אלפי אנשים, אף אחד לא יכול לדעת כמה בדיוק, עמדו בדממה בגינת לוינסקי, על המדרכות סביב, בקבוצות או בודדים, רכוני ראש. פעם אחר פעם הופרה הדממה על ידי גלים של בכי, קולות רמים, קורעי לב, שיצאו מתוך המון האדם חסר התנועה. היחידים שזזו היו קבוצה של גברים ונשים, שבדי...