ועדת חוץ וביטחון דנה היום (ג') בהארכת תוקפּו של חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (לב״חים), המאפשר מעצר וכליאה של עזתים שנתפסים בשטחי הלחימה, גם מבלי שיש לגביהם חשד סביר או עילת מעצר. הוועדה בראשות ח״כ יולי אדלשטיין אישרה את הצעת החוק, שנועדה להאריך עד לסוף 2025 את תוקף תחולתו שעתיד לפקוע בסוף החודש. על פי ההצעה ישונה הסעיף המאפשר מניעת מפגש עם עורך דין גם לאחר 75 יום מיום הכליאה, וזאת בשל ״צרכים מבצעיים״.
רק אתמול הועלתה לוועדת הכנסת בקשה להקדמת הדיון בחוק הלב״חים להיום בבוקר. בעקבות ההתראה הקצרה לא נכחו בדיון ארגונים העוקבים אחר החוק הדרקוני, בהם בין היתר מגישי העתירות העוסקות בחוק הלב״חים
הדיון לא הופיע בסדר היום של הוועדה בתחילת השבוע, ורק אתמול הועלתה בקשה להקדמת הדיון בחוק לוועדת הכנסת שאישרה את קיומו להיום בבוקר. מחר צפויה מליאת הכנסת, רגע לפני סוף מושב הקיץ והיציאה לפגרה, לאשר בקריאה שנייה ושלישית את הארכת החוק והשינויים שהתווספו לו. החוק לא הופיע עד היום בערב בסדר היום של המליאה.
לאור ההקדמה ברגע האחרון, בדיון לא נכחו ארגונים חברה אזרחית, אלו העוקבים אחר החוק והלשכותיו, בהם מגישי העתירות לבג״ץ העוסקות בו. נכחו בו נציגי משרד הביטחון, משרד המשפטים, צה"ל, שב"כ וכן שלושה ח״כים בלבד: יולי אדלשטיין (הליכוד) יו"ר הוועדה, בועז ביסמוט (הליכוד) ושרון ניר (ישראל ביתנו).
עשר דקות לאחר תחילת הדיון הוחלט כי זה יהפוך להיות חסוי, ולכן לא שודר לציבור ולא דווחו בהודעות הדוברות לאחריו הנתונים אודות מספר הכלואים וכמות המשוחררים. בהארכה הקודמת, במרץ 2025, דיווחה הממשלה כי מוחזקים בישראל למעלה מ-3500 עצורים לפי החוק. אולם החודש הודתה בפני בג"ץ כי מספרם עומד על 2,850 בלבד. הפער בנתונים, כך טוענים מהוועד נגד עינויים, טמון בכך שהעומס על בתי הכלא איננו הסיבה האמיתית שהובילה לשינויים בחוק ולהארכת תוקפו.
״עדכון טכני בלבד״
לאחר פרוץ המלחמה אישרה הממשלה במסגרת הוראת שעה שינויים דרמטיים בחוק "לוחמים בלתי חוקיים המסכנים את ביטחון המדינה", שראשיתו ב-2002, בימי האינתיפאדה השנייה. בעוד במקור אפשר החוק מעצר עד 96 שעות, הבאה בפני שופט עד 14 ימים והזמן המקסימלי מבלי לראות עורך דין עד 28 ימים במצב חירום, במסגרת הוראת השעה הוכנסו בחוק שינויים במשך הזמן בו ניתן לכלוא אדם שנתפס בשטח אויב, משך הזמן שניתן למנוע ממנו מפגש עם עורך דין ולמנוע עמידה בפני שופט. על פי הנוסח המאושר כיום, טרם השינוי המוצע, משך זמן הכליאה שנתון בהחלטת גורם פיקודי בשטח בדרגת רב סרן עומד על 30 ימים. הזמן המקסימלי ללא ביקורת שיפוטית על עצם המעצר והארכתו עומד על 45 יום, והזמן המקסימלי למניעת מפגש עם עורך דין יכול להגיע עד ל-75 ימים באישור שופט מחוזי.
כעת הצעת החוק מבקשת לאפשר לשופט מחוזי למנוע פגישה בין עצור לבין עו״ד מעבר לחלון הזמן הקבוע כיום, 75 יום מיום הכליאה. בעוד כיום רשאי שופט להאריך את תקופה זו ב-30 יום, על פי השינוי המוצע ההארכה זו לא תהיה חייבת להיות צמודה ליום הכליאה. כך ניתן יהיה גם בהמשך תקופת הכליאה, ולאחר שכבר נפגש עם עורך דין, למנוע זאת גם בעתיד ולהותירו בבידוד דה-פקטו.
חוק כליאת לוחמים בלתי חוקיים
עצורים שאינם שייכים לארגון טרור כקלפי מיקוח
| הפרמטר | החוק המקורי | דצמבר 23 – אפריל 24 | אפריל 24 – אוגוסט 24 | מאוגוסט 24 | הצעה לתיקון (יולי 25) |
|---|---|---|---|---|---|
| משך צו כליאה זמני (לפני שימוע) |
96 שעות או 7 ימים בחירום |
45 ימים (החלטת רס"ן) |
45 ימים (החלטת רס"ן) |
30 ימים (החלטת רס"ן) |
ללא שינוי |
| זמן ללא ביקורת שיפוטית | 14 ימים או 45 ימים בחירום |
75 ימים | 75 ימים | 45 ימים | ללא שינוי |
| מניעת מפגש עם עו"ד | עד 60 ימים (באישור שופט) |
עד 180 ימים (באישור שופט) |
עד 90 ימים (באישור שופט) |
עד 75 ימים (באישור שופט) |
*ביהמ"ש יוכל לקבוע מניעה של 30 יום גם מעבר ל-75 ימים לאחר יום הכליאה |
השינוי מוצג כ״עדכון טכני״ בלבד, שנועד לתת מענה ל״צרכים מבצעיים שעלו מן השטח במהלך הלחימה״. על פי הוועד נגד עינויים השינוי עלול "ליצור מצב שעצורים שעבר פגשו עו"ד, עשויים להיכלא מחדש בבידוד מוחלט וללא ייצוג – בכל עת, ולמשך פרקי זמן ממושכים". סביר להניח שהחשיבות של הכלי עבור הממשלה וכוחות הביטחון טמונה, כפי שגם עלה בכתבה של רויטל חובל מהחודש שעבר, ביכולת של המדינה להשתמש בעצורים ולתזמן את משך כליאתם כקלף מיקוח במו״מ מול חמאס בעסקת החטופים.
בתיקונים קודמים הוסדר מוסד המבקר הרשמי במתקני הכליאה הצבאיים שבהם מוחזקים עצורי לב״ח. עד היום לא ידועים פרטים על אותו גוף מפקח, מי ממנה אותו, מהן סמכויותיו בפועל, למי הוא מדווח, תדירות הביקורים או ממצאיהם, והאם כלל התקיימו.
ההצעה מציינת כי בתיקונים קודמים הוסדר מוסד המבקר הרשמי במתקני הכליאה הצבאיים שבהם מוחזקים עצורי לב״ח, "בדומה להסדר הקיים בפקודת בתי הסוהר". עד היום לא ידועים פרטים על אותו גוף מפקח, מי ממנה אותו, מהן סמכויותיו בפועל, למי הוא מדווח, תדירות הביקורים או ממצאיהם, והאם כלל התקיימו. על פי הוועד נגד עינויים, מאז פרוץ המלחמה נמנעה לחלוטין כניסת נציגי הצלב האדום למתקני הכליאה והמעצר של צה"ל ושב״ס.
״כמות כבדה של כלואים״
בפתח הדיון שאל היו״ר אדלשטיין את נציגי משרד הביטחון שהגישו את הצעת החוק, מדוע מבקשים להאריך לתקופת זמן כל-כך ארוכה, זאת לאור המצב הנזיל בשטח לצד הפסקות אש אפשריות. בתשובה אמרו נציגי משרד הביטחון ומשרד המשפטים כי בבתי הכליאה בישראל ישנה "כמות כבדה של כלואים". לדברי הנציגה לילך וגנר הדבר "לא צפוי להשתנות בצורה דרמתית ולכן כל ההסדרים חייבים להיות בתוקף לאורך תקופה יותר ממושכת". נציין כי הבוקר אמרו גורמים ישראלים כי במסגרת המגעים לעסקת חטופים ישוחררו כ-1,000 עצורים מבתי הכליאה השונים.
"בבתי הכלא ישנה כמות כבדה של כלואים והדבר לא צפוי להשתנות בצורה דרמתית", אמרה נציגת משרד הביטחון. הבוקר אמרו גורמים ישראלים כי במסגרת המגעים לעסקת חטופים ישוחררו כ-1,000 עצורים מבתי הכליאה השונים
מאז החלה המלחמה צה"ל עצר עזתים רבים תחת הגדרת לב"ח, בין היתר קשישים, נשים וקטינים. על פי חשיפת המקום הכי חם בגיהנום לפני כחודש, צה"ל שיחרר כ-43 אחוזים מהם לאחר שהתברר שאינם קשורים לטרור. מנתוני הוועד נגד עינויים עולה כי "מאז תחילת המלחמה, כמעט 50 אחוז מהעצורים שהובאו בעבר מעזה, שוחררו בחזרה לרצועה בהחלטת המפקד הצבאי". על פי הנתונים מאז מאי ועד אמצע החודש הנוכחי התווספו 100 עצורים ושוחררו 28 עצורים.
סה״כ בשמונת החודשים מאז דצמבר 2024 שוחררו 1,272 עצורים, רובם במסגרת עסקת החטופים מתחילת ינואר שקרסה בהפרה ישראלית של הפסקת האש ב-18 במרץ. בתקופה זו נעצרו 545 עצורים חדשים, זאת לעומת יותר מ-1,315 עצורים חדשים בחודשים אוקטובר ונובמבר 2024. כפי שנחשף במקום הכי חם בגיהנום, גם בעסקה הקודמת נעשה שימוש בעצירים ששוחררו, בניגוד לפסיקת בג״ץ, כחלק מעסקת החטופים וזאת לאחר שהוחזקו גם מבלי שנחשדו בטרור, ופעמים רבות מבלי שכלל נחקרו או הובאו בפני שופט.