שנתיים ויומיים חלפו מאז שהשעון נעצר על השעה 06:29 בבוקר ה-7 באוקטובר 2023. רק היום, לפנות בוקר ה-9 באוקטובר 2025, נדמה לראשונה שהמחוגים החלו לזוז. עשרות משפחות חטופים, מאות נרצחים ונופלים בישראל, עשרות אלפים בעזה, ומאות אלפי פצועים בגוף ובנפש, לראשונה יכולים להתחיל לדמיין כיצד יראו השנים הרבות שידרשו לשיקום.

גם היום, שנתיים ויומיים אחרי, ישראל של 2025 היא מדינה שסופרת את אבדות שבורי לב ופצועי הנפש שלא שרדו את הכאב שהמיתה עלינו המלחמה הארוכה והקשה בתולדות המדינה. לצד השמחה בשובם המיוחל של החטופים, סיפורי הגבורה של הנופלות והנופלים, העדויות הבלתי נתפסות מהחורבן בעזה והמאבק חסר התקדים של בני משפחות החטופים, ימים מתוחים, מרגשים ומלאי תקוות צפויים לנו מעבר לפינה.

אחרי שנתיים ויומיים של משבר מתמשך, המקום הכי חם בגיהנום מביא תמונת מצב של אומה שמבקשת לחזור לחיים. מול האתגרים העצומים בדרך הארוכה לשיקום, המספרים משרטטים תמונה של מדינה חרדה יותר, חמושה יותר, כאובה יותר ובמצב כלכלי קשה יותר, וחושפים את ממדי הקרע העמוק שנפער בחברה הישראלית. 

מחכים להם בבית

הלילה, בין רביעי לחמישי, נחתמה עסקת החטופים בין ישראל לחמאס במסגרתה יוחזרו לישראל 48 החטופים והחטופה בחזרה לישראל. הקבינט המדיני-ביטחוני צפוי להתכנס היום (ה') אחר הצהריים כדי לאשר את מתווה עסקת החטופים החדשה, ולאחר מכן תתכנס הממשלה ותאשרו. 

20 חטופים חיים ו-28 חטופים שהוכרזו כחללים ישובו ארצה, כאשר לפי דיווחי חמאס מקום קבורתם של 7 עד 10 מהם אינו ידוע. לצורך איתורם יוקם כוח מיוחד שיכלול נציגים מקטאר, טורקיה, מצרים והמודיעין הישראלי, והם יוחזרו כשימצאו.

על פי לוח הזמנים שסוכם, יממה לאחר הכרזת הממשלה יחל צה"ל בנסיגה לקו הצהוב – הקו בו היה ממוקם לפני המבצע לכיבוש העיר עזה. החזרתם של 20 החטופים החיים צפויה להתרחש בין 48 ל-72 שעות מרגע ההכרזה על סיום המלחמה, והשלב השני של העסקה אמור להתחיל 24 שעות לאחר שכל החטופים ישובו לישראל.

פצע פתוח

המספרים הראשונים שנצרבו בזיכרון הקולקטיבי הם מספרי ההרוגים והפצועים, שהלכו וגדלו מאז בוקר ה-7 באוקטובר. בצד הישראלי, המלחמה גבתה את חייהם של כ-1,972 ישראלים וזרים, מתוכם 913 חיילים. 62 קטינים נרצחו מאז השבת השחורה, 36 במהלך הטבח בעוטף.

מנתוני המועצה הלאומית לשלום הילד עולה כי 19,407 ילדים ישראלים נפגעו בגוף ובנפש מאז פרוץ המלחמה, 37 אחוז מהם מתחת לגיל שש. 20 ילדים נותרו ללא הורים, 96 ילדים התייתמו מהורה אחד, וכ-50 אלף ילדים פונו מבתיהם.

בצד השני של הגדר

במקביל למשבר הפנימי בישראל, הנתונים מרצועת עזה מספרים סיפור של קטסטרופה הומניטרית רחבת ממדים. על פי דוח משרד האו״ם לתיאם עניינים הומניטריים שפורסם השבוע, ברצועה נהרגו 67,173 בני אדם, מהם זוהו 18,430 ילדים, 9,735 נשים ו-4,429 קשישים. באוגוסט האחרון הוכרז רשמית מצב רעב בעזה (IPC Phase 5), כאשר 100 אחוז מתוך 1.98 מיליון התושבים שנוטרו נמצאים במצב של משבר תזונתי חריף או גרוע מכך.

מצב זה הוא תוצאה ישירה של קריסה כמעט מוחלטת של תשתיות החיים: 92 אחוז מכלל יחידות הדיור ברצועה נהרסו או ניזוקו, וכ-1.4 מיליון איש נזקקים לסיוע חירום במחסה. מערכת הבריאות חדלה לתפקד כמעט לחלוטין, עם 39 אחוז בלבד מבתי החולים שמתפקדים באופן חלקי, ומעל 15,600 מטופלים במצב קריטי נזקקים לפינוי רפואי דחוף.

הפגיעה בתשתיות האזרחיות חורגת הרבה מעבר למזון ומחסה. מערכת המים והתברואה התמוטטה, כאשר 96 אחוז ממשקי הבית ברצועה דיווחו על מחסור במים, ו-89 אחוז מנכסי מגזר המים והתברואה נהרסו או ניזוקו. לצד זאת, כ-658 אלף ילדים ובני נוער נותרו ללא מסגרת חינוכית פורמלית. כמעט 92 אחוז מבתי הספר ידרשו שיקום מלא או בנייה מחדש, ו-63 מבני האוניברסיטאות ברצועה נהרסו. על פי הערכות, למעלה ממיליון ילדים זקוקים לסיוע בתחום בריאות הנפש והעזרה הפסיכו-סוציאלית.

גם בגדה הלחימה החריפה מאז השבעה באוקטובר, עם 1,048 הרוגים, מתוכם 212 ילדים, ו-10,326 פצועים.

מדינה עקורה

אחת ההשלכות הדרמטיות של המלחמה זו העקירה הפנימית בהיקף שלא נראה כמותו. על פי הערכות של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, בשיאה של המלחמה, יולי 2024, עמד המספר המוערך של התושבים הזכאים לפינוי על 143 אלף בני אדם. 68,500 מהם מיישובי הצפון, וכ-74,500 מיישובי הדרום.

בעוטף עזה נרשמת מגמת חזרה חיובית, עם למעלה מ-90 אחוז מהתושבים ששבו ליישובים עם תוספת של כ-2,500 תושבים חדשים. על פי נתוני מטה ״תנופה לצפון״ שפורסמו בחודש שעבר, 87 אחוז מתושבי הצפון חזרו לביתם. מודבר על כ-55 אלף מתוך 64 אלף תושבים שפונו בפועל. על פי המטה, עשרה יישובים רושמים היום יותר תושבים מבספטמבר 2023.

פוסט טראומה לאומית

הנתונים מצביעים על משבר בריאות נפש בהיקף של מגפה, עם כ-3 מיליון אזרחים שעלולים לסבול מתסמיני פוסט-טראומה, דיכאון או חרדה – 580 אלף מהם ברמה חמורה. מערכת בריאות הנפש הציבורית, שהייתה עמוסה עוד לפני המלחמה, קורסת תחת הנטל. זמן ההמתנה הממוצע לטיפול עמד כבר באפריל 2024 על יותר מחצי שנה, ומצבם של ניצולי המסיבות ממחיש את חומרת הכשל: יותר ממחציתם לא קיבלו כל טיפול נפשי בחצי השנה הראשונה שלאחר הטבח. גם הנוער נפגע קשות, עם זינוק של 78 אחוז בקרב נערים ו-69 אחוז בקרב נערות שאובחנו כסובלים מלחץ.

בשנת 2023 לבדה אושרו קרוב ל-59 אלף תביעות להכרה כנפגעי פעולות איבה – זינוק של פי 131 מהממוצע השנתי בעשור שקדם למלחמה. 95 אחוז מהתביעות הללו הן על רקע פגיעה נפשית.

העדות המובהקת ביותר למשבר מגיעה מהרשות המאשרת במשרד הביטחון, שאחראית על הכרה בנפגעי ונפגעות פעולות איבה. בשנת 2023 לבדה אושרו קרוב ל-59 אלף תביעות להכרה כנפגעי פעולות איבה – זינוק של פי 131 מהממוצע השנתי בעשור שקדם למלחמה. 95 אחוז מהתביעות הללו הן על רקע פגיעה נפשית.

חובת המלחמה

אחרי שנתיים של לחימה חסרת תכלית, גם בצה"ל המספרים התחילו לדבר בעד עצמם. שיא של כל הזמנים נרשם בשנת 2023 במספר הפטורים הנפשיים משירות צבאי (15,788), לצד כ-300 סרבני מצפון שפנו לארגון ״יש גבול״ מאז תחילת המלחמה.

27,035 פטורים שניתנו לפני ה-7 באוקטובר בוטלו מאז תחילת המלחמה, 40 אחוז מהם, שהם כ-14 אלף משרתים פוטנציאלים, ערעורו על ההחלטה

במקביל נרשמה ירידה משמעותית בשיעור ההתייצבות למילואים, שעומד על פי פרסומים על כ-50 אחוז, והביא את צה״ל לבטל פטורים שכבר ניתנו למשרתי מילואים. 27,035 פטורים שניתנו לפני ה-7 באוקטובר בוטלו מאז תחילת המלחמה, 40 אחוז מהם, שהם כ-14 אלף משרתים פוטנציאלים, ערעורו על ההחלטה.

באגף השיקום במשרד הביטחון נקלטו מאז תחילת המלחמה למעלה מ-20 אלף פצועות ופצועים. מחצית מהפצועים הם צעירים עד גיל 30, 92 אחוז מהם גברים ו-64 אחוז הם משרתי מילואים. 45 מהפצועים מתמודדים עם פציעה פיזית, 35 מהנקלטים מתמודדים עם תגובה נפשית ו-20 אחוז סובלים מפציעה פיזית ונפשית גם יחד. על פי הערכות אגף השיקום, עד שנת 2028 יטפל האגף ב-100 אלף פצועים, בהם 50 אלף פצועי נפש.

תקציב אגף השיקום זינק ב-53 אחוז מאז תחילת המלחמה, ועומד על 8.3 מיליארד שקל, מתוכם 4.1 מיליארד מוקדשים לטיפול במתמודדי הנפש. הדוחק וההכרח להשתתף במלחמה הביאה גם לעלייה במספר ההתאבדויות בקרב חיילי הסדיר, שהגיע ל-21 מקרים בשנת 2024, ול-16 מקרים בשבעת החודשים הראשונים לשנת 2025.

בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר יצא השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, עם רפורמת נשק חדשה, שהעניקה יותר נשקים ליותר אנשים באמצעות שינוי תבחיני הסף. מאז פרוץ המלחמה ועד אפריל 2025, מספר מחזיקי רישיון הנשק הפרטי זינק ב-91 אחוז, מ-172,384 ל-329,827. במקביל, נרשם זינוק של 69 אחוז במספר הנפגעים מעבירות ירי פליליות, ומספר אירועי הרצח הפלילי עלה גם הוא, מ-142 אירועים ב-2022 ל-274 בשנת 2023, ו-263 אירועים בשנת 2024.