות לחניון באזור”.
המשטרה מדגישה כי נעשה “ניסיון הדברות” עם מארגני המחאה שנתקל ב”התנגדות וחוסר שיתוף פעולה”, וכי נציגת פיקוד העורף שנכחה במקום “קבעה כי מדובר באירוע מסוכן החורג באופן קיצוני מהנחיות פקע”ר”. לשון אחר: המשטרה עומדת מאחורי הפיזור ורואה בו פעולה חוקית.
“תבואו עם פתרונות”
נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שעמד בראש ההרכב, לא קיבל את הגישה הזו. עמית הפנה את ביקורתו ישירות למשטרה: “המשטרה היא זו שצריכה לבוא לבית המשפט ולהגיד, אנחנו מכירים את החוק ואת הפסיקה… התפקיד שלנו לבוא ולהגיד אנחנו מאשרים קיום הפגנה, אבל מסיבות כאלה וכאלה יש צורך במגבלה כזו וכזו”. עמית הדגיש כי המשטרה “צריכה לבוא עם עצות, ולא ההפך”, וכי המפגינים “לא צריכים להתחנן לקיום הפגנה”. הנשיא גם הזכיר את פסק דין דיין וקבע כי למשטרה שיקול דעת מוגבל בלבד בהטלת מגבלות על הפגנות, ו”היא צריכה לבוא עם פתרונות”.
השופט ח’אלד כבוב הציע פתרון ביניים מעשי: “תגדירו כמה אנשים יכולים להשתתף בכל אחת מההפגנות האלה, כי אי אפשר אלפים רבים וגם כיכר הבימה לא ייכנסו 5,000 איש בתוך החניון”.
נציגת המדינה ביקשה להימנע ממתווה גורף, והציעה כי “ככל שתוגש בקשה קונקרטית בה מפורטים מספר המשתתפים, יכולות ההתגוננות במרחב מוגן סמוך, שעות – תיבחן לגופה”. מנגד, עו”ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח ביקש מבית המשפט ליתן מתווה כללי לקיום הפגנות בתקופת מלחמה, ולא הסדר נקודתי לכל הפגנה, שכן “המצב הזה יכול להימשך המון זמן”. פלר הזכיר את הפיזור האלים של השוטרים, וטען: “דמוקרטיה לא מתה במכה אחת אלא בכמה מכות קטנות”.
בית המשפט הוציא את הצדדים לנהל משא ומתן ביניהם. לפי הדיווחים, בית המשפט מבקש בשלב זה מתווה קונקרטי להפגנות המתוכננות למוצאי שבת, גם אם פלר דורש הסדר רחב יותר.
אכיפה בררנית
נקודה מרכזית שעלתה בדיון נגעה לאכיפה הבררנית. נציגת המדינה ציינה כי קיימות “24 מחאות שהמדינה לא פיזרה” וכי רק שלוש פוזרו, כולן בתל אביב. הנשיא עמית הגיב: “תל אביב אולי מעצבנת אותכם” – תגובה שחידדה את הטענה המרכזית של העותרים.
כפי שדיווחנו אתמול, מאז תחילת מבצע “שאגת הארי”, המשטרה מסכלת בשיטתיות מחאות נגד הממשלה ומפזרת באלימות חמורה מפגינים שמתנגדים למלחמה. הפיזור מתבצע ללא קשר למספר המפגינים, והאם הוא עומד בהנחיות ההתקהלות של פיקוד העורף או לא. העותרים מצביעים על אכיפה בררנית וטוענים כי סילוק המפגינים, שבחלקם גם נעצרים בעילות מופרכות שונות ומשונות, מתבצע בזמן שהמשטרה נמנעת מלאכוף את מגבלות ההתקהלות בקניונים, מסעדות, מקומות עבודה ואף במסיבות הרחוב ההמוניות שנערכו בחג הפורים האחרון בירושלים.
בעתירה מפורטים שורת מקרים מהשבועות האחרונים המעידים על דפוס פעולה שבו המשטרה “שבה לסורה” בכל מערכה צבאית מחדש. ב-3 במרץ, פוזרו כ-20 מפגינים בכיכר הבימה באמצעות כוח מופרז של כ-40 שוטרים שהחרימו שלטים. במהלך האירוע נעצר העותר, איתמר גרינברג, שנלקח לתחנה ושם הופשט לחיפוש בעירום מלא. מקרה נוסף התרחש מספר ימים לאחר מכן, אז פוזרה בכוח הפגנה של כ-50 איש בטענה ל”חשש לשלום הציבור” עקב הגעת פעילי ימין – אלא שפעילי הימין עצמם לא פוזרו או נעצרו. האירועים הגיעו לשיא ב-28 במרץ, כאשר הפגנה של כאלף בני אדם פוזרה באלימות קשה זמן קצר לאחר תחילתה. שוטרים הטיחו מפגינים לרצפה וגררו אותם בידיים וברגליים, תחת התירוץ של אי עמידה בהנחיות פיקוד העורף.
בית המשפט טרם נתן החלטה סופית. הפגנות רבות מתוכננות להתקיים מחר ברחבי הארץ תחת הכותרת “לא ישתיקו את המחאה – נגד מלחמת הנצח ולמען החיים של כולנו”.
