עד 2011, ערב תחילת המלחמה בסוריה, חי מוחמד אללה אלג'ליל חיי שגרה כחשמלאי בעיר חאלב, איש משפחה מסור עם שלושה ילדים וחיבה יוצאת דופן לבעלי חיים. עם פרוץ ההתקוממות האזרחית ומלחמת האזרחים העקובה מדם, בעוד רוב שכניו ומכריו של אלג'ליל החלו לנטוש את העיר כדי למצוא מקום בטוח יותר, הגיע אלג'ליל להחלטה: הוא לא הולך לשום מקום. חאלב היא הבית, ושם הוא יישאר.

אבל עד מהרה, גילה אלג'ליל שרבים נשארו מאחור, ולא מבחירה. בסיבובים הרבים שעשה בין הריסות העיר כנהג אמבלונס לאחר שעשה הסבה מקצועית, במטרה למצוא ניצולים, הוא התקשה להתעלם מתופעה הולכת וגדלה שהתפתחה בשולי אזורי הקרבות: חתולים נטושים, בהמוניהם. לא היה מדובר בחתולי רחוב, אלא בעיקר בחתולי בית שאיבדו את בעליהם ואת ביתם כשהמשפחות שהחזיקו בהם נאלצו לברוח ולהשאיר אותם מאחור.

---

כל הצילומים לקוחים מקבוצה הפייסבוק Il Gattaro D'aleppo

"התחלתי להאכיל אותם כשהסתובבתי במקומות נטושים בתור נהג אמבולנס וראיתי חתולים מטיילים על הריסות המבנים, אז התחלתי להשאיר להם אוכל", מספר אלג'ליל. עד מהרה, הוא גילה עוד ועוד חתולים רעבים ברחובות העיר, והחליט להשקיע בחתולים כמו שרבים אחרים לא היו חושבים לעשות, בטח בזמני מלחמה.

"פתחתי את בית המחסה הראשון לבעלי חיים נטושים בעיר, כנראה הראשון בסוריה", אומר אלג'ליל. "הצורך במרחב בו ניתן יהיה להאכיל ולהגן על בעלי החיים התעורר עקב המלחמה, ובגלל המצב בו משפחות רבות נאלצו לברוח מההרס והמוות, ולהשאיר את בעלי החיים שלהם מאחור. אנשים רבים הגיעו אליי בדמעות עקב הפרידה המאולצת, והשאירו את החתולים שלהם אצלי. רובם מקווים לחזור יום אחד ולאמץ את בעלי החיים האהובים שלהם בחזרה".

בית המחסה "ארנסטו" בחאלב, כולל שלט המודה באיטלקית לחברי קבוצת הפייסבוק

"כרגע נמצאים במקלט כ-150 חתולים", ממשיך אלג'ליל. "לא כולם מסכימים להישאר, חלקם בורחים בחזרה אל הבית ממנו הגיעו. החתולים באים לאכול אצלי, ואז חוזרים לישון בין ההריסות שהיו פעם הבית שלהם. אנחנו מארחים גם אווזים, תרנגולות וכלבים שמגיעים מידי פעם לאכול, וממשיכים הלאה".

למטרה של אלג'ליל להציל את החתולים הנטושים נרתמה אלסנדרה אבידין, איטלקייה ילידת לבנון, שנתקלה בפוסט של פעילי בעלי חיים בפייסבוק, שסיפרו על פעילותו של אלג'ליל. "הכל התחיל לאחר מותו של החתול האהוב שלי, ארנסטו", היא מספרת. "הלומת כאב, רציתי לעשות מעשה טוב לזכרו, ואז נתקלתי בפוסט שסיפר על מוחמד אללה ועל עבודתו המסורה למען החתולים הנטושים בחלב והחלטתי ליצור איתו קשר".

אלסנדרה אבידין

אבידין, ששפת אמה היא ערבית, פתחה את קבוצת הפייסבוק Il Gattaro D'aleppo ("איש החתולים של חאלב"), המונה כיום כמעט 4,000 אנשים מכל העולם, ובה מפרסם אלג'ליל תמונות וסרטונים של החתולים הנטושים. "פתחתי את קבוצת הפייסבוק כי מוחמד אמר לי שהמון אנשים מנסים ליצור איתו קשר כדי לעזור לו, אבל הוא לא מצליח לתקשר אתם בגלל מכשול השפה. כשפתחנו את הקבוצה, הגיעו אליה כל כך הרבה אנשים ששמעו על הסיפור ורצו להציע עזרה", אומרת אבידין.

המעורבות של אבידין נתנה לאלג'ליל את האפשרות להמשיך ולקיים את מקלט החתולים. עקב מגבלות שהוטלו על העיר חאלב בפרט ועל סוריה בכלל על ידי השלטונות, אלג'ליל לא מסוגל לאסוף תרומות בדרכים קונבנציונליות. הוא גם לא יכול לצאת למדינה שכנה ולאסוף כך תרומות כדי להביא חזרה לסוריה. אבידין מעבירה זרם קבוע של תרומות דרך ארגוני צדקה, שמאפשרות את קיומו של המקלט.

אבל סיפורו של בית המחסה "ארנסטו" (המקלט נקרא על שם חתולה המנוח של אבידין) לא נגמר רק בבעלי חיים נטושים. "הקבוצה משמשת גם ככלי לתמיכה ועזרה למשפחות שלא הצליחו לברוח מחאלב בזמן", מספרת אבידין. "כיום אנחנו מסייעים גם לאמהות יחידות, משפחות עם ילדים בעלי מוגבלויות, ועוד. ממש לא רק חתולים".

אלג'ליל במפגש עם ילדה יתומה בחאלב

"משפחתי ותושבי חאלב תמיד הביעו הכרת תודה וכבוד כלפי מה שאני עושה והם מעודדים אותי להמשיך", אומר אלג'ליל כשהוא נשאל על האופן בו מקבלת הסביבה את העיסוק הלא סטנדרטי בו בחר. "אחי עוזר לי לצלם תמונות וסרטונים עבור קבוצת הפייסבוק. בהנאה רבה אני רואה איך ילדיי לומדים מהמעשים שלי, הם מאוד אוהבים בעלי חיים. יש לנו בבית גם חתולים משלנו".

איך נראה יום שגרתי בחייך?

"הימים שלי הם מאוד בלתי צפויים כי אני עוסק בהצלת חיים, ואני אף פעם לא יכול לחזות מה יקרה. אני תמיד עסוק בטיפול באנשים, שינוע של גופות, האכלה של בעלי חיים וביקור אצל משפחות נזקקות. אפשר לומר שאני לא ישן יותר מדי".

גם חתלתולים יכולים לנהוג באמבולנס

יש לך מסר לאנשים בישראל?