המרצֶה נגד הסטודנטית: תלונה במשטרה ותביעה אזרחית

המרצֶה נגד הסטודנטית: תלונה במשטרה ותביעה אזרחית

סטודנטית ממכללת ספיר פנתה לנשיא המכללה, ושאלה אותו האם המרצה פוטר מעבודתו הקודמת בגלל תלונות על הטרדה מינית. המרצה - שמעולם לא נחשד בהטרדה מינית - הגיש נגדה תלונה במשטרה ותביעה אזרחית על הוצאת דיבה; סטודנטיות: "הוא מחץ אותה כמו יתוש"

במקביל לפרסום ‘חדשות 10’ אמש על שלוש תלונות על הטרדה מינית שהוגשו נגד מרצה במכללת ספיר, געשו הרוחות בקרב סטודנטים במכללה בשל התנהלות המוסד וחברי הסגל בפרשה אחרת. בשבוע שעבר הודיע עמיר עירון, מרצה במחלקה לתקשורת, שהגיש תלונה במשטרה נגד סטודנטית ששאלה את נשיא המכללה אם עירון פוטר מתפקידו הקודם במכללה למנהל בעקבות הטרדה מינית של סטודנטית. יודגש כי עירון לא חשוד בהטרדה מינית, ואף לא הוגשה נגדו תלונה בנושא.

בפוסט פומבי שפרסם בפייסבוק, הצהיר עמיר כי במקביל לתלונה במשטרה יגיש תביעה אזרחית נגד הסטודנטית, וזאת בנוסף לתלונה שנדונה בוועדת המשמעת של המכללה. בכתבה שפורסמה במגזין הסטודנטים של המכללה, ‘ספירלה’, חשפה הכתבת ליאור מנור כי לאחר פרסום הפוסט של עירון נדון הסיפור במסגרת שיעור שהעבירה ראשת המחלקה, ד”ר אורלי סוקר, שציינה את שמה המלא של הסטודנטית. הסטודנטית עזבה את ספסל הלימודים זמן קצר לפני כן.

“המכללה למנהל” הבהירה כי עירון סיים את העסקתו בביה”ס לתקשורת לפני כארבע שנים, עם הגיעו לגיל הפרישה. בתגובה מפורטת ששלח לסוקר דיקן ביה”ס לתקשורת במכללה למנהל,  כתב דרור שבשנות עבודתו במוסד מעולם “לא נטען נגד עמיר, לא בצורה רשמית ואפילו לא כשמועה, שהוא מעורב או קשור בדרך כלשהי להטרדות מיניות”.

בשבוע שעבר פרסם עירון את הפוסט הראשון בנושא, בו יצא נגד סירובו של נשיא המכללה, פרופ’ עמרי ידלין, לגנות את דברי הסטודנטית, לאחר שזה הודיע שלא ידון בפומבי בנושא שנדון בוועדות המשמעת של המכללה. סוקר, אשר מגבה ומלווה את עירון לכל אורך הפרשה, הגיבה ושיתפה את כל פרסומיו של עירון בנושא. עירון עצמו, העידו מספר חברי סגל, משלח כעת חצים במי שנתפסים על ידו כ”שותקים” נוכח העוול שנעשה לו.

גורמים שונים בספיר חידדו כי בשום שלב לא דבק בעירון כל חשד.עם זאת, מספר גורמים ביקרו את מה שכינו “ההתנהלות הכוחנית” של עירון וסוקר בפרשה, בשל השלכותיה האפשריות על סטודנטים אחרים שיבקשו להתלונן או להעלות שאלות בנוגע לסגל הממונה עליהם. משיחות שערכנו עם סטודנטיות במכללה, עולה כי החשש אינו בלתי מבוסס.

“אני לא יודעת מה קרה בין עמיר לסטודנטית, אבל הסיפור הוא לא על אם הוא הטריד או לא – אלא הבריונות שלו כלפי הסטודנטית”, אמרה שירי כהן, ראשת התא הפמיניסטי במכללת ספיר. “היא שואלת שאלה לגיטימית, והוא פשוט הורס אותה. מתנהג באופן דורסני ואלים. ההתנהלות של המערכת, והגיבוי שעירון מקבל מאורלי סוקר – בעיניי זו פשוט אלימות. זה כשל מערכתי. הוא מן הסתם במעמד הרבה יותר גבוה משלה, והוא מנצל את הכח שלו בשביל לדרוס אותה. עירון הגיש נגד הסטודנטית תלונה בכל פלטפורמה אפשרית, ואין לזה הצדקה חוץ מזה שהוא רוצה למחוץ אותה כמו יתוש”.

“אני התנהלתי באופן כוחני?!”, מזדעק עירון. “הסטודנטית לא שאלה. היא האשימה, היא שיקרה. עומדת לי הזכות להתגונן בפני השקר. היא אמרה שפיטרו אותי בגלל שהטרדתי, וכל העולם יודע שזה לא נכון. אני לא צריך להתגונן מפני הכפשה? אני לא צריך להתגונן מפני שהיא התכוונה לפגוע בי, בשמי ובפרנסתי? האם אני ישו שצריך להגיש את הלחי השנייה?”

“מי שהפקיר את דמה של הסטודנטית והכניס אותה לבעיה זה נשיא המכללה בעצמו. משום שהוא לא הזהיר אותה, כשהגיעה אליו ואמרה לו את הדברים שאמרה, שאם זה לא נכון, זו הוצאת דיבה. במקום זה, התגובה שלו הייתה: גם אם זה נכון, זה לא רלוונטי לספיר. זאת אמירה אנטי פמיניסטית, מקוממת. את רוצה אג’נדה פמיניסטית? זאת האג’נדה. הסטודנטית היא גם צד פגוע, אבל לא ממני אלא מנשיא המכללה”, מוסיף עירון. “התבלבלו פה קצת היוצרות. אני הצד המתגונן, והנשים תומכות בי”.

“זה לא הגיוני שסטודנטים שלא שמעו על הסיפור מעולם קיבלו אותו ככה”.  צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

“בגלל השיח הפמיניסטי, ברירת המחדל של אנשים היא שכאשר אומרים שגבר עשה משהו, ישר חושבים שיש בזה משהו”, אומרת ראשת החוג סוקר. “ברירת המחדל היא להסתכל על דברים כגירסא מול גירסא, אבל זה לא המקרה: אין נגד עמיר שום תלונה לפיה הוא לכאורה פגע בסטודנטית מינית. זה לא מקרה שבו יש גבר ואישה שלכל אחד מהם גרסה שונה לאירועים”.

“הנושא מבחינתי הוא לא הסטודנטית”, היא ממשיכה. “יש כאן סיפור שמפיצים על גבר דיבה. הדיבה הגיעה לנשיא המכללה. אם הייתה טענה על ניצול מיני, אין לי ספק שהוא היה בודק אותה. אבל כאן מה שקרה, הוא שנשיא המכללה הפקיר את שמו הטוב של איש סגל ולא דיווח לו, או לי כמנהלת היחידה שלו, שיש סיפורים סביבו”.

“הנשיא היה צריך להגיד לסטודנטית שהיא מסתכנת בדיבה, ולעצור אותה מלדבר”, חוזר ומדגיש עירון, “משלא עשה זאת – הוא היה צריך להביא את הדבר לידיעתי בלבד, ולא לתת לה להפיץ אותו ולהסתבך. אם הוא היה עוצר אותה, היא לא הייתה עוברת את העבירה, ואז לא הייתה סיבה לא להגשת תלונה במשטרה, ולא להגשת תביעה אזרחית. אבל הוא לא עצר אותה, והיא עברה את העבירה”.

בשורה התחתונה, הסטודנטית משלמת מחיר על אינטריגות בין מרצה לנשיא המכללה.

“מה פתאום אינטריגות? אני לא מכיר אותו מעבר ל’שלום שלום’. אין לי מערכת יחסים איתו. אין לי איתו כלום, לא היה לי איתו כלום אף פעם. ראיתי אותו בחיי פעמיים או שלוש”.

אנסח את זה אחרת: מבחינתך, הסטודנטית נפגעה בגלל התנהלות נשיא המכללה.

“נכון. אני מסכים. אני לא עושה אותה מסכנה – היא באה לפגוע בכוונה. יש לה נגדי מספיק טענות על דברים שעשיתי במסגרת תפקידי, וזה בסדר גמור שהיא לא מרוצה. אני לא שופט אותה, אני כועס עליו. זה נשיא המכללה, פרופ’ למשפטים ששומע דיבה ולא אומר ‘תיזהרי’. מה שמרצה אחרת, אגב, אמרה לה במפורש”.

“הסטודנטית באה לשאול אם משהו ששמעה הוא נכון. למה זה נחשב הוצאת דיבה?”. הקמפוס בספיר. צילום: מאת דוג’רית CC BY-SA 4.0

“אנשים שראו את הפוסט של עמיר היו בשוק, וכולם ניסו לנחש מי הסטודנטית שעליה מדברים”, מספרת סטודנטית במחלקה, “אבל בערך יום או יומיים אחרי, אורלי סוקר אמרה את השם שלה בסמינר מול 30 תלמידים. זה התחיל לעבור בין אחד לשני”.

התפקיד שמילאה סוקר בפרשה זוכה לביקורת הן מצד הסטודנטיות, והן מצד גורמים במחלקה שאיתם דיברנו שהעדיפו לא להתייחס לעניין לציטוט. סוקר כאמור עומדת מאחורי הגיבוי שהעניקה לעירון, ואומרת כי שמה של הסטודנטית הוזכר משום שהאמינה שהסטודנטים במילא יודעים במי מדובר. “הסטודנטית למדה בכיתת סמינר שאני מעבירה”, היא אומרת, “הפכתי את זה לשיחה קצרה, מאוד עניינית, במה זה לשון הרע, ומה זה שם טוב של בן אדם”.

אי אפשר היה לנהל את השיחה הזאת בלי להזכיר את שמה של הסטודנטית?

“כשכולם יודעים במה מדובר, הפיל נמצא בחדר ונעמיד פנים שאנחנו לא יודעים מי זאת? איזה מן משחקים פורמליסטים אלו? כן שמרתי על כבודה. ידעתי שיושבות בכיתה סטודנטיות שהיא אמרה להן את אותם הדברים. האמירה על כבוד האדם, שאסור להוציא את דיבתו, הייתה חשובה לי. זה אדם נשוי עם ארבעה ילדים ושבעה נכדים, שגידל דורות של אנשי שיווק ופרסום במשרדים הכי גדולים בארץ, ושמר על שם מעולה כל השנים”.

לפי הסטודנטית אשר לומדת במחלקתה, הנחת המוצא שלה שכולם ידעו במי מדובר הייתה שגויה ביסודה. “אורלי חצתה קו אדום. זה לא משנה מה דעתה האישית על הקולגה שלה, וזה לא קשור בחברות הנאמנה שלה איתו”, היא אומרת. “זה לא הגיוני שסטודנטים שלא שמעו על הסיפור מעולם קיבלו אותו ככה, מראשת החוג לתקשורת, שאומרת ‘סטודנטית X עשתה ככה וככה’. אני מבינה שאורלי לא רואה בזה משהו פסול. זה נראה לה לגיטימי לחלוטין. אבל כשהמסר שלה בא על חשבון מישהו אחר, הוא מאבד את הלגיטימיות שלו”.

הצהרה שפרסם אתמול התא הפמיניסטי בספיר, התייחסה לסוגיית יחסי הכח בין המרצה לסטודנטית, אשר חזרה ונשמעה גם היא מפי גורמים שונים.

“הסיפור הוא לא על אם הוא הטריד או לא – אלא הבריונות שלו כלפי הסטודנטית”. מכללת ספיר. צילום: Eckart sussenburger

“לגיטימי לחלוטין מצד סטודנטית לשאול האם המרצה שלה הואשם בעבר ואף פוטר בעקבות הטרדה מינית. מדובר במידע חיוני לשמירה על ביטחונה האישי של הסטודנטית, ובמציאות בה תקיפות והטרדות מיניות הן דבר שבשגרה, שאלות יזומות של סטודנטיות על מרצים צריכות להתקבל בהבנה ולהיענות בשקיפות ובפתיחות. בהגשת התלונה ותביעת הדיבה, עירון שולח מסר ברור לכל הסטודנטיות – העלאת נושא ההטרדות המיניות, אפילו בפורום פנימי ומצומצם, עלול לעלות לכן ביוקר. ולמעשה, שמו הטוב של אדם חשוב יותר מביטחונכן האישי”.

שנית, יש להתייחס לפערי הכוחות בין מרצה לסטודנטית. בעוד שעירון הוא חלק ממערכת שעומדת מאחוריו ומגבה אותו לחלוטין, הסטודנטית נותרת ללא גיבוי וחשופה לאיומים והתנכלויות. כאשר מוסיפות ומוסיפים למשוואה את ההטיה המיידית בשיח הציבורי לטובת הגבר ונגד המתלוננת, תגובתו של עירון נתפסת כצעד אלים ונקמני”.

את הצהרת התא הפמיניסטי שיתפה כהן גם בעמוד הפייסבוק הפרטי שלה. לפוסט זה הגיבה סוקר:  “כסבתא לנכדה שנמצאת בשנות העשרה שלה, כאמא לבת שמגדירה עצמה פמיניסטית, אני יכול רק להצטער שיש נשים שמגדירות את עצמן מתוך ראיית הגברים כאיום ואת עצמן כקורבנות”.

“עירון הוא זה שפוצץ את הפרשה הזאת”, ביקשה כהן להזכיר. לדבריה, עד פרסום הכתבה ב’ספירלה’, כלל לא שמעה על המקרה. “הסטודנטית באה לשאול אם משהו ששמעה הוא נכון. למה זה נחשב הוצאת דיבה? הוא מנסה להשתיק את הסטודנטית בכח, ויוצר תקדים. סטודנטית שתרצה להתלונן תחשוב על זה פעמיים ושלוש, כי יש לה הרבה מאוד מה להפסיד. זה תהליך מייגע ומפחיד, שדורש ללכת ראש בראש מול מישהו שנמצא במעמד הרבה יותר גבוה וחזק ממך, ויכול להשפיע על החיים שלך. ובתוך יחסי הכח האלו, הוא מנצל את הכח שלו כדי להתנגח בך דרך כל הפלטפורמות האפשריות. איך זה לא יפגע בנכונות שלך להתלונן?”.

מהמכללה האקדמית ספיר נמסר: “לבקשתה של הסטודנטית, התקיימה שיחה בינה לבין נשיא המכללה הפרופ’ עמרי ידלין ובינה לבין ראש המחלקה ד”ר אורלי סוקר. בעקבות פגישות אלה החליט המרצה, מר עמיר עירון, להגיש תלונה משמעתית נגד הסטודנטית בגין הוצאת דיבה. על פי נהלי המכללה, תלונות כאלו מתבררות בהליך משמעתי מסודר שבסיומו מוציאה ועדת המשמעת דוח. נשיא המכללה סבר שכל עוד מתקיים הליך משמעתי, הוא מנוע מלהתייחס לדברים, וזאת על מנת להגן על כל הצדדים ובכדי להבטיח קיומו של הליך הוגן, אשר אינו מושפע מן העמדה של נשיא המכללה. בנוסף, נציין כי מדיניות המכללה הינה להגן ככל הניתן על הפרטיות של הסטודנטים. הדבר נכון בכל הקשר, ובוודאי שהוא נכון בהקשר של תלונות משמעתיות – בין אם מדובר בתלונה של סטודנט כנגד מרצה ובין אם מדובר בתלונה של מרצה כנגד סטודנט”.

תגובות

Send this to a friend