ממלכת המנקים

 

זו השנה הרביעית שילדי בית הספר דוד בלוך בשכונת ביצרון בתל אביב מוציאים את העיתון "כלבלב שמירה". בגיליון האחרון הם בחרו לראיין את שלושת המנקים של בית הספר ודיברו איתם על החיים, המשפחה, מאיפה הגיעו, החלומות, העבודה ומה קורה בכיתות אחרי שהילדים מרימים את הכיסאות והולכים הביתה.

התוצאה – שלושה אנשים שיוצאים מאחורי הקלעים ועוברים לקדמת הבמה, ומציאות שקופה שמפסיקה להיות כזו – היא הסיבה שבגללה עושים עיתונות, ולא משנה אם זה בעיתון יומי או בכתה ב'.

קבלו את כתבתם של מיכאל שטיבל, יותם אגאי, עלמא גור לביא, זוהר בכר ואייל גלברג מכיתות ב' ו-ה'.

עריכה וליווי: רונה (רונית) שטיבל, ריקי דעואל ועינת פישביין

עיצוב: עמית ברין

צלצול אחרון מבשר את סיום הלימודים, הכיתות מתרוקנות מתלמידים, המסדרונות נעשים שקטים, ונטלי, גלית וג'ורג' יכולים סוף סוף להתחיל בעבודתם. למדנו שלכל אחד מהמנקים יש אזור קבוע עליו הוא אחראי אך הם גם נוהגים לעבוד כצוות ולעזור אחד לשני לסיים את המטלות. אנחנו מלווים את נטלי אל אזור הווילה, שם מחכים לה מטאטא, דלי וחומרי הניקוי. הכיתות מבולגנות, כיסאות לא מורמים, לכלוך על הרצפה אבל נטלי עם חיוך קבוע על הפנים, נשענת על המטאטא ומתפנה בשמחה לענות על שאלותינו.

איזו כיתה בבית הספר הכי מלוכלכת?

"לא נעים לי להגיד",  נטלי צוחקת, "אני גם לא יודעת לגבי כל הכיתות אלא יכולה להגיד רק לגבי האזור שלי. באופן כללי אני יכולה להגיד שכיתה מסודרת או לא מסודרת מתחילה במורה. יש מורות ששומרות שהילדים ישמרו על הסדר וכאלה שפחות".

אז איזו כיתה הכי נקיה?

"באזור שלי – ב'1 של המורה רחל".

האם העבודה שלך קשה?       

"כן, זו עבודה פיזית וקשה, והייתי רוצה שהילדים ילמדו להעריך את זה, שידעו מה זו עבודה קשה כי זה לא רק ניקיון זה כבוד לבני אדם. היום אתם בני אדם קטנים אבל כשתגדלו אתם צריכים לדעת לכבד ניקיון ואסתטיקה".

את מתחברת לילדים בבית הספר או שהם רק מפריעים לך בעבודה?

"איך אפשר שלא להתחבר אליכם? תראו את החיוכים שלכם. אם הייתי יכולה הייתי מוציאה חוק שבלי חיבוק לנטלי ילדים לא נכנסים לבית הספר".

נטלי מספרת לנו שהילדים לא מפריעים לה לנקות, להיפך: "הם עוזרים לי, גם בנים וגם בנות", והרבה מהילדים היא לא רק מכירה בשם אלא גם יודעת מה התחביבים שלהם.

ומה התחביבים שלך מחוץ לשעות העבודה?  

"אני אוהבת ספורט אתגרי, לרכוב על אופנועי שטח בעיקר וגם טיולי ג'יפים. אני מתכוונת להירשם למיונים של מלכת המדבר".

מתי את מנקה את הבית שלך?

"בערב, אחרי שחוזרת מהעבודה".

יש לך קצת מבטא. מאיפה ומתי עלית לארץ?

"עליתי לארץ בגיל 29 מהעיר אודסה שבאוקראינה. אני בת 46 אז תעשו לבד את החישוב".

למה עלית לארץ ומה את זוכרת מהחיים באודסה?

"עליתי כי אהבתי את ישראל וכי המצב באוקראינה לא היה טוב. כמעט סיימתי שם תואר שני ברפואה פתולוגית, שזו הרפואה שבודקת את סיבת המוות. בארץ לא הצלחתי להמשיך בתחום מסיבות כלכליות".

איך הגעת להיות מנקה וכמה זמן את עושה את זה?

"בעבודה בכלל אני שלוש וחצי שנים ובבלוך שנתיים. חבר של בעלי אמר שמחפשים עובדים בעירייה וככה הגעתי לזה. בהתחלה היה לי מאוד קשה עם השפה, אבל בתוך חצי שנה כבר התחלתי להבין עברית. היום אני מדברת רוסית, עברית ואוקראינית".

איזו תלמידה היית?   

"מצוינת. קיבלתי כל שנה דיפלומה אדומה שזה אומר שהכל הכי מצוין. המקצוע שהכי אהבתי היה משפטים".

מה רצית להיות כשהיית ילדה?

"בתור ילדה קטנה רציתי להיות רופאה אולי כי אמא שלי עבדה באוניברסיטה ועסקה בניתוחי עיניים. אחר כך רציתי להיות שופטת, חוש הצדק אצלי מפותח ואני לא מצליחה לסבול חוסר צדק".

יש לך משפחה שנשארה באודסה?

"יש לי ילד אחד שנשאר באוקראינה ושני נכדים תאומים, נתנאל ודניאל. כן, כן, אני סבתא!"

למה דווקא ריח בזוקה??

"אתם מדברים על חומר הניקוי? זה ריח טוב כזה ונעים לא? לא יודעת למה. זה אב הבית מחליט ומזמין. תשאלו אותו".

נשאל. ריקי אומרת שכבר עיכבנו אותך מספיק, אז שאלה אחרונה: את רוצה להגיד משהו לילדים בבית הספר?

"שאני אוהבת אתכם מלא! אולי בגלל שהנכדים שלי בחו"ל וזה חסר לי, החיבוקים שלכם והחיוכים שלכם פשוט נותנים לי חשק לחיות".

עזרנו לנטלי להרים כל הכיסאות שהילדים שכחו להרים, והמשכנו בדרכנו לחפש את גלית. את גלית מצאנו באולם הספורט אבל לצורך הריאיון התיישבנו כולנו במעגל בחדר המורים (שגם הניקיון שלו באחריותה).

הי גלית, כמה זמן את מנקה בבית הספר?

"שנה וחודשיים".

מה הכיתה או האזור הכי מלוכלכים?

"בחלק שנמצא באחריותי אולם הספורט היה הכי מלוכלך. הייתה בעיה עם החוגים שלא ניקו אחרי. ילדים היו נכנסים עם אוכל ושתייה, כשיורד גשם מכניסים בוץ, אבל דיברנו עם שרון והמצב השתפר מאוד. גם בכיתת מדעים יש בעיה עם הבוץ".

הילדים מפריעים לכם לנקות?

"לי לא. הרבה פעמים הם גם מציעים עזרה, בעיקר בהרמת הכיסאות".

מה את אוהבת לעשות בשעות הפנאי?

"אני אוהבת להיות עם הילדים שלי. יש לי חמישה ילדים: עינב, משה, אליאב, נריה ואיתמר. הבכורה, בת 22, סיימה תואר ראשון ומתחילה ללמוד תואר שני בראיית חשבון. הבן הקטן בן 10".

האם זה קשה להיות מנקה?

"זה לא קל. זו עבודה פיזית. היתרון זה השעות הנוחות. בבוקר אין לחץ, יש לי זמן להיות עם הילדים, לראות טלוויזיה".

מתי את מנקה את הבית שלך?

"אני קמה מאוד מוקדם בבוקר ומנקה".

ומה את אוהבת לראות בטלוויזיה?

"אני חובבת כדורסל, עוקבת באדיקות אחרי משחקי היורוליג, מכירה את כל השמות של השחקנים. מכבי תל אביב זו הקבוצה שלי".

יש משהו שאת רוצה להגיד לילדים בבית הספר?

"אתם תתעסקו עם הלימודים. הצלחה בלימודים זה הכי חשוב. זה גם מה שאני אומרת לילדים שלי. וכמובן, אם אתם יכולים להרים את הכיסאות בסוף כל יום, זה יקל עלינו מאוד".

את מרגישה שהילדים מעריכים את העבודה שלכם?

"רוב הילדים כן. אני רואה שהם מעריכים ומכבדים. אם הם רוצים להיכנס לכיתה בזמן שאני מנקה הם מבקשים סליחה, שואלים אם אפשר להיכנס ולא מתפרצים".

את ג'ורג' מצאנו במדרגות שבין קומת הכניסה לקומה הראשונה. בניגוד לנטלי וגלית, ג'ורג' לא נעצר כדי לענות לנו על השאלות וענה לנו תוך כדי עבודתו. ניסינו להפריע לו כמה שפחות.

הי ג'ורג', איזו כיתה הכי מלוכלכת לדעתך?

"לא נעים לי להגיד איזו הכי מלוכלכת אבל אשמח להגיד איזה כיתות הכי נקיות, באזור שלי – כיתות ה' 1 של מרים וה' 2 של אתי"

עד כמה בית הספר מלוכלך בסוף היום?

"מאוד מלוכלך. בעיקר שירותי הבנים".

האם זו עבודה קשה להיות מנקה?

"כן. קשה מאוד".

כמה זמן אתה עובד בזה?

"עבדתי בבית הספר שש שנים ואז יצאתי לשנה אחת לבית ספר אחר וחזרתי לפה. אין עוד בית ספר כמו זה. לפני שעבדתי כמנקה עבדתי במאפייה".

מה אתה עושה בשעות הפנאי?

"יש לי אמא מבוגרת שאני עוזר לה כל יום לפני העבודה. אני אוהב אמנות ויוצר חמסות לקישוט. אני גם אוהב גם לבשל, בעיקר אורז עם דגים, ובדרך כלל האוכל שאני מכין הוא מאוד חריף. אני מת על חריף".

יש לך ילדים? מה אתם אוהבים לעשות יחד?

"יש לי ארבעה ילדים. אנחנו אוהבים לטייל בפארקים, בטבע, שוחים בים, משחקים מטקות על החוף".

איזו מוזיקה אתה אוהב?

"אני אוהב מוזיקה מזרחית ואת כל השירים של אייל גולן".

ריקי מספרת שאתה ערבי נוצרי. מה זה אומר?

"זה אומר כל מיני דברים אבל גם שחגגנו לא מזמן את חג המולד, הכריסמס. רחובות יפו, שם אני גר, היו מקושטים בעצי כריסמס עם הרבה קישוטים נוצצים ובובות סנטה קלאוס בכל מיני גדלים. גם בבית שלי היה עץ, והכנו כל מיני עוגות וממתקים לכבוד החג".

יש משהו שאתה רוצה להגיד לילדי בית הספר?

"ללמוד, להשקיע בלימודים, להיות טובים ולשמור על הניקיון. בסך הכל יותר נעים להיות בסביבה נקייה, אז שיגלו טיפה אכפתיות".