מאז פסיקת בג״ץ שניתנה ביוני האחרון בדבר תלמידי ישיבות וכוללים שדחו את שירותם ״שלא כדין״, ממשלת ישראל עושה כל מאמץ לייצר מסלולים ״עוקפי בג״ץ״ שיאפשרו לה להמשיך לממן את המוסדות התורניים ואת תלמידיהם. כעת חושף ״המקום הכי חם״ כי בשבועות האחרונים פעלה הממשלה בדרך נוספת לעקיפת פסיקת בג״ץ, הפעם – דרך תלמידי המוסדות עצמם.
מדובר במהלך של משרד החינוך שמתנהל הרחק מהעין התקשורתית, ובבהילות שמעלה לא מעט סימני שאלה. לב ליבו בהעלאת התקציבים שמקבלים תלמידי המוסדות התורניים מחו״ל, שאינם חייבים בגיוס, שמגיע במקביל לעצירת התקציבים עבור התלמידים שמחוייבים בגיוס.
במשך שנים המוסדות התורניים החרדיים הסתמכו על התקציבים שקיבלו עבור תלמידים שדחו את גיוסם, בסכומים מינימליים חודשיים שעמדו בשנה החולפת על 476 שקל לבחור ישיבה (תלמיד שאינו נשוי), ו-846 שקל לאברך (תלמיד ישיבה נשוי). ביוני האחרון פסק בג״ץ כי אין מסגרת חוקית המאפשרת להבחין בין בני ישיבות לאזרחים אחרים בישראל המחויבים בגיוס, ואסר על המדינה להעביר כספי תמיכה לישיבות ולכוללים עבור תלמידים שדחו את שירותם הצבאי ״שלא כדין״.
בעקבות הפסיקה כ-56 אלף חייבים בגיוס מתוך 170 אלף תלמידים סך הכל, איבדו את זכאותם לתקציב מהמדינה. מדובר על תזרים של 430 מיליון שקל בשנה למוסדות הלימוד שהיווה כרבע מתקציב הישיבות, שעמד על 1.7 מיליארד שקל. המוסדות התורניים שהסתמכו על תקציבי הממשלה קיבלו מבג"ץ "תקופת הסתגלות" למודל החדש שהסתיימה בחודש אוגוסט האחרון, אולם בדיקת "המקום הכי חם" מעלה כי מאז אותו החודש פועל משרד החינוך במטרה לעקוף את הפסיקה באמצעות העלאת התקצוב לבחורי ישיבות מחו"ל ב-40 אחוז.
בעקבות פסיקת בג״ץ, כ-56 אלף תלמידים שחייבים בגיוס איבדו את זכאותם לתקציב מהמדינה. בדיקת "המקום" מעלה כי מאז אוגוסט פועל משרד החינוך במטרה לעקוף את פסיקת בג"ץ, באמצעות העלאת התקצוב לבחורי ישיבות מחו"ל ב-40 אחוז
המהלך מתאפשר תוך ניצול פרצה בפסיקה שמתירה להמשיך לתקצב את אותם התלמידים, שאינם חייבים בגיוס מתוקף היותם אזרחים זרים. כך יוכלו המוסדות להמשיך לקבל תקציבים ולשמור על יציבות כלכלית, למרות שבג״ץ אסר על המדינה מפורשות להמשיך ולממן את המוסדות בהם לומדים אותם התלמידים, שמהווים אכסנייה לפעילות עבריינית.
עלייה של 40 אחוז לתלמידי חו״ל
הכספים המועברים למוסדות התורניים מחולקים ״פר ראש״. בחורי הישיבות מישראל שווים נקודה אחת, ובחורי הישיבות מחו״ל שווים 60 אחוז מזה – כלומר 0.6. ב-9 בספטמבר שלח אגף מוסדות תורניים במשרד החינוך מכתב לראשי הישיבות ולמנהלי המוסדות, בו הודיע באופן רשמי על העלאת התקצוב המתכוננת לבחורי ישיבות תושבי חו"ל מ-60 אחוז ל-85 אחוז מהתקציב שמקבל בחור ישיבה ישראלי.
המהלך מגלם עלייה של 40 אחוז ויאפשר תקצוב רטרואקטיבי של הישיבות מאז ה-1 באוגוסט 2024, בסמוך לסיום ״תקופת ההסתגלות״. לטענת גורמים במשרד החינוך, ״תקצוב תלמידי הישיבות מחו״ל לא קשור לבג״ץ. אוגוסט נבחר כי התקצוב לא יכול להיות לפני אוגוסט, אלא רק ממועד הפרסום לתגובות. זאת בגלל שהנושא לא מתוקצב בתוספת קואליציונית״.
התקצוב לבחורי ישיבה מחו״ל יעלה מ-60 אחוז ל-85 אחוז. המהלך מגלם עלייה של 40 אחוז ויאפשר תקצוב רטרואקטיבי של הישיבות מה-1 באוגוסט 2024
המכתב לווה בפרסום טיוטה נוספת לעדכון מבחן התמיכה להערות הציבור, אך עד לסיום האפשרות להגיב עליה ב-22 בספטמבר, היא כמעט ולא זכתה לחשיפה ציבורית ראויה. רק 9 אזרחים הגיבו על הטיוטה – חלקם ראשי מוסדות תורניים שביקשו דווקא להגדיל את התקציב המיועד להם.
לצד מהלך שנוי במחלוקת זה מופיעים גם שינויים "חיוביים" לכאורה, כמו סיוע לישיבות בפריפריה והרחבת תוכנית התמיכה ליוצאי אתיופיה שתכלול גם את עולי בני מנשה. ייתכן כי ריבוי הסעיפים הללו נועד לרכך את הביקורת הציבורית ולמסך את המהלך המרכזי – סיוע תזרימי למוסדות התורניים שאיבדו חלק נכבד מתקציבן.
עוד בתוכנית: הורדת סף התלמידים
לא רק באמצעות תלמידי חו״ל מנסה משרד החינוך לסייע למוסדות התורניים, אלא גם באמצעות הורדת תנאי הסף. ב-19 באוגוסט, כשבועיים אחרי סופה של תקופת ההסתגלות, הוציא אגף בכיר למוסדות תורניים במשרד החינוך מכתב למנהלי המוסדות, בו הוצגה ״טיוטת תיקון למבחני התמיכה״. המכתב עסק בעניין מוסדות תורניים שירדו מתנאי הסף עקב הפסקת התמיכה בתלמידים שפג תוקף דחיית השירות שלהם.
לפי המכתב וטיוטת התיקון שפורסמה בעקבותיו, תנאי הסף לקבלת תמיכה תקציבית למוסדות תורניים יופחתו משמעותית, וזאת במטרה להקל על מוסדות קטנים שנפגעו מהפסקת התמיכה בתלמידים החייבים בגיוס. על מנת להיחשב כישיבה או ככולל ולזכות לתקציבי עתק מהמדינה, הציע משרד החינוך להוריד את מספר התלמידים המינימלי מ-40 ל-28 עבור ישיבה, ומ-15 לעשרה תלמידים בלבד בכולל.
גם תנאי הסף לקבלת תמיכה תקציבית למוסדות תורניים יופחתו משמעותית, וזאת במטרה להקל על מוסדות קטנים שנפגעו מהפסקת התמיכה בתלמידים החייבים בגיוס
מעיון בדברי ההסבר של משרד החינוך לשינוי המוצע עולה כי הפחתת תנאי הסף הינה זמנית ותימשך עד סוף שנת 2024, במטרה לאפשר למוסדות להסתגל לשינויים שנכפו בעקבות פסיקת בג"ץ. עוד נמסר כי החלטה זו מצטרפת להוראות המעבר שקבע בג"ץ ביחס לתקצוב הישיבות, ותחול באופן רטרואקטיבי החל מחודש אוגוסט האחרון, בו הופסקו התמיכות בתלמידים החייבים בגיוס.
מחטף במעטה ״דחיפות״
טיוטת התיקון פורסמה להערות הציבור לזמן מקוצר חריג ביותר של חמישה ימים בלבד, וזאת בשל ״צורך חיוני או דחיפות בפרסום״, על פי ההסבר באתר החקיקה. באותם חמישה ימים התקבלו 336 הערות מהציבור, רובן ככולן מתנגדות נחרצות למהלך השנוי במחלוקת.
על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, הזמן הקצוב למשרדי הממשלה ולציבור להעביר הערותיהם לתזכיר הוא 21 יום. פרק זמן זה עשוי להשתנות בהתאם לנסיבות והוא נקבע בהתאם להיקפו, למורכבותו ולחשיבותו הציבורית של התזכיר, אך לא ברור מדוע זמן התגובה לטיוטה קוצר בצורה כל משמעותית. מערכת ״המקום הכי חם״ פנתה למשרד החינוך ולמשרד המשפטים בדבר זמן התגובה החריג, שסרבו להתייחס ישירות לסוגייה.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: ״משרד החינוך מבקש להבהיר כי מדובר בשני תיקונים נפרדים, בנושאים שונים, שאינם קשורים כלל לפסיקת בג"ץ בעניין עתירות הגיוס ונועדו לתת מענה לצרכים שונים במערכת החינוך התורנית:
1. תמיכה במוסדות קיימים: מדובר בהוראת שעה זמנית עד סוף 2024, שמטרתה לאפשר את המשך פעילותם התקינה של מוסדות תורניים ותיקים. ההוראה זו חלה אך ורק על מוסדות שעמדו בתנאי הסף בתחילת השנה. תמיכה זו מיועדת אך ורק לתלמידים שאינם מיועדים לגיוס, בהתאם להנחיות המשפטיות. יודגש כי ההוראה אושרה על ידי היועצת המשפטית לממשלה ונחתמה כדין על ידי שר החינוך.
2. חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות: המשרד מקדם עדכון בשיעורי התמיכה בתלמידי חו"ל (מ-60% ל-85%). מטרת המהלך, בין השאר, להעמיק את הקשר עם יהדות התפוצות. כיום לומדים במוסדות התורניים כ-10,200 תלמידי חו"ל, המהווים נכס חשוב בהידוק הקשר עם הקהילות היהודיות בעולם. גם כאן מדובר בתלמידים שאינם מיועדים לגיוס לצה"ל. יצוין כי טיוטת הוראת השעה פורסמה להערות הציבור.
המשרד מדגיש כי שני המהלכים הללו נעשים במסגרת התקציב הקיים, ללא תוספת תקציבית, תוך שמירה קפדנית על הנחיות היועצת המשפטית לממשלה והוראות בג"ץ״.
מתנועת ישראל חופשית נמסר בתגובה: ״מנכ"ל תנועת ישראל חופשית, אורי קידר, על הפרסום אודות כוונתו של שר החינוך קיש לתקצב את עולם הישיבות – למרות פסיקת בג”ץ – ׳הניסיון המגושם של יואב קיש להמשיך ולממן את ההשתמטות בכספי הציבור יכשל, וישראל חופשית תפנה בעניין לערכאות משפטיות כבר בשעות הקרובות. יואב קיש כנראה מתעקש להזכר כמי שהאמין בשוויון בנטל רק כדי להכנס לפוליטיקה אך מאז כניסתו הוא אסקופה נדרסת של שותפיו החרדים. הוא כמובן מוזמן להמשיך לעשות זאת, אבל בלי הכיס הציבורי׳״
ממשרד המשפטים טרם התקבלה תגובה.