הוועדה לביטחון לאומי תדון מחר (ד׳) בתקנות פקודת המשטרה המסדירות את השימוש במערכת המעקב ״עין הנץ״ השנויה במחלוקת. בסנגוריה הציבורית ובאגודה לזכויות האזרח מתריעים כי התקנות, אשר צפויות להיכנס לתוקף בתום הדיון מחר, יאפשרו למשטרה לאגור מידע רב על אזרחים לתקופות ארוכות ללא פיקוח או ביקורת שיפוטית. על כן, הם מזהירים, התקנות פוגעות בזכות לפרטיות ומקנות למשטרה כלי פיקוח ומעקב לא מידתיים ושלא לצורך.
בדיונים הקודמים שהתקיימו בעניין הסדרת מערכת ״עין הנץ״, לאחר שפעלה ללא כל עיגון בחוק במשך למעלה מעשור, הובהר כי התקנות עתידות להסדיר את השימוש בכלי מעקב נוספים ואינן מוגבלות למערכת עין הנץ, מה שיאפשר למשטרה להכיל אותן על אמצעים נוספים לניטור ומעקב באמצעות מצלמות.
״לא מתייחסים לחששות שלנו ברצינות בדיונים, המשטרה אפילו טוענת שלא מדובר במערכת מעקב״, אמר לנו עו״ד גיל גן- מור, מנהל היחידות לזכויות אזרחיות וחברתיות באגודה לזכויות האזרח שנכח בדיון שהתקיים באותו נושא בתחילת השבוע (א׳). לטענתו אין ספק שהתקנות יעברו במלואן וללא כל שינויים שיעדנו את הכוח הלא מידתי שהתקנות מקנות למשטרה. בדיון לא נכח אף חברת כנסת מלבד יו״ר הוועדה צביקה פוגל מעוצמה יהודית.
מערכת עין הנץ מורכבת מרשת של מצלמות אוטומטיות המתעדות אזרחים בכבישי הארץ באמצעות קריאת לוחיות הזיהוי וצילום הנוסעים ברכב. היא אוספת ומאחסנת מידע על כל כלי רכב שעובר מול המצלמות, כולל צילומי וידאו ותמונות סטילס של הרכב ושל נוסעיו אותו היא יודעת להצליב עם נתונים נוספים על אזרחים הקיימים במאגרי המידע של המדינה. תמונות תקריב של הנוסעים ברכב שימשו בעבר בתור ראיות בהליכים פליליים כשהשימוש במערכת הופעל ללא הסדרה בחקיקה.
ב-2021 עתרו האגודה לזכויות האזרח ועמותת ״פרטיות ישראל״ לבג״ץ נגד השימוש במערכת עין הנץ ללא עיגון בחוק. נשיאת בית המשפט העליון דאז, אסתר חיות, הסכימה כי המערכת יוצרת פגיעה בפרטיות וכי נדרשת חקיקה על מנת להפעילה. בחודש מרץ האחרון נמחקה העתירה לאחר שהכנסת אישרה את תיקון פקודת המשטרה שעיגן בחוק את השימוש במערכת, ובאוגוסט הוגשה עתירה חדשה מטעם האגודה לזכויות האזרח, עתרו שוב האגודה לזכויות האזרח, הפעם נגד החוק תחת הטענה שאינו חוקתי ושהוא ופוגע בזכויות אדם.
שימוש קבוע במצלמות מעקב
על פי התקנות המוצעות תוכל משטרת ישראל להחזיק בחומר שיצולם במצלמות נייחות של מערכת ״עין הנץ״, המוצבת במקומות ציבוריים דרך קבע, במשך שנתיים ובחומר שיצולם במצלמות ניידות אותן השוטרים מפעילים בשטח עד שנה. מי שיהיה אחראי על מאגר המידע יהיה קצין בדרגת סגן ניצב. הגישה אל החומר תתאפשר ללא צו בית משפט, כך שכל שוטר יוכל בקלות להתחקות אחר צעדיו של אדם בשנתיים האחרונות, בנוסף לא קיימת הגבלה על כמות המצלמות אותן רשאית משטרת ישראל להציב.
״החוק הינו הראשון מסוגו שמטרתו העיקרית הינה להעניק למשטרה סמכות תקדימית לאגור מידע עצום על אזרחים תמימים, כדי שניתן יהיה לעשות בו שימוש בדיעבד להפקת מודיעין״, נכתב בחוות הדעת של האגודה לזכויות האזרח שנשלחה לחברי הוועדה לקראת הדיון מחר. ״לעמדתנו החוק מהווה שינוי דרמטי של האיזון החוקתי הקיים כיום. לראשונה, מידע רגיש של נתוני מיקום של מיליוני אזרחים תמימים ייאגר במאגר משטרתי, בלי הצדקה פרטנית, בלי שנאסף בשל חשד סביר שנעברה עבירה, אלא אך ורק כי הטכנולוגיה מאפשרת זו ולצורך שימוש עתידי ספקולטיבי״.
״המחוקק קבע את תקופת המקסימום (שנתיים), אך משך הזמן המדויק נותר לקביעה בתקנות, ואין כל מניעה שיהיה קצר ביותר. במקום לראות בתקופת המקסימום שהחוק מתיר מקרה קיצון, התקנות המוצעות על ידי השר מבקשות לאמץ את הזמן המקסימלי שמתיר החוק״, טענו אנשי האגודה לזכויות האזרח. בחודש יוני גיבש השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, את התקנות המפורטות, כפי שמאפשר לו התיקון לפקודת המשטרה שעבר בכנסת, אשר את נוסחן עליו לאשר עם שר המשפטים יריב לוין וכן בוועדה לביטחון לאומי, שצפויה כאמור לאשר אותן מחר. באגודה הוסיפו כי החשש העיקרי הוא יצירת מאגר נתונים מצולם של המרחב הציבורי, באמצעותו תוכל המשטרה להתחקות אחר אזרחים ללא צו בית משפט.
״נוכח הפגיעה הקשה שטמונה באיסוף נתוני המיקום של כלל הנוסעים בכבישי הארץ, ראוי לקבוע תקופות שמירה קצרות הרבה יותר למידע הן באשר למערכת צילום נייחת והן לניידת. השוואת תקופות אלה לתקופות האגירה המקובלות במדינות מערביות רבות מגלה כי התקופות שנקבעו בתקנות לא מידתיות״, הוסיפו בסנגוריה הציבורית אודות החשש.
האגודה לזכויות האזרח: ״התקנות מייצרות למשטרה מערכת מעקב הדומה למערכות שעד היום היו קיימות רק לשב"כ, ורק למטרות מניעת פגיעה בביטחון המדינה״
"הסדר זה (תקנות החוק, א.ר) מייצר למשטרה מערכת מעקב הדומה למערכות שעד היום היו קיימות רק לשב"כ, ורק למטרות מניעת פגיעה בביטחון המדינה״, נכתב בעתירה שהוגשה לבג״ץ באוגוסט האחרון על ידי האגודה לזכויות האזרח, ״מדובר בהסמכה לאגור לתקופה של עד שנתיים נתונים של אזרחים, שמהם ניתן בקלות להפיק מידע מודיעיני מרחיק לכת הנוגע לענייניהם הפרטיים והאינטימיים ביותר. לא רק זאת – החיפוש במאגר זה לא כפוף למגבלות של ממש. הוא מותר למשטרה ללא צו שיפוטי ולמטרות רחבות מאוד".
בנוסף נכתב בעתירה שהחוק נותן למשטרה לקחת מספר רישוי של רכב ולהוסיף אותו לרשימה של רכבים עליהם יקבלו במשטרה עדכונים בזמן אמת כאשר המערכת מבחינה בהם, כל זאת ללא צו בית משפט כמו שנדרש בעת ביצוע מעקב באמצעים סלולריים. ״ההסדר הקיים עשוי לשמש ככלי 'לצוד' אדם שהחשד נגדו מופרך, או שהעבירה שבה הוא חשוד היא קלה, וזאת בניגוד מוחלט להסדר דומה שנקבע ביחס לקבלת נתוני מיקום סלולריים, המחייב צו שיפוטי וכן עמידה בתנאים נוקשים שנקבעו בחוק".
"מעקב המבוסס על איסוף גורף של נתוני מיקום עלול להיות בעל אפקט מצנן מוגבר, ויכול לגרום לאנשים לחשוש מהגעה למקומות מסוימים – כמו אזור של הפגנה או מקום תפילה, ובכך לפגוע בזכות ההפגנה או בחופש הפולחן. הפגיעה היא בחופש ההפגנה, בחופש ההתארגנות ובחירות בכלל", הוסיפו העותרים.
הסנגוריה הציבורית: ״דרך לוחיות הרישוי רוצים לעקוב אחר חשודים. ברור לכולם לשם מה התכנסנו. זה חוק שמדבר על מערכות צילום מיוחדות. ולכן מה שאנחנו עושים כאן כרגע חשוב גם בגדר החוק הזה וגם בקשר לאמצעים הבאים שיגיעו״
בדיון בוועדה לביטחון לאומי בנושא, שהתקיים ביום ראשון, התריעו נציגי הסנגוריה הציבורית שלא קיימות הגבלות בתקנות על מעקב אחר עיתונאים, עורכי דין ודמויות נוספות הזוכות לחסינות מתוקף החוק, והציעו לייסד הגבלות שימנעו מעקב אחר גורמים חסינים. ״המצלמות שלנו מצלמות חפצים״, התממה סנ״צ דפנה יפרח נגד, ״הן מצלמות את הרכבים. והרכבים לא משוכיום באופן חד ערכי לאדם מסוים אלא עוברים מאדם לאדם״, המשיכה תוך טענה שהמערכת היא מערכת מעקב אחר חפצים ולא אחר אנשים ולכן חששות הסנגוריה אינן מוצדקות.
״מערכת צילום מיוחדת היא בעלת יכולת טכנולוגית לזיהוי חד ערכי של חפץ וכך מסוגלת להתחקות ולבלוש אחר אדם״, הקריאה לילך מאיר וולך מהסנגוריה הציבורית את הגדרת מערכת עין הנץ בתגובה לדבריה של נציגת המשטרה, ״זאת אומרת דרך לוחיות הרישוי אנחנו רוצים לעקוב אחר חשודים. ברור לכולם לשם מה התכנסנו. זה חוק שמדבר על מערכות צילום מיוחדות. ולכן מה שאנחנו עושים כאן כרגע חשוב גם בגדר החוק הזה וגם בקשר לאמצעים הבאים שיגיעו וצריך להיזהר מאוד בקשר למה שאנחנו קובעים כאן״, המשיכה , ״אנחנו לא מתווכחים על הצורך, אלא המידתיות והדרך. אין פה מנגנון של ביקורת שיפוטית. המשטרה לא מגיעה לבית המשפט עם צו ומבקשת לגשת לחומר ואין שום מנגנון ביקורת באמצע״.
