בנאומו בכנס הרצליה ב-2015, טען הנשיא לשעבר רובי ריבלין שהשינויים הדמוגרפיים של העשורים האחרונים יצרו למעשה "סדר ישראלי חדש", שבו ישנם בישראל "ארבעה שבטים מרכזיים": השבט החילוני, השבט הדתי, השבט החרדי והשבט הערבי. לאחר נאומו, הוזנק בבית הנשיא פרויקט חדש בשם "תקווה ישראלית", שנועד לצמצם את הקיטוב ההולך וגדל בישראל. כחלק מתקווה ישראלית נולד פרויקט בשם "גוונים באקדמיה", ששם דגש על מהו גיוון ועל "נקודות העיוורון" שלנו כמרצים ביחס לקבוצות בתוך החברה בישראל.
בעקבות אותו פרויקט, לקחנו ב-2018 חלק בסדרת מפגשים של גוונים באקדמיה במכללת ספיר. לאחר שנה של למידה, התחייבנו לקיים שני כנסים ביחס לגיוון באקדמיה, דו"ח מחקר על הגיוון של הסטודנטים והמרצים בספיר – וספר של מסות על החוויות של דור ראשון להשכלה אקדמית, "מגוונים את מגדל השן", שיוצא כעת בהוצאת פרדס.
בהתחלה רצינו לבחון מספרית את הקטגוריה של דור ראשון להשכלה אקדמית. לאחר בירורים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובמועצה להשכלה גבוהה, הבנו שאין נתונים של דור ראשון להשכלה אקדמית, ואף אין התייחסות לקטגוריה הזו במועצה להשכלה גבוהה.
לכן, חלק מהמוטיבציה שלנו בעריכת הספר הייתה להעלות למודעות את הקטגוריה החשובה הזו. במחקר ה-OECD מ-2019 ניתן לראות שהסיכוי של דור ראשון להשכלה גבוהה להגיע לאקדמיה נמוך פי שבעה ממי שהוריו הם בעלי השכלה אקדמית. השבוע פורסם בהארץ סקר של פרופ' סיגל אלון מאוניברסיטת תל אביב, שמראה שבני הדור הראשון להשכלה דיווחו יותר מבני הדור השני על גורמים כלכליים ותעסוקתיים שמעכבים את הלימודים. עוד נמצא כי הסיכוי של האחרונים, ממשיכי הדרך בשושלת אקדמית, להגיע למסלול ישיר לדוקטורט (מהתואר הראשון הישר לשלישי) גבוה פי 1.8 מבני הדור הראשון, גם בפיקוח על המשתנים האחרים.
פרופ' אלון מראה במחקרה שבני דור ראשון להשכלה אקדמית מדווחים על פערים בהכנה להשכלה אקדמית, על קושי כלכלי רב יותר, ידע נמוך יותר ביכולת להתנהל באקדמיה, לקבלה לפוסט דוקטורט כמו גם בידע בקבלת משרה אקדמית, ביחס לבני דור שני ושלישי להשכלה אקדמית.
"בני דור ראשון להשכלה אקדמית מדווחים על פערים בהכנה להשכלה אקדמית, על קושי כלכלי רב יותר, ידע נמוך יותר ביכולת להתנהל באקדמיה"
בכל מדינות ה-OECD קיים ידע סטטיסטי ביחס להיקף התופעה של דור ראשון להשכלה אקדמית כמו גם תוכניות להגדיל את יחסם הנמוך באקדמיה. בארץ אין נתונים רשמיים ביחס להיקף התופעה כמו גם תוכניות להגדיל בני דור ראשון להשכלה אקדמית בכל התארים כמו גם בתקנים באוניברסיטאות ובמכללות.
הנשיא לשעבר ריבלין כתב בנאום שלו ש"האקדמיה ושוק העבודה הישראלי ישמשו מנוע שינוי אמיתי, רק כאשר מוסדות אקדמיים ומעסיקים יראו בהנגשת החלום הישראלי – לצעיר מאופקים, לצעירה מבני ברק, לצעיר מג'ת ולצעירה מבנימין – שליחות לאומית ואינטרס מקצועי ועסקי ראשון במעלה".
נכונות לפתוח את שערי מועדון החברים – לא תספיק. אלא הבנה עמוקה שהמבנה הדמוגרפי והחברתי של ישראל השתנה. אנחנו מקווים שספר זה, שטעימה נבחרת ממנו מוצגת לפניכם, יפתח צוהר בעיני הקוראים, כמו גם אצל קובעי המדיניות, על הקשיים, הבידוד והניכור של דור ראשון להשכלה אקדמית.