"הם ברחו מגיהנום ובאו לגיהנום", אמרה יבגניה, שהמתינה כל הלילה לאימה, אחותה ואחיינה הפעוט בדלפק של רשות ההגירה והאוכלוסין בטרמינל 3 בנתב"ג, יחד עם עוד עשרות אנשים. "כואב לי שהאמא שלי בת ה-65 יושבת שם בלי אוכל, אין לה מה לשים בפה ואני לא יכולה לקחת אותה הביתה. הילד הקטן הלך לישון רעב. הוא בכה, בכה ונרדם".
בין הממתינים היו שביקשו להעביר שמיכות או אוכל לקרוביהם, אחרים התחננו לדעת מתי יוכלו לפגוש את בני משפחתם. "קודם הם צריכים לעבור תשאול", השיבו הפקידים שוב ושוב.
באותו זמן, בטרמינל 1, העבירו מאות פליטים את הלילה הראשון שלהם בישראל, חלקם על כיסא פלסטיק, אחרים על הרצפה. ילדים נרדמו על מסועי המזוודות הדוממים כשמעיליהם מרפדים את המשטח הקשה והקר. ילדים עירניים יותר הפכו את המסועים למגלשה.
"האישה הזאת נחתה ב-5 בבוקר, תאר לעצמך!", זעקה אחת הממתינות לתשאול בסרטון ששלחה קצת אחרי חצות, כשהיא מצלמת אישה עומדת על מסוע המזוודות ומרימה את ידיה בתרעומת ובחוסר אונים. "הם משחקים קלפים עם הדרכונים", היא פלטה בייאוש ציני וצילמה ערימות של דרכונים מהודקים בגומיות על שולחן נציגי משרד הפנים. נציגי משרד הפנים לא נראו בשטח. רק שני דגלי ישראל שניצבו בפינת החדר הפגינו נוכחות. אישה מבוגרת איבדה את הכרתה בעודה ממתינה לתשאול, והנוכחים סביבה חשו אליה עם בקבוקי מים.
המתיחות בטרמינל 3 הלכה וגברה לפנות בוקר. מהתמונות שהגיעו אלינו נראה כי נציגי רשות האוכלוסין וההגירה הוציאו סנדוויצ'ים לנמצאים בחדר, אולם הכמות ככל הנראה לא הספיקה. בני המשפחה הישראליים התרעמו על המחסור, פקיד הרשות התעקש שהיו שם "ערימות" של אוכל ושתיה, המשפחות הממתינות אמרו שהתמונות והסרטונים שמתקבלים אצלם מציגים משהו אחר.
"אולי זה מה שהם רוצים להראות לכם!" צעק בכעס הפקיד ואז הסביר: ״זה לא מצב שאנחנו רגילים אליו. אנחנו מנסים לראות איך אנחנו מנסים להתקדם ולעזור, יש הרבה קשיים בירוקרטיים שלא תלויים בנו. זה לא אנחנו מחליטים יש שרת פנים, היא מחליטה עם כל החברים שלה שם והכל בא אלינו״.
חצי יממה בשדה
שברי משפחות אוקראיניות מגיעות לנתב"ג. גברים בני 18 עד שישים לא מורשים לצאת מאוקראינה כלל, חלקם מתגייסים לצבא או למיליציות ההגנה האיזוריות. ישנם גם בני משפחה שבוחרים להישאר באוקראינה עם הגברים. לודמילה, שמתגוררת בכפר סבא מתוקף חוק השבות, סיפרה שביתה הגיעה לישראל עם נכדה בן החמש וחצי. נכדתה בת ה-21 בחרה להשאר באוקראינה עם בן זוגה שלא יכול לצאת מהמדינה. המשפחה נמלטה מהעיר חרקיב בשני במרץ לאחר שבניין שכן הופגז והם נותרו ללא חשמל וחימום.
"היא רוצה להיות פה בינתיים כמה שבועות ואז להחליט אם לעשות עליה או לא", אומרת לודמילה. "החיים שלהם שם, יש לה עבודה טובה שם", היא מסבירה ומתחננת שנעזור לה לשחרר את ביתה מהחדר בו היא כלואה עם בנה כבר שעות.
את הסרטונים מחדר ההמתנה קיבלנו מגיסתו של ולרי מפתח תקווה, שמתגורר בישראל עם אישתו ב-26 השנים האחרונות. עם תחילת הלחימה ברחה משפחתו מקייב לכפר לא רחוק מהעיר, אולם בשבוע שעבר הלחימה התעצמה באיזור בו שהו וכפר סמוך נכבש על ידי הצבא הרוסי.
על רקע קולות הירי והפיצוצים, אחיו של ולרי דרש מאישתו ושתי בנותיו להכנס לאוטו ולחזור לקייב. הוא נותר להילחם, ביתו בת ה-17 נהגה העירה. מקייב לקחו בני המשפחה רכבת לגבול הפולני, מסע שארך כמעט יממה בעמידה עקב הדוחק ברכבת. בפולין נלקחו למחנה פליטים שלא היה בו מקום יותר, המשיכו ללובלין ומשם ולורשה. מורשה טסו למילנו, ומשם לתל אביב.
הם הגיעו לנתב"ג אתמול בארבע אחר הצהריים. ולרי התייצב עם הטפסים שנדרשו שלשום לשחרורם בערבות, ועד אתמול כבר לא היו רלוונטיים. משפחתו היתה צריכה בסך הכל לעבור תשאול. לקראת 5 בבוקר, כחצי יממה לאחר שנחתו בישראל, שוחררו הגיסה ושתי בנותיה לחיק המשפחה בישראל.
עד שזה קרה, ולרי חשש ששהותם של בני משפחתו בישראל לא תאושר כלל והם יגורשו מכן מבלי שיוכל אפילו לחבקם. "לא משנה מה ואיך, הם כבר הגיעו לכאן. ואת האנשים האלה צריך להכניס, הם ברחו תחת אש" הוא אומר.
אילן חזר לישראל עם בת זוגו האוקראינית, מחופשה בדובאי ובזנזיבר. "אני מגיע איתה יד ביד, פתאום אומרים לה 'את נשארת למטה'", הוא מספר. אילן הופנה לדלפק הרשות בטרמינל 3 למלא טופס שהוא מי שמזמין לישראל את בת זוגו. לדבריו, הבטיחו לו שאם ימלא את הטופס בת זוגו היא תשוחרר במהרה, אלא שבטרמינל 3 נאמר לו שעליה לחכות לאותו תשאול כמה שעות. "לפחות שלא ישקרו!", מתרעם אילן, "הייתי יושב ומחכה איתה. היא נשארה שם בלי כסף אפילו".

"רגישים לאזרחים האוקראינים"
ביום שני השבוע הודיעה שרת הפנים כי ישראל תקלוט בסך הכל 5,000 פליטים אוקראינים שאינם זכאי חוק השבות. בני משפחתם או מכריהם של אזרחי ישראל שימלטו מאיזורי הקרבות בימים הקרובים כבר לא יורשו לעלות על מטוסים שיעדם ישראל. גם מי שיגיעו לישראל, לא יזכו למעמד פליט בישראל.
אלפי פליטים לפניהם, לאורך עשרות שנים וכל ממשלות ישראל, נתקלו בחומה הבצורה של אי הענקת מעמד פליט והמשמעויות הסוציאליות וההומניות הקשות: המגיעים מאוקראינה יקבלו אשרת תייר לשלושה חודשים, שתוארך במידה והלחימה תימשך. אשרת שהיה כזו אינה כוללת ביטוח בריאות או זכות לעבוד בישראל.
נציב הפליטים של האו"ם בישראל קרא אתמול לתת לפליטים זכויות סוציאליות.
נכון לאתמול נכנסו לישראל מאז פרוץ המלחמה ב-24.2 5,107 אזרחי אוקראינה, מתוכם סורבו משמע נשלחו חזרה 187 איש. מחצות ועד עכשיו הגיעו 275 אנשים, מתוכם סורבו ארבעה.
תגובת רשות האוכלוסין וההגירה: "נוסעים הנוחתים בשדה התעופה מקבלים שירות ממספר בקרי גבול ולא משני בקרים בלבד. היקף העובדים נקבע בהתאם למספר הטיסות הצפויות. לעתים, מצטברות מספר טיסות יחד, מה שיוצר עומס גדול של נוחתים. עובדי הרשות רגישים לאזרחים האוקראינים הנוחתים בנתב"ג ובין אם כניסתם מאושרת או מסורבת, אנו מקפידים על מתן יחס ראוי ומכבד לכל נוסע ונוסע.
המתנה נוצרת כאשר עולה הצורך בתשאול ובמקרים אלה מקבלים הממתינים כריכים ושתיה באופן רציף אתמול והיום, לדוגמא, סופקו 2,000 כריכים ובקבוקי שתיה. כך או כך, המדיניות החדשה נועדה למנוע מראות כפי שמתואר".