"בוגד", "בושה", "לך תגור באום אל פאחם יא בוגד", "רק בשביל עוד קצת כסף מוכר לערבים?", "תמכור את האישה יא בוגד" – אלו רק מעט מהקללות שהוטחו באחד מתושבי כפר תבור, בועז קניאל, על ידי תושבים בכפר, במהלך הפגנה מול ביתו אתמול. הערב יתקיים ביישוב כינוס מחאה והפגנות נוספות מול בעלי הבתים שעתידים למכור את נכסיהם.
סרטון שהגיע לידי המקום הכי חם מתעד את הפגנה אמש מול ביתו של קניאל, סוכן של חברת האחזקות חנן מור, המוכרת קרקעות ביישוב דרך זיכיון ממנהל מקרקעי ישראל. בעוד המפגינים עומדים מול ביתו וקוראים קריאות גנאי – הוא נראה קורא להם להסתלק ולהתבייש במעשיהם. קניאל סירב להגיב על הדברים.
ההפגנות בכפר תבור, מועצה מקומית קטנה למרגלות הר תבור שבגליל התחתון, החלו לאחר שקבוצה של תושבים החליטו לצאת ל"מסע להצלת היישוב", כהגדרתם. התושבים עברו אתמול בין שלושה בתים בכפר עם דגלי ישראל, והפגינו מול בתיהם של שכנים שמכרו או שעתידים למכור את בתיהם ביישוב לערבים.
"אנחנו לא רוצים שיהיו לנו ערבים בכפר. נקודה", אומר מנחם נחמיאס, שיזם את ההפגנה הערב. נחמיאס, תושב הכפר מזה עשרים שנה, הוא מתווך נדל"ן מקומי ו"מחובר לאדמה", כלשונו. "זה יישוב ותיק, עם צביון יהודי, עם קרקעות ויש המון כפרים מסביבנו. שילכו לגור שם, מה הם צריכים לבוא לפה? אנחנו לא רוצים את זה", אמר למקום.
ההפגנות אמנם החלו בימים האחרונים, אך ניכר שהשטח החל לבעבע עוד קודם לכן. נחמיאס מעריך שנחתמו כבר כ-26 חוזים מול רוכשים ערבים, למכירת בתים, קרקעות ושטחים חקלאיים. "לצערי זה לא בית אחד, זה מספר בתים וזה גובר. יש מגמה מדאיגה מאוד שבני מיעוטים גילו את הטרנד, הם מציעים מחירים מופקעים והם קונים נכסים, מגרשים בכפר," וכן אדמות חקלאיות מסביב. הכרזות ברשתות החברתיות המתריעות על ההפגנות מבקשות לשמור על ייעודו ההיסטורי של היישוב.
נחמיאס מאמין שהמקור לעסקאות הוא מתוך מניעים כלכליים גרידא – הקונים הערבים פשוט מציעים הרבה כסף. הוא מתייחס לאחד האנשים שמול ביתם הגיעו להפגין, אל"מ במיל' שרלי בן-חמו ("אלוף משנה בצבא, מכר את הבית שלו לערבי. זה נראה לך ערכי?" הוא שואל), ואומר: "אם [בן-חמו] רצה להסתפק בשלוש, שלוש מאתיים, הוא קיבל שלוש וחצי. בצע כסף. איבדנו משהו. איבדנו את הצביון, איבדנו את הערכים, מוכנים למכור את המדינה בלי בעיה תמורת כסף".
לדבריו, פעילותו כמתווך מצילה את היישוב. "אני פרסמתי לפני ארבעה ימים בית, שחילצתי אותו מחוזה עם ערבי, וכרגע אני משווק אותו. קיבלתי כבר מהפרסום הזה, באותו היום כמעט חמישה טלפונים מבני מיעוטים. זה הרבה, הרבה מאוד, שרוצים לקנות. אני אמרתי להם 'חבר'ה, קודם כל, בעל הבית רוצים למכור רק ליהודים, וב', אני, בעסק שלי, מותר לי להחליט למי אני מוכר ואני לא נכנס לזה'".
"זו הפגנת שנאה"
תושב הכפר לשעבר, שראה את הפרסומים ברשתות החברתיות, הזדעזע. "אוקיי, אז עכשיו אתם עושים הפגנה נגד זה, ומחר הפגנה נגד… על בסיס מה? זה אפילו לא חוקי. זה hate crime, זה הפגנת שנאה", אמר למקום. "כולנו גזענים, אני גם גזען, אני יכול לחשוב בדיוק כמוהם בעצמי, אבל אני מתבייש בזה. אני לא לוקח דגל ישראל והולך עם הילד אחרי הגן להפגין מול בית של מישהו שמכר לערבי שהוא בוגד".
כפר תבור הוא מועצה מקומית ואין בו ועדות קבלה, הליך פרוצדורלי נפוץ ביישובים קטנים ובמועצות אזוריות, שנועד, לרוב, "לסנן" מועמדים לא רצויים וספג ביקורות לאורך השנים על היותו מקור מרכזי לסגרגציה מגזרית בישראל.
"אני גם גזען, אבל אני מתבייש בזה. אני לא לוקח דגל ישראל והולך עם הילד אחרי הגן להפגין מול בית של מישהו שמכר לערבי, שהוא בוגד"
בעפולה, כ-20 ק"מ מערבה מכפר תבור, קמה מחאה של עשרות אנשים ב-2018 נגד מכירת דירות לערבים. המחאה הנוכחית בכפר תבור, מעידה שמדובר בתופעה שחוצה גבולות סוציו-אקונומיים, שכן כפר תבור נמצא באשכול סוציו אקונומי גבוה יותר, הוא מאופיין בתושבים מבוססים יותר ואחוזי הזכאות לבגרות בו גבוהים.
"הברון דה-רוטשילד קנה פה את האדמות מערבים, ונתן אותן ליהודים, להתפרנס ולחיות, ועכשיו קורה הפוך. הם קונים את זה בחזרה", אומר נחמיאס. "אין בעיות איתם. בדרך-כלל זו אוכלוסייה טובה, אבל אנחנו פחות רוצים אותם. אני לא רוצה שהבן שלי והבת שלי יפגשו את הילדים שלהם, וכן הלאה, ואחרי זה יגיעו למה שאנחנו לא רוצים – התבוללות".
מראש המועצה עודד הלפרין נמסר: "כפר תבור הינה מושבה בעלת צביון יהודי חילוני-מסורתי, כל פעולותיה של המועצה המקומית נעשות בהתאם לרוח זו וכך נמשיך לפעול, וזאת בהתאם לחוקי מדינת ישראל. המועצה אינה עוסקת בעסקאות הנעשות ברכושם הפרטי של תושבים, אשר בהתאם לחוקי המדינה אינם זקוקים לאישור המועצה המקומית על מנת לבצע עסקאות במקרקעין שבבעלותם".