אינפוגרפיקה: חמדה בלה פדרמן
הסנגוריה הציבורית מפרסמת היום את הדו"ח ה-13 העוסק בתנאי הכליאה בבתי סהר ומתקני מעצר. הדו"ח, שמטרתו לבדוק אם נגרמת פגיעה בבריאותם וכבודם של העצורים והאסירים, מכסה קשת רחבה של נושאים, בהם: החזקה בתנאי הפרדה ובידוד, צפיפות, טיפול רפואי, שימוש מופרז בכבילה, היגיינה, תברואה, מימוש הזכות לקשר עם בני משפחה ועוד.
צוות הביקורת שביקר במתקני הכליאה מצא ליקויים המהווים הפרות של החוקים והתקנות שנועדו להסדיר את השמירה על בריאותם וכבודם של העצורים והאסירים.
א. החזקה בתנאי הפרדה ובידוד
מנתוני שנת 2016 עולה כי ב-11 מתוך 24 מתקני הכליאה שנבדקו הוחזקו הכלואים בתנאי הפרדה, בידוד או שמירה קשים ביותר.
בחלק ניכר מהמקרים, ההחזקה בתנאי הפרדה נבעה ממצב נפשי קשה של כלוא או כלואה.
אינפוגרפיקה: חמדה בלה פדרמן
עוד בנושא:
* אסירים פגועי נפש חוששים מהרגע בו ישתחררו לחופשי
* מעבר לאופק – בית הכלא לנערים
ציטוטים נוספים מהדו"ח:
"בחלק מהמקרים ההחזקה בתנאי הפרדה נבעה ממצב נפשי קשה של כלוא או כלואה. מהממצאים עולה כי ברבים מהמתקנים לא ניתנת לכלואים המצויים בתנאי הפרדה גישה כלשהי לפעילויות טיפול, חינוך ותעסוקה. כמו כן, בחלק ממתקני הכליאה הוגדרו אגפים או תאים כתאי 'השגחה' או כאגפים 'שמורים', על אף שבפועל התנאים בהם היו דומים למדי לתנאי הפרדה – וזאת תוך עקיפת מנגנוני הבקרה, לרבות בקרה שיפוטית, הקבועים בחוק באשר לאסירים בהפרדה".
"המבקרים ציינו כי התנאים השוררים בתא ההפרדה בבית סוהר איילון אינם מאפשרים שהייה של יותר ממספר דקות".
"בעוד ששב"ס שולח כלואים לאגף ההפרדה בבית מעצר הדרים במטרה לשמור על שלומם ולמנוע מהם לפגוע בעצמם, עצם החזקתם באגף מחמירה את מצבם הנפשי ופוגעת בזכויותיהם החוקתיות והחוקיות לתנאי כליאה הולמים, לבריאות ולכבוד אנושי מינימאלי".
"עצם החזקתן של כלואות הסובלות מבעיות פסיכיאטריות באגף ההפרדה בנווה תרצה בשל קשיים בשהייתן באגפים הרגילים אינה ראויה ומנוגדת לחוק" – מצב הזה נובע מהיעדר תאים ייעודיים לכלואות במב"ן (מרכז בריאות נפש). הסנגוריה קובעת בדו"ח כי יש לפעול מיידית להקצאת תאים לנשים במג"ן (אגף לפגיעות נפשיות) ובמב"ן.
כלא אופק: "שהייה בתנאי בידוד והפרדה עשויה להיות הרסנית עבור קטינים, ומחקרים מצביעים על כך שיש בה להביא להגברת שיעור המקרים של דכאון ופגיעה עצמית".
ב. צפיפות קשה
אינפוגרפיקה: חמדה בלה פדרמן
ציטוטים נוספים מהדו"ח:
"לצפיפות השפעות שליליות על מצבו הגופני והנפשי של הכלוא ועל יחסו לסביבתו, והיא אינה מאפשרת מרחב לפרטיות מינימלית. בחלק ניכר ממתקני הכליאה מחריפה בעיית הצפיפות את תנאי המחייה הקשים ממילא".
"בבית המעצר של בית משפט השלום בעכו ישנם שלושה תאים גדולים להחזקת כלואים, וארבעה תאי הפרדה. גודל התאים הגדולים כ-8 מ"ר, והם נועדו להחזקה של עד 13 כלואים. […] בפועל מספר הכלואים השוהים בתאים הללו גדול הרבה יותר. […] כלואים נאלצו לשבת על הרצפה בהיעדר מקומות ישיבה, ובתא הורגש מחנק וריח לא נעים. גודל התאים הקטנים עומד על כ-1.5 מ"ר בלבד, כך שגם בהחזקה של עצור או שניים בתאים אלה, שטח המחיה העומד לרשות כל עצור חורג באופן קיצוני מהסטנדרט המחייב".
"במועד הביקור בבית המעצר של בית משפט השלום בחדרה שהו בו 25 כלואים. מתוכם 20 כלואים הוחזקו בתא המעצר המרכזי, המכונה "התא הגדול". מדובר בתא שגודלו 10.5 מ"ר בלבד, כך שבמועד הביקור שטח המחייה הממוצע עמד על כחצי מ"ר בלבד. למבקרים נמסר כי מדובר במספר כלואים המייצג יום דיונים ממוצע בבית המשפט. לדברי המבקרים, הצפיפות בלטה לעין ובמקום שררה צחנה קשה ומחנק".
"היכל המשפט באר שבע: נמצא כי לעיתים מספר הכלואים השוהים בבית המעצר עולה על תקן הכליאה במקום. במקרים חריגים, בשל מחסור בתאים, עשוי אף להיווצר מצב בו כלואים יוחזקו ברכב ההסעות לפרקי זמן קצרים".
* תקנות בתי הסהר אינן מחייבות מתקני מעצר שנבנו לפני 1997, ומתקני מאסר שנבנו לפני 2010 – אך הן קובעות כי הסטנדרט הקבוע בהן יחול על תכנון השיפוץ של תאים קיימים.
ב-13.6.2017 קיבל בג"ץ את עתירת האגודה לזכויות האזרח והמרכז האקדמי למשפט ועסקים, וקבע כי על הרשויות לדאוג לכך שבתוך 9 חודשים יזכו כל האסירים לשטח מחיה של 3 מ"ר (ללא שטח השירותים והמקלחת) ובתוך 18 חודשים – ל-4 מ"ר / 4.5 מ"ר כולל שירותים ומקלחת.
תגובות
בית מעצר אילת: משב"ס נמסר כי באילת צפוי לקום בית מעצר חדש אשר יחליף את בית המעצר הקיים ויביא לפתרון הבעיות הנוכחיות הנובעות ממבנה המתקן. עם זאת, עד להשלמת בניית מתקן המעצר החדש צפויות לחלוף עוד שנים ארוכות.
בית סוהר קציעות: למבקרים נמסר כי מאחר ומדובר במבנים יבילים, התאים באגף פתוחים ולאסירים גישה מתמדת לחצר גדולה באופן חופשי.
ג. ליקויים בתחום השיקום: טיפול, חינוך, פנאי ותעסוקה
אינפוגרפיקה: חמדה בלה פדרמן
נתונים אודות מחסור במסגרות תעסוקה:
בית המעצר ניצן מתוך 612 כלואים – רק 60 מועסקים;
בבית סוהר דמון מתוך 330 כלואים – רק 117 מועסקים;
בבית סוהר דקל מתוך 714 כלואים – 170 מועסקים;
בבית סוהר אלה מתוך 528 כלואים – 237 מועסקים
ציטוטים נוספים מהדו"ח:
"כתוצאה מליקויים משמעותיים אלה במצב התשתית השיקומית בשב"ס, נפגעת זכותם של האסירים לשיקום ופוחתים סיכוייהם לצאת לחופשות, להשתחרר על-תנאי בשחרור מוקדם ולהשתלב באופן הדרגתי בחברה לאחר ריצוי עונשם".
היעדר תכניות חינוך טיפול ושיקום לכלואים שאינם דוברי עברית:
"המורה אשר מגיע לבית המעצר המחוזי בירושלים ומעביר לקטינים את מערכי השיעורים השונים אינו דובר ערבית, אף על פי שכ-80% מהקטינים השוהים בבית המעצר דוברי ערבית. […] גם העובדת הסוציאלית אשר אחראית על אגף הקטינים אינה דוברת את השפה הערבית. […] המבקרים התרשמו כי לא ניתן לגשר על מחסום השפה, וכי במצב הנוכחי הקטינים אינם מפיקים תועלת מהמפגש עם העובדת הסוציאלית. להמחשת המצב, יצוין כי בבירור שערכו המבקרים מסרו הקטינים כי לא פגשו מעולם עובדת סוציאלית במהלך שהותם במתקן. המבקרים ציינו כי בהנחה שהעובדת הסוציאלית אכן פוגשת את כל הקטינים, הרי שהדבר ממחיש כי הקטינים אינם מבינים את תפקידה של העובדת הסוציאלית".
"העובדת הסוציאלית הפועלת בבית הסוהר עופר אינה דוברת ערבית, אף על פי שמדובר בבית סוהר אשר כלל השוהים בו הם תושבי הרשות הפלסטינית".
ליקויים הנוגעים למסגרות החינוך והפנאי:
"במתקן משמורת סהרונים רוב המוחזקים השוהים במתקן הם בני הדת הנוצרית, למעט המוחזקים הסודנים, שהם ברובם מוסלמים. חרף זאת, שירותי הדת במתקן ניתנים על ידי רב יהודי".
מחסור במסגרות תעסוקה:
"במתקן משמורת סהרונים טענו הכלואים כי היו מעוניינים לעבוד אך המתקן אינו מספק אפשרויות תעסוקה. אנשי סגל באגף העריכו כי כ-90% מהמוחזקים מעוניינים לעבוד וכי ישנו מחסור בולט באפשרויות תעסוקה. זאת, בניגוד לעמדת סגן מפקד המתקן אשר טען כי המוחזקים אינם מעוניינים לעבוד, ויש קושי אף באיוש התפקידים הקיימים בעבודות שירותים במתקן".
ד. ליקויים במתן טיפול רפואי
ב-13 מתקני כליאה בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית, נתקבלו תלונות שונות הנוגעות לטיב הטיפול הרפואי ולזמינותו.
ציטוטים נוספים מהדו"ח:
התלונות נסובות סביב זמינות נמוכה של שירותי רפואה, מחסור בתרופות או ציוד רפואי מותאם, כגון תחבושות מיוחדות. עם זאת, בתשובה לטענות אלו ענו הצוותים הרפואיים כי אין מחסור, אלא נסיבות ספציפיות שבגינן נמסרה התלונה (דוגמת התמכרות למשככי כאבים או סירוב לקבלת טיפול). תלונות אחרות נגעו לאיכות וטיב הטיפול.
"בבית מעצר תל אביב נמסר למבקרים כי פסיכיאטר מבית החולים אברבנאל מבקר בבית המעצר אחת לשבוע לשם מתן חוות דעת ראשוניות שנתבקשו על ידי בית המשפט. […] משמעות הדבר היא שעלול להיווצר מצב בו מעצרו של כלוא יוארך לשווא, מבלי שהוא ייבדק ומבלי שתיכתב חוות דעת בעניינו עד לדיון הנדחה".
ביקור במב"ן -מערך הטיפול הפסיכיאטרי בשב"ס:
"ממצאים נוספים שעלו בביקור נגעו למחסור משמעותי בכוח אדם במחלקה הסגורה, המתבטא בין היתר באיוש חסר של תקן לרופאים, תת-תקינה של צוות סיעודי ומילוי תפקידיהם באמצעות סוהרים, וחוסר באנשי מקצוע שונים בסגל המתקן. למבקרים נמסר כי הדבר יוצר עומס עבודה רב על הצוות הרפואי, המתבטא בין היתר באי עמידה בלוחות הזמנים שמציב בית המשפט להגשת חוות דעת. כמו כן, המחסור בצוות מקצועי מעלה חשש לפגיעה בטיב הטיפול המוענק לכלואים".
"היעדר מקום ייעודי לאשפוז כלואות במב"ן – […] כיום כלואות הזקוקות לאשפוז פסיכיאטרי מופנות לאשפוז במחלקת נשים שבבית החולים באר יעקב. […] לקשיים הכרוכים באשפוז בבית חולים אזרחי, כגון קשיי ניוד הכלואות והצורך באבטחה כבדה בעת ההעברה ובזמן האשפוז, עלולה להיות השפעה על מקרי ביניים, בהם ייתכן שיימנעו מאשפוז ותחת זאת יוחזקו הכלואות בתנאי הפרדה בבית סוהר 'נווה תרצה'".
ה. שימוש בכבילה באופן לא מידתי
ב-7 מתקני כליאה בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית נמצאו ליקויים הנוגעים לאופן השימוש הנעשה בכבילה למיטה, לרבות מקרים המעוררים חשש ממשי שהשימוש בכבילה נעשה שלא כחוק למטרות ענישה.
"באחד מהמקרים נמצא כי הכבילה נעשתה על רקע מצבו הנפשי של הכלוא, וזאת תחת מתן טיפול רפואי המתאים לו, במסגרת בית הסוהר או במחלקות הפסיכיאטריות במב"ן".
בבתי סוהר רבים נמצא כי יומן הכבילה, אשר נועד לתעד את החלטות הכבילה של כלואים למיטה, לא עודכן כראוי. […] ישנה חשיבות ראשונה במעלה לניהול יומן כבילה מסודר, שמטרתו לשמש ככלי לביקורת ולמעקב אחר אמצעי ריסון חריג זה".
בהיעדר תיעוד מספק במספר בתי סהר, עולה החשש שמא השימוש בכבילה נעשה לעיתים למטרות ענישה.
"במספר מקרים, עצורים שהיו באחריות משטרת ישראל לא נכבלו בעודם בבתי חולים פסיכיאטריים, אולם מרגע שנעצרו עד תום ההליכים והועברו לאחריות בית המעצר, הוחלט לכבול אותם מבלי שאירע כל אירוע חריג המצדיק זאת".
"בבית סוהר אופק, במקרים בהם נער מסרב לצאת לחינוך תוך התפרעות או עשיית פרובוקציה, הוא מועבר לאגף עצורי הימים, שם הוא נדרש למלא חוברת עבודה. הקטינים נאזקים עם יציאתם מהאגף, אך האיזוק מוסר בכניסה לאגף 31. עם זאת, נמסר כי אם הקטין ממשיך להתפרע הוא נאזק שוב".
"המבקרים סברו כי ישנו חשש לשימוש באמצעי ריסון שלא למטרות המותרות, אלא כאמצעי ענישה. […] בנוסף עלו תלונות בקרב הקטינים על כך שהשימוש באמצעי כבילה נעשה באופן שכיח, בתגובה לכל הפרעה מצדם".
ו. תנאי מזג אוויר, אוורור ותאורה בלתי נאותים
"בראשית שנת 2015, בעקבות עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון (בג"ץ 177/15), הותקנו במתקן חולות מזגנים. חרף העובדה שמתקן סהרונים נמצא בצמוד למתקן חולות ושני המתקנים חשופים באופן דומה לפגעי מזג האוויר, במתקן סהרונים לא הותקנו מזגנים, וכך סובלים המוחזקים בו מחום קיצוני בקיץ ומקור עז בחורף".
ז. תנאי היגיינה ותברואה בלתי הולמים ובעיית מזיקים
ציטוטים מהדו"ח:
"במתקן המעצר של בית משפט השלום בעכו אין תנועה מספקת של אוויר ובתאים שוררת תחושת מחנק קשה ונודף ריח רע, ככל הנראה מפאת החזקת כמות גדולה של כלואים בתא אחד. […] בתאים קר מאוד […] התאים היו מלוכלכים ביותר: הכיורים עמוסים בפסולת שסתמה את הכיור, מים נותרו עומדים ועל הרצפה הייתה פזורה פסולת".
"במספר רב של מתקנים נמצאה בעיית מזיקים, אשר גורמים לכלואים לעקיצות ולפצעים".
אחד הכלואים באגף העצורים בבית הסהר 'דקל' הדגים למבקרים את היקף התופעה בכך שהרים ארגז עם ירקות טריים, ותחתיו התגלתה כמות גדולה של חרקים אשר רחשה מתחת למזון הכלואים אשר אוחסן במקום".
"להמחשת ממדי התופעה בבית מעצר ניצן, ניער אחד הכלואים את השמיכה בה הוא משתמש, ממנה נשרה כמות גדולה של טפילים".
ח. ליקויים הנוגעים לתאי המקלחת והשירותים
"בתא הבידוד בבית סהר מג"ן-מב"ן אין כלל שירותים. למבקרים נמסר כי הכלוא המוחזק בתא נאלץ לעשות את צרכיו בתוך דלי, באופן אשר פוגע באופן חמור בכבודו של הכלוא".
"במסדרון אגף הקטינים בבית המעצר המחוזי בירושלים ישנם מסכים באמצעותם ניתן לצפות במתרחש בתאים, כולל בנעשה באזור תאי השירותים. המסכים חשופים לעוברים ושבים באופן הגורם לפגיעה חמורה בפרטיות הכלואים הקטינים".
"בבית המעצר של בית משפט השלום בטבריה קיימים בתאים שירותי כריעה בלבד. לאורך המסדרון קיימים חריצים מלבניים באורך של כ-15 ס"מ המאפשרים לכל מי שמהלך במסדרון האגף להבחין בנעשה בתא, כולל באזור השירותים, דבר אשר פוגע באופן בלתי ראוי בפרטיות הכלואים. ממפקד המתקן נמסר כי מדובר על אמצעים להשגחה ופיקוח"
"השירותים בתאים של בית המעצר של בית המשפט המחוזי בירושלים מלוכלכים מאוד. בשים לב לכך שאין הפרדה מספקת בין השירותים לתא, כשבחדר יושבים מספר גדול של כלואים לאורך שעות רבות, הדבר יוצר פגיעה חמורה בתנאי ההיגיינה של הכלואים. נראה שגם הכלים הסניטריים במקום ישנים ובלויים באופן שאינו מאפשר תחזוקה ברמת היגיינה ראויה".
"בחלק מהתאים במתקן המעצר בבית משפט השלום בירושלים אין שירותים בתוך התא, והכלואים נלקחים לתא שירותים חיצוני בהתאם לבקשתם. היציאה כרוכה באיזוק מחדש והמתנה ארוכה של לפחות חצי שעה. […] בתא היחיד באגף בו קיימים שירותים, מדובר בשירותי כריעה. בין התא לשירותים ישנה מחיצת ברזל שגובהה כמטר בלבד. המחיצה נמוכה ואינה מאפשרת שימוש סביר בשירותים תוך שמירה על פרטיותם של העצורים. לעיתים נמנעים הכלואים מאכילה ושתיה במהלך שהותם במתקן במהלך שעות ארוכות בכדי שלא יזדקקו לגשת לשירותים".
ט. קשיים במימוש הזכות להליכה באוויר הפתוח
ב-10 מתוך 24 מתקני כליאה התעוררו בעיות שונות המקשות על מימוש הזכות להליכה באוויר הפתוח ולעתים אף מונעות לגמרי את מימושה.
"בבית סוהר איילון אין בחצרות הטיולים שירותים, ולטענת הכלואים במהלך היציאה לחצר לא ניתנת להם גישה לשירותים. לפיכך, נמסר למבקרים כי הכלואים נאלצים לא פעם לעשות את צרכיהם על רצפת החצר, בהיעדר חלופה ראויה".
י. ליקויים בקשר לאיכות המזון, כמותו וסדרי האכילה
ב-12 מתוך 24 מתקני כליאה התעוררו בעיות שונות הקשורות לטיב המזון, לכמות המוקצ לכל כלוא ולסדרי האכילה.
התלונות הרווחות נוגעות למזון שאינו אכיל בשל בישול לא מספק או בישול יתר, כמו גם למחסור בפירות וירקות.
יא. מחסור וליקויים בציוד בסיסי ובציוד כללי
ציטוטים מהדו"ח:
"המבקרים הבחינו כי באגף הקטינים בבית המעצר המחוזי בירושלים לא נמצא סבון לשטיפת ידיים. הקטינים מסרו כי הם מקבלים שקיות של סבון, אך הכמות שהם מקבלים אינה מספיקה לרחצה ולשטיפת ידיים".
"אחת העצורות באגף הנשים בבית מעצר קישון הלינה על היעדר הסדינים וציינה כי היא נאלצת לעשות שימוש באחת מחולצותיה בתור סדין".
יב. ליקויים הקשורים לקנטינה
התלונה הרווחת ביותר נוגעת למחירים הגבוהים של המוצרים הנמכרים בקנטינה. השוואה שערכו המבקרים מטעם הסנגוריה העלתה כי המחירים בקנטינה אכן יקרים יותר, ואינם מותאמים ליכולת הכלכלית המוגבלת של מרבית הכלואים.
יג. ליקויים הנוגעים להפרדה בין אוכלוסיות כלואים שונות
ציטוטים מהדו"ח:
בהיכל המשפט בבאר שבע שוהים עצורי ימים באותו תא עם עצורים שהוגש נגדם כתב אישום, ואף עם אסירים שפוטים; בבית משפט השלום בחדרה אין הפרדה נאותה בין בגירים לקטינים, ובתאים עצמם גם כן אין הפרדה מתאימה בין עצורים ואסירים שפוטים.
"בבית סוהר שקמה הקטינים מוחזקים בתא בודד אשר ממוקם מול תא בגירים טעוני השגחה, דלת מול דלת, במרחק של כמטר וחצי האחד מהשני, כשיש ביניהם קשר ראיה ישיר. שני קטינים ציינו כי הבגירים אף נוהגים לשוחח עימם".
יד. קשיים במימוש הזכות לקשר עם בני משפחה
ב-8 מתוך 24 מתקני כליאה הועלו תלונות על קשיים במימוש זכותם של הכלואים לקשר עם בני משפחה.
בין השאר הועלו תלונות ביחס למגבלות על השימוש בטלפונים ציבוריים; קריטריונים נוקשים ליציאה לחופשות; וכן קשיי גישה לבית הסוהר.
ציטוטים נוספים:
"בבית סוהר עופר נמסר כי חלק מהקטינים אינם זוכים לביקורי משפחה כלל, לעיתים בשל היעדר אישור כניסה לישראל ובמקרים אחרים כעונש המוטל מטעם שב"ס. כך למשל, חלק מהקטינים העידו כי לא פגשו את הוריהם מזה מספר חודשים (בין 3 ל-5 חודשים), לעיתים מאז קליטתם בבית הסוהר".
"אחד המוחזקים בסהרונים הלין על כך שלא מתאפשר לו לקיים ביקור פתוח עם רעייתו ובתם התינוקת. לדבריו, מעולם לא ראה את בתו בת ה-18 חודשים".
טו. קשיים במימוש זכות המפגש בין עורך דין ללקוח
ב-4 מתוך 24 מתקני כליאה התעוררו בעיות שונות המקשות על קיום מפגש ראוי בין עצורים ואסירים לעורכי דינם. (באחריות שב"ס)
ב-5 מתוך 10 מתקני מעצר נמצאו תנאים המקשים על קיום מפגש עם עורכי דין בתנאים מכובדים ובטוחים. (באחריות הנהלת בתי המשפט)
מלבד מנגנוני תיאום אשר יוצרים זמני המתנה ארוכים בתיאום הביקור, בחלק מהמקרים חדרי המפגש מחולקים באופן שאינו מאפשר פרטיות, ובכך לא מאפשר לשמור על החיסיון בין העורך דין ללקוח.
טז. ליקויים הנוגעים לעתירות אסירים וליידוע על זכויות כלליות
ב-7 מתוך 24 מתקני כליאה התגלו ליקויים הנוגעים להגשת עתירות אסירים וליידוע אסירים על זכויותיהם.
ציטוטים נוספים:
"בבית סוהר דמון נמצא כי באגף האסירות הביטחוניות לא קיימים שלטים המפרטים את זכויות וחובות האסירות, ובכללן הזכות לייצוג על ידי עורך דין. המבקרים התרשמו כי הכלואות אינן מודעות לזכויותיהן וכי אינן מקבלות מענה מסגל בית הסוהר לשאלותיהן".
יז. תלונות בדבר ענישה משמעתית קיצונית ויחס לא הולם
ב-7 מתוך 24 מתקני כליאה התקבלו תלונות על ענישה משמעתית קיצונית ויחס לא הולם מצד סגל בית הסוהר.
ציטוטים נוספים:
"בבית סוהר אופק טען אחד הקטינים כי אם אינו הולך לחינוך בבקרים הוא נשלח למשך היום לבידוד, ואם הדבר חוזר על עצמו במשך מספר ימים הוא נשפט על כך ועלול לקבל ענישה או בידוד. קטין אחר מסר למבקרים כי בבקרים מתיזים הסוהרים לעבר הקטינים שלא התעוררו מים, באופן שמרטיב את המיטה והבגדים".
"בבית המעצר המחוזי בירושלים הלינו הקטינים השוהים במקום על שימוש בתא "חללית" (המיועד לעצורים שיש חשש שייפגעו בעצמם) ככלי לענישה, מעבר למידת הצורך".
יח. פגיעה בפרטיות ובכבוד הכלואים
ב-3 מתוך 24 מתקני כליאה התקבלו תלונות הנוגעות לפגיעה בפרטיות ובכבודם של הכלואים.
ציטוטים נוספים:
"בבית סוהר אופק נמצא כי קטינים אשר יוצאים מבית הסוהר נאלצים לעבור חיפוש בעירום עם שובם למתקן".
יט. ליקויים בתחום הליווי והובלת האסירים
ב-8 מתוך 24 מתקנים עלו תלונות בדבר תנאי ההסעה וליווי הכלואים ממתקני הכליאה השונים ליעדים שמחוץ להם.
ציטוטים נוספים:
"קטין ששהה בבית המעצר בלוד סיפר כי התעורר באותו יום בשעה 2:30 לפנות בוקר, יצא מבית סוהר 'אופק' כבר בשעה 3:30, משם נלקח ל'כלוב' עם סורגים במקום פתוח בו שהה למשך כשעתיים, ומשם נלקח לבית המשפט. […] הכלואים ציינו כי הדבר פוגע ביכולתם לקחת חלק בדיון המתקיים בעניינם, מאחר ולא אחת הם מגיעים לדיונים כשהם מותשים וחסרי כוחות".
"כלואים רבים הלינו על כך שהם מובלים לבתי המשפט ובחזרה בתנאים בלתי סבירים. במשך שעות רבות הם אזוקים בידיהם וברגליהם, ברכב קטן ממדים שיוצר תחושת מחנק, ללא אספקת מזון ושתיה נאותה".
"בבית סוהר נווה תרצה העלו הכלואות טענות שונות הנוגעות לתהליך ההובלה על ידי יחידת נחשון, ובכלל זאת התנכלות מצד סוהרי היחידה, השפלה ואי התחשבות בצרכיהן. אחת מהכלואות אף תיארה למבקרים מקרה בו הוטרדה מינית על ידי עצור אחר מבלי שסוהרי נחשון עשו דבר על מנת למנוע זאת".
התנאים במתקן המעצר בבית משפט השלום בירושלים, וכן במתקן המעצר בבית משפט השלום בחדרה תוארו ע"י הסנגוריה כקשים ורעים במיוחד.
ב-8 מתוך 10 מתקני מעצר בהם ביקרו נציגי הסניגוריה הציבורית נמצאו כשלים בנושא כבילה של כלואים במקומות ציבוריים.
ציטוטים נוספים:
בית משפט השלום בחדרה: כלואים מכלל האוכלוסיות, ובכלל זה לוקים בנפשם וקטינים, מובלים על פי רוב כשהם אזוקים בידיים וברגליים דרך השטחים הציבוריים של בית המשפט. […]
בעיה יסודית מצאו מבקרי הסנגוריה בהובלת הכלואים למבנה אזרחי הסמוך לבית-המשפט, אשר גם בו מתקיימים דיונים, בכללם דיונים מול שופטת נוער. "הכלואים מובלים לבניין זה על ידי ניידת אשר מורידה אותם בכניסה לבניין והם מובלים, על פי רוב כבולים, דרך המבואה והמעלית המשמשת את כלל הציבור הפוקד את הבניין על כלל שירותיו".
בית משפט השלום בירושלים: "עצור קשיש בן 83 הובא מבית החולים "כפר שאול" למתקן המעצר בבית משפט השלום בירושלים כשהוא כבול בידיו ורגליו. בנוסף נתקלו המבקרים במהלך הביקור בעצור נכה היושב בכיסא גלגלים כאשר דם ניגר מרגליו כתוצאה מהאיזוק במהלך הנסיעה. בבירור שנערך עמו הסתבר כי יש באמתחתו המלצה מרופא בית הסוהר שלא לאזוק אותו. למרות המלצה זו, העצור הובא לבית המעצר אזוק בידיו וברגליו".
"בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד העצורים נותרים אזוקים ברגליהם במהלך כל שהותם באולם בית המשפט. פרקטיקה פסולה זו, עולה כדי הפרת הוראות החוק וההנחיות הרלוונטיות לנושא, הקובעות כי הכלל הוא שאין לכבול עצור בבית המשפט, אלא בהתמלא חריגים מיוחדים. למרות ההנחיה הברורה, לדברי מפקד המתקן, הכלל הנוהג אצלם הוא הפוך, קרי, העצור אזוק ברגליו בבית המשפט ורק אם בית המשפט מבקש זאת יוסרו האזיקים".
ב-6 מתוך 10 מתקני מעצר נמשכה השהייה בתאים למשך שעות רבות וממושכות.
ב-3 מתקנים נמצאו עיכובים בשחרור עצורים בשל ליקויים פרוצדורליים.
תגובת שירות בתי הסוהר:
"דו"ח הביקורת השנתי של הסנגוריה הציבורית הוא למעשה אוסף של דו"חות ביקורת שנכתבו במהלך השנה האחרונה. כפי שמצוין בדו"ח עצמו (עמוד 100) "חלק לא מבוטל מן הליקויים תוקנו מיד בעקבות הביקורת, ועל כך יש לברך". שב"ס מבצע ביקורת פנימית כדרך חיים וכן מסתייע בביקורת החיצונית על מנת לתקן את הטעון שיפור. היחס לממצאי הביקורת הוא רציני ומקצועי וגם זאת צוין בדו"ח הסנגוריה הציבורית: "התרשמנו מאד מן הרצינות בה התייחס שירות בתי הסוהר לאמור בדוחות אלה" (עמוד 5).
עניין התשתיות הפיזיות עלה בדו"ח כנושא מרכזי. בנושא זה, שב"ס קורא לרשויות המדינה לממש את החלטת הממשלה – לבנות בית סוהר חדש מדי 4 שנים.
שב"ס לא יכול לפתור לבדו את נושא התשתיות ותנאי הכליאה, אף שהוא עושה ככל יכולתו בתנאים הקיימים. בהחלטתו האחרונה בנושא שטח המחיה בבתי הסוהר, קובע השופט רובינשטיין כי לצורך פתרון הבעיה נדרשת פעולה משולבת של כל המערכות במדינה – הכליאה, אכיפת החוק, החקיקה והשיפוט.
רבים ממתקני הכליאה בישראל הם מתחילת ואמצע המאה הקודמת, המבנים לא נבנו למטרת כליאה והתשתיות בהם ישנות מאד. שב"ס עושה ככל יכולתו לפעול בתנאים הקיימים ובמבנים שהוקצו לו. נציין כי גם בחלק מהמקומות בהם כבר הוקצו המשאבים לבינוי ושיפוץ, ההיתרים הנדרשים לא ניתנו מצד הרשויות המקומיות, כפי שהיה רק השנה בבית המעצר קישון וכן במקומות נוספים.
אנשי שב"ס מבצעים את מלאכתם באמונה ופועלים בתנאים קשים מאד – פיזיים ומנטליים – לשמירה על ביטחונם האישי של אזרחי המדינה וצמצום חזרתם של עבריינים לפשיעה, ואנו מברכים על כי כותבי הדו"ח מציינים (עמוד 5) כי הם זכו לשיתוף פעולה מלא מצד המפקדים ואנשי הסגל במתקני הכליאה וכי בקרב ממלאי התפקידים ניכרת, על פי רוב, מודעות גבוהה לצורך החיוני לשמור על זכויות העצורים והאסירים."