"הצטרפתי לצעדה ביום שבת באזור פלורנטין", מספר גל, בן 44 מתל אביב. "המשכנו לצעוד על סלמה, העלייה ואז הגענו לאלנבי ליד שוק הכרמל, שם השוטרים סגרו אותנו. בהתחלה ניידות חסמו את הכבישים ולאט לאט הגיעו עוד כוחות משטרה וגם פרשים. היינו שם כמה מאות. רצינו לצאת אבל לא נתנו לנו. שאלנו למה, לא ענו לנו. צעקנו להם 'תנו לנו לצאת'. זה היה מלחיץ. הייתי שם עם הכלב שלי והוא ממש פחד, אז נכנסנו לחדר מדרגות של אחד הבניינים וישבנו שם עד ששמענו שקט. אני מעריך שהכליאה נמשכה בערך שעה וחצי. אחר כך שמעתי את השוטרים אומרים שהם נתנו לאנשים לצאת – אבל הם שיקרו".

את טקטיקת הכליאה יישמה המשטרה באותו ערב גם בכיכר הבימה. אורית, בת 36 מתל אביב, מספרת: "תיאמתי עם חברה שתצטרף אלי להפגין, ובערך בשעה שמונה ורבע היא כתבה לי שלא נותנים לעבור. הבנתי ששוב כולאים מפגינים כמו בהפגנות האחרונות בתל אביב. אני לא אוהבת את החלק של העימות עם המשטרה, ומפגינה תמיד לפי חוק. ההבנה שלא נותנים לי ללכת הביתה, כשמסביבי פרשים על סוסים ומעצרים רנדומליים של מפגינים, היתה מאד מלחיצה. עמדתי במחסום ליד קפה לנדוור, ועשרות תושבים ניסו לשכנע את הקצינים לתת להם ללכת הביתה, כולל אנשים עם ילדים קטנים וכלבים. כלום לא עזר. זו תחושה של חוסר אונים מול מערכת שמקבלת פקודות הזויות". 

בניגוד לשיטות לפיזור הפגנות כמו מכת"זיות או שימוש בגז מדמיע, שיטת האיגוף נועדה לכלוא אנשים כדי לשלוט בהם. זוהי טקטיקה מיובאת שנקראת "קטלינג" (Kettling), מהמילה קומקום באנגלית. כמו סגירת הקומקום כדי למנוע מהאדים ומהחום לברוח, כך כולאים את המפגינים במתחם קטן ומוגבל באמצעות מחסומים, ניידות או שוטרים שמונעים מהם להתפזר לקהלים קטנים יותר, שידרשו מהשוטרים לרדוף אחריהם באופן פרטני. יש מי שמסביר את דימוי הקומקום כדרך לשחרר את הקיטור בצורה נשלטת על מנת למנוע נזק, ויש מי שמסביר אותו כדרך לגרום לשטח לבעבע: מאגפים את הקהל עד שהחום בתוך הקומקום הופך לבלתי נסבל.

"רצינו לצאת אבל לא נתנו לנו. שאלנו למה, לא ענו. נכנסנו לחדר מדרגות וישבנו עד ששמענו שקט"

כליאת המפגינים יכולה להימשך זמן רב, כמו שראינו באלנבי בשבת האחרונה. המטרה היא לגרום למפגינים להתעייף, לשבור אותם, לייצר לחץ פסיכולוגי. המחשבה היא שבלי מים, מזון או שירותים הם ירצו לחזור הביתה. אלא שבשיטה זו כולאים גם אנשים שרק חלפו ברחוב בלי שהיה להם קשר למחאה ולא נותנים להם להם לחזור לביתם, כפי שקרה במספר מוקדים בתל אביב. 

---

הקטלינג מאפשר למשטרה להשיג מידע על המפגינים. באזור הכליאה באלנבי, למשל, לאחר שעה וחצי שוטרים התנו את היציאה של המפגינים בחלוקת דוחות. כך תעודות הזהות של המפגינים נשמרות במערכת.  

את השיטה יישמה המשטרה בעבר, למשל בהפגנות ב-2018 במחאה על העברת השגרירות האמריקאית לירושלים ובמחאה נגד הרג מפגינים בעזה.

הסיבה לכליאה: שליטה

בהפגנה שהתקיימה בחמישי בתל אביב הלכתי גם אני לצד הצועדים בראש. הם מכירים את טקטיקת הכליאה וכבר מיומנים בנסיונות לעקוף אותה. כמה מפגינים רוכבים על אופניים, מסמנים לצועדים היכן יש שוטרים ומכוונים את התנועה לרחובות שאליהם גורמי אכיפת החוק עדיין לא הגיעו. באותו זמן השוטרים עצמם מעבירים הודעות בקשר על התקדמות המפגינים. 

ברחוב אחד העם פינת יבנה נעצרנו. חמישה שוטרים חסמו את הדרך, שוטר נוסף עמד ברחוב קרל נטר הצדי, ומנע ממפגינים לפנות לשם, ועוד כמה שוטרים עמדו מאחורינו. בלי הכרזה, בלי הודעה, בלי לתת נימוק חוקי לסגירת הכביש. הם פשוט עמדו ומנעו בגופם את היציאות. מה שהשוטרים לא ידעו זה שקיים מעבר בין הבניינים שמוביל לרחוב רוטשילד. המפגינים עברו דרכו והתפזרו. הפעם היה לנו מזל. 

השימוש בטקטיקה הזו נעשה במקומות שונים בעולם. ב-2009, בזמן פסגת ה-G20 נכלאו אלפי מפגינים בלונדון. חלקם טענו שמי שסירב להצטלם ולמסור את שמו וכתובתו לא הורשה לצאת. בית המשפט בבריטניה אמר אז שהשיטה יכולה לשמש רק כמוצא אחרון מפני מצבים שעלולים לצאת משליטה, אך לא אסר עליה לחלוטין. שנה לאחר מכן, בקנדה השתמשה המשטרה המקומית באותה שיטה בהפגנות נגד ה-G20, אולם בעקבות תביעה ייצוגית התחייבה כי לעולם לא תשתמש בשיטה זו. כיום מתגבשת פשרה לפיה המפגינים הקנדים שסבלו ממנה ישופו ב-16.5 מיליון דולר. 

גם בצרפת, גרמניה, ספרד, דנמרק ומקומות נוספים בעולם התשמשו בטקטיקה הזו. השנה, בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד על ידי שוטרים בארצות הברית, השתמשה המשטרה בשיטה השנויה במחלוקת בכמה ערים כדי לכלוא את המפגינים. "אני לא רוצה לראות מפגינים מכותרים אם אין בזה צורך ממשי", אמר ביל דה בלאזיו.

בכל העולם, כדי להצדיק את השימוש בשיטה, טוענת המשטרה שהיא עושה זאת משום שההפגנה אלימה או מתוכננת להיות אלימה. אלא שהסיבה האמיתית, כמו תמיד היא שליטה. במקום לאפשר למפגינים לממש את זכותם הדמוקרטית למחאה ולנצל את זכות ההפגנה, הם מונעים מהם זאת וגם מגבילים את חופש התנועה שלהם בניגוד לחוק. 

"היינו חייבים להתקהל"

כליאת המפגינים הופכת מסוכנת עוד יותר בזמן מגיפת הקורונה. הציפוף של המפגינים בזמן כזה עלולה לפגוע בבריאותם ולהביא להדבקות נרחבות. "לפני שכלאו אותנו שמרנו על מרחק", אומר גל, "אבל הכליאה לא הותירה לנו ברירה אלא להתקהל. האם המשטרה רוצה לגרום להדבקות בהפגנות כדי למנוע אותן לגמרי? אני לא רואה סיבה אחרת לשימוש בכלי הזה נגדנו". 

"אני שוקל להגיש בג"ץ בנושא תוך התמקדות בהיבט הבריאותי", אומר עו"ד גונן בן יצחק. "האבסורד הגדול הוא שהמשטרה מחלקת דוחות על אי שמירת מרחק, אבל בכליאה היא עושה את ההיפך תוך סיכון המפגינים. אני מעריך שהשופטים יקשיבו לזה". 

אתמול הוציאו ארגוני המחאות מכתב ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט באמצעות עו"ד גונן בן יצחק. "עליך לפעול על מנת למנוע אלימות משטרתית, להבטיח את שלומם של המפגינים במוקדי המחאה הרבים ולשקם את אמון הציבור במשטרה", כתבו, והעלו טענות בנוגע להתנהלות המשטרה שמסכנת את חיי המפגינים. בין הדרישות שהעלו במכתב ביקשו הארגונים ממנדלבליט "הפסקה לאלתר של ריכוז מפגינים באמצעות (מכלאות) מחסומי ברזל, כפי שנוהגת המשטרה בקביעות בהפגנות מול מעון ראש הממשלה ונהגה באופן דומה במוצאי שבת בתל אביב".

"נושא השליטה הוא הדבר הכי חשוב למשטרה", אומר בן יצחק. "הם מפחדים לאבד שליטה. מה יקרה אם יש הפגנה אחרי ההפגנה יתנו לאנשים לצעוד ולחסום שני נתיבים באיילון? בסוף הם ילכו הביתה. אבל המשטרה אומרת שהם לא יכולים לעשות את זה. למה? בגלל השליטה". 

מי שהגיעה לסייע למפגינים שנכלאו באלנבי בשבת היא ח"כ מיקי חיימוביץ, שהודיעה כי בוועדה ביום שני הקרוב תעסוק בנושא. "הפרקטיקה של כליאת המפגינים היתה בין הסיבות שהובילו אותי להגיע לשטח ולפקח מקרוב אחר פעולות המשטרה, מתוך כוונה לראות את הדברים מקרוב ולפעול לשחרור מפגינים מהכליאה שנוצרה במספר מוקדים בהפגנות בתל-אביב בשבוע האחרון", היא אומרת. "המשטרה אמנם מתמודדת עם יישום הוראות חוק מורכבות ואתגר הפגנה בזמן מגיפה, אבל הפרקטיקה של כליאה וצמצום המפגינים לשטח קטן תוך יצירת צפיפות אינה מקובלת, במיוחד בצל משבר הקורונה שמחייב שמירת מרחק".

"כליאה וצמצום המפגינים לשטח קטן תוך יצירת צפיפות אינם מקובלים, במיוחד בצל הקורונה שמחייבת שמירת מרחק"

"אני בקשר עם קצינים בכירים במשטרת תל אביב על מנת למנוע ככל הניתן את השימוש בדרך הזו בהפגנות הבאות, ובכלל באכיפה בכח", אומרת חיימוביץ. "בכוונתי להמשיך להגיע ולפקח מקרוב בשטח ככל שיהיה בכך צורך. זאת כמובן בנוסף לדיון שאקיים בוועדת הפנים של הכנסת ביום שני הקרוב, שיעסוק בהתנהלות המשטרה בהפגנות, שהוא דיון המשך לסדרת דיונים שאני מקיימת בנושא מאז תחילת גל ההפגנות הנוכחי".

"לא ניכנס למלכודת"

אם המשטרה חושבת שהשיטה הזו תמנע ממפגינים לצאת לרחוב, היא טועה. "להיפך", אומרת גל, "זה מעלה את החשק. אני מבין שהבעיה היא לא בנו – היא בהם. אני רק מקווה שהפעם ההפגנה תהיה מפוזרת, ושלא כולם ילכו כגוף אחד". 

זה בדיוק מה שמתכננים לעשות המפגינים היום. בטוויטר כבר עלו תיעודים של המחסומים שממקמת המשטרה סביב כיכר הבימה בהכנה לערב. "בעקבות הנסיונות האחרונים של משטרת ישראל לכלוא אותנו במכלאות ולמנוע מאיתנו להפגין, חשבנו הפעם לעשות משהו קצת שונה. לא נסכים להיכלא בין גדרות", נכתב בדף האירוע של ההפגנה שצפוייה להתקיים הערב בתל אביב. 

"בניגוד לפעמים הקודמות, הפעם לא נכנס לכיכר עצמה ולמכלאה שיכינו לנו בה, אלא נתרכז כולנו מחוץ למחסומי המשטרה, כל אחד נשאר מחוץ למחסום שהמשטרה שמה בהתאם לכיוון שממנו הוא מגיע לכיכר. ככה יווצר מצב של כ-4-5 ריכוזים שונים של מפגינים מחוץ למכלאה, אנחנו נוודא שיהיו אנשים שלנו שמכירים את התכנית בכל מחסום. כשיגיע הרגע המתאים נוציא כל מוקד כזה לצעדה נפרדת שתתאחד עם שאר הצעדות ותהפוך לצעדה אחת ענקית ברחובות תל אביב מבלי שנכנסנו למלכודת שלהם".

ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל מאפשרת לכל אדם באשר הוא את חופש הביטוי והמחאה בגבולות החוק, ובתוך כך משקיעה משאבים ומאמצים רבים לשמור על הסדר הציבורי ועל חופש המחאה. גם בתקופה מורכבת זו המשטרה פועלת לאפשר את המחאות בגבולות התקנות שנקבעו ע״י הכנסת הכוללות היתר להתקהלות רק במרחק של עד 1000 מ' ממקום המגורים של המשתתף בה, הגבלת ההתקהלות ל-20 אנשים/בקבוצות של 20 אנשים המובחנות זו מזו במרחק, שמירת מרחק בין אדם לאדם וחובת עטיית מסיכה.

לצד אכיפת התקנות ומגבלות ההתקהלות כאמור, המשטרה פועלת לשמירת שלומם, בטחונם ובטיחותם של המוחים, בפרט על רקע אירועי אלימות שאירעו לאחרונה כלפי מפגינים ברחבי הארץ. בניגוד לנטען, השיטה ואופן הטיפול המשטרתי בהפגנות נקבע בהתאם למשתנים רבים ע״י הפיקוד במקום בהתאם להערכת המצב בשטח, ובכלל זה בהתאם לתוואי השטח, לכמות המפגינים והתנהגותם בהפגנה. לצערנו בחלק מהמחאות האחרונות אנו עדים להפרות רבות ובוטות של התקנות מצד מפגינים, עימותים עם שוטרים שגולשים להפרות סדר, וחוסר הישמעות להנחיות השוטרים והוראות החוק – מה שמאלץ את המשטרה לבצע פעולות אכיפה לשמירת החוק והסדר הציבורי".