מיליוני כרוזים הוטלו בשמי רצועת עזה בשנה וחצי האחרונות. הרעיון העומד מאחורי הפצתם פשוט: העברת מסר ישיר אל הפלסטיני ברחוב, ללא תיווך. "לא תהיה הפסקת אש עד הפלת החמאס", נכתב בכרוזים שפוזרו מעל ערי הרצועה בנובמבר 2023. במלחמה הנוכחית, חסרת הקץ, המסרים תקיפים ובלתי מתפשרים. אולם לא תמיד זה היה כך. מבט היסטורי על השימוש בכרוזים מראה כי המסרים שישראל העבירה לפלסטינים היו רכים ופייסניים יותר בעבר.
את הכרוזים שצה״ל מפיץ מנסחת ומפיקה יחידת המחקר של מחלקת הלוחמה הפסיכולוגית באגף המודיעין. אלה מודפסים, נלקחים אל מטוסי חיל האוויר ומפוזרים מעל מרכזי אוכלוסיה. "קונפטי של שכנוע", הגדירו בניו יורק טיימס את השימוש בכלי כאמצעי העמולה במלחמת אפגניסטן ב-2001. בצבא האמריקאי ראו בניסוח המסרים לוחמה פסיכולוגית לכל דבר ועניין. הטלת כרוזים מהאוויר על ידי צבאות החלה כבר במאה ה-19 באמצעות כלי הטיס הראשון – כדור פורח. רק בתחילת המאה ה-20, במלחמת העולם הראשונה, היא נעשתה נפוצה. במלחמת העולם השנייה הנאצים קיוו לעורר את פחד החיילים האמריקאים ותוכנם של הכרוזים עסק ברמיזות על בגידות של נשותיהם. כך עשו גם העיראקים במלחמת המפרץ כאשר הזהירו חיילים אמריקאים כי גברים אחרים יפתו את בנות זוגם.
"צה"ל חוזר ומדגיש כי אין הוא מעוניין לפגוע באזרחים חפים מפשע ובמי שאינו נלחם בו".
"מה לך האזרח? האם מישהו משלם לך בעד סבלך?", נכתב בכרוז שהפיץ צה"ל באוגוסט 1968 לאוכלוסיה האזרחית ב"גדה המזרחית" של הירדן, ממנה פעלו הארגונים הפלסטיניים לאחר כיבוש הגדה המערבית במלחמת ששת הימים. עוד נכתב כי "מי שרוצה בשלום יקיא מתוכו את החבלנים".
בכרוז אחר, שהופנה למחבלים, נכתב כי במקום להטיל כרוזים היה ביכולתה של ישראל להטיל פצצות, אולם "פניה של ישראל אינם להרג". ובהמשך: "דע לך כי הבעיה שבינינו תיפתר אך ורק בדרכי שלום. אלה המחפשים פתרון בדרכי המוות – המוות קרוב אליהם יותר מכפי שהם משערים".
ביוני 1982, בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה, הטילו מטוסי חיל האוויר כרוזים המיועדים לתושבי מערב ביירות. הצבא קרא לתושבים לפנות את עצמם מאזור הלחימה, אך לצד זאת הבהיר – "צה"ל חוזר ומדגיש כי אין הוא מעוניין לפגוע באזרחים חפים מפשע ובמי שאינו נלחם בו".
"להטלת הכרוזים יש שתי מטרות מרכזיות: האחת היא כמובן להזהיר את התושבים מפני התקיפות. השנייה היא לנסות ולהשפיע על התודעה של האוכלוסייה האזרחית באזור הקרבות".
באוגוסט 2002, חודשים ספורים אחרי מבצע חומת מגן, הפיץ צה"ל כרוזים ברחבי הגדה הקוראים לתושבים פלסטינים למנוע פעולות טרור. "עליך לדעת כי כל מי שיגיש עזרה בכל דרך שהיא למחבלים ישלם מחיר כבד", נכתב. "התנהג באחריות ואל תיאלץ את צה"ל לחזור לעיר". לפי דיווח בידיעות אחרונות, המהלך יצא לפועל למרות התנגדות של קצינים בכירים בצה"ל שאמרו כי מדובר באקט של כיבוש שמזכיר את ראשית ימי השליטה הישראלית בגדה ב-1967.
כרוזים בשמי עזה
ב-2003 ו-2004 החלו ארגוני הטרור ברצועת עזה לשגר רקטות קסאם אל הנגב המערבי ובעיקר לעיר שדרות. באוגוסט 2004 הפיץ צה״ל מעל ערי הרצועה, לראשונה, כרוזים ובהם קריקטורה של פלסטיני מנסה לשגר קסאם לישראל, שחוזר לאחור ופוגע בבית פלסטיני במטרה להראות אפקט בומרנג. "הטרור יהרוג אתכם", הטקסט היחיד בכרוז. לפי דיווח בידיעות אחרונות, הבחירה באיור על פני טקסט נועדה לפנות גם לתושבים שאינם יודעים קרוא וכתוב.
לא תמיד הכרוזים הגיעו ליעדם. ב-2005 במהלך מבצע שמיים כחולים, הטיל צה"ל כרוזים הקוראים להתפנות מאזורים מסוימים ברצועת עזה. אלא שמצנח שנשא את הכרוזים לא נפתח והם נפלו בשדרות וגרמו לפאניקה.
"להטלת הכרוזים יש שתי מטרות מרכזיות", הסביר ראש ענף לוחמה אלקטרונית במחלקת מבצעים, בראיון לביטאון חיל האוויר ב-2009. "האחת – היא כמובן להזהיר את התושבים מפני התקיפות. השנייה היא לנסות ולהשפיע על התודעה של האוכלוסייה האזרחית באזור הקרבות". בכתבה שהציגה את פעילות חיל האוויר במבצע עופרת יצוקה, צוין כי התקלות בהפצות הנייר חוזרות על עצמן וכי בסך הכל במהלך המבצע הטילו טייסות חיל האוויר יותר משני מיליון כרוזים מעל רצועת עזה.
בשנים האחרונות המסרים של צה"ל הפכו להיות יותר אינפורמטיביים ופחות מתוחכמים, והם מדגישים בעיקר את אחריות חמאס להסלמה באזור.
בשנים האחרונות המסרים של צה"ל הפכו להיות יותר אינפורמטיביים ופחות מתוחכמים, והם מדגישים בעיקר את אחריות חמאס להסלמה באזור. "אל תשבו בחיבוק ידיים בשעה שגורמי הטרור משתמשים בכם. קבלו אחריות על עתידכם", נכתב בכרוזים שהוטלו ברצועה בינואר 2010. "חמאס שוב גורר את האזור להסלמה ולשפיכות דמים. צה"ל נחוש להגן על אזרחי מדינת ישראל ככל שיידרש", נכתב במהלך מבצע עמוד ענן ב-2012.
ב-2014, במהלך מבצע צוק איתן, צה״ל החריף את מסריו והפיץ רשימת מחבלים שחוסלו במבצע. לפי הכותרת, מדובר ב"רשימה חלקית של שמות האנשים אשר חשבו שהם יכולים להתמודד עם כוחו של צה"ל". בצידו השני של הכרוז הודפסה מפה של רצועת עזה ועליה סומנו ארבעה קברים, "האם אתם יודעים היכן שומרים את הגופות של פעילי חמאס והג'יהאד האיסלאמי?", נכתב.
התרסה ולא שכנוע
במלחמה הנוכחית צה"ל קיווה בעיקר להתריס נגד חמאס ולקרוא לתושבים לשתף פעולה עם ישראל ולהציל את חייהם. בפברואר 2024 צה״ל פיזר ברחבי הרצועה כרוזים בדמות עיתונים שנקראים "המציאות", בשער העיתון נכתב: "פגעו בכבודכם והשאירו את משפחותיכם מושפלות ברחובות, כשהוד מעלתם מסתתרים ומוגנים במנהרות. שרפו את כספי העם על מנהרות ונשק".
המטרה בחלק מהכרוזים הייתה להשיג מידע על החטופים. "אם אתם חפצים בעתיד טוב יותר לכם ולילדכם, עשו מעשה ומסרו לנו בהקדם מידע מוצק ומועיל שנוגע לחטופים באזורכם. הצבא הישראלי מבטיח לכם שישקיע מאמץ מרבי לספק ביטחון לכם ולביתכם וכן פרס כספי. אנו מבטיחים לכם סודיות מלאה. צבא ההגנה לישראל", נכתב שם. בינואר 2024 הצבא פיזר כרוזים ברפיח עם תמונות החטופים והכיתוב "מסרו פרטים ותוכלו לחזור הביתה".
בכרוזים אחרים, שקראו לתושבים להתפנות, לצד מפת אזורי הפינוי והאזורים ההומניטריים ביקש צה״ל להבהיר לתושבי עזה – "אתם לא האויב שלנו". באוגוסט האחרון המטיר צה"ל חפיסות סיגריות שעל גביהן נכתב: "העישון מסוכן, אבל חמאס מסוכן יותר". תושבי עזה תפסו זאת כלעג.
גרסת האודיו של הכתבה הוקלטה באולפני המרכז לתרבות מונגשת
