בית המשפט העליון דחה הבוקר עתירה עקרונית שהגישו גיל רילאשיון ומילדרד אורגטה, בני זוג מהפיליפינים ושלושת ילדיהם שנולדו וגדלו בישראל נגד שר הפנים ורשות ההגירה והאוכלוסין. 

עו"ד דודי תדמור ביקש בשם המשפחה לאלץ את בית המשפט העליון לדון באופי הליך השימוע שמבצעת רשות ההגירה והאוכלוסין למשפחות מועמדות לגירוש ולילדיהם הקטנים בפרט, ובהפרת זכותן של אותן משפחות לייעוץ ולליווי משפטי. 

"הסוגיות המועלות בעתירה זו נידונות בבית המשפט במקביל להליך של משפחה אחרת", אמרה נשיאת העליון אסתר חיות כשמסרה את ההחלטה לדחות את העתירה. חיות התייחסה לעתירה שהגישו בני הזוג לופז ורודריגז מהודו ושני ילדיהם, שמתנהלת בימים אלו גם כן בבית המשפט העליון. "מצב המשפחה השניה אמור להתבהר בקרוב", הוסיפה והאריכה את הזמן שבו אסור לרשויות לנקוט בהליכים נגד משפחת רילאשיון-אורגטה ב-30 ימים נוספים. הדיון הבא של בני הזוג לופז- מרטינז וילדיהם יערך באמצע פברואר, וככל הנראה ההחלטה שתתקבל בו תשמש כתקדים. 

במהלך הדיון ציין השופט עוזי פוגלמן כי "הליכי שימוע בלא עורכי דין מתקיימים בשורה של הליכים מנהליים", ושאל את עו"ד תדמור: מדוע מובן מאליו בעיניך שעורך דין יהיה נוכח בהליך שאותו עוברות המשפחות המועמדות לגירוש. "היום אף ילד לא יושב בכלא, למרות שזו היתה הנורמה", השיב תדמור, "לכן מובן בעיני לחלוטין שעורך דין צריך לנכוח בהליכים, גם אם לא כך היו הדברים עד עכשיו".

שימוע? יותר חקירה משטרתית 

הליכי הגירוש נגד משפחת רילאשיון-אורטגה החלו ב-9 בדצמבר, כשאב המשפחה והבן לואיג'י נעצרו על ידי פקחי ההגירה בזמן שהיו בדרכם לרופא. הבן, תלמיד כיתה ו', שוחרר ממעצר באותו היום ואביו למחרת, תוך התחייבות להתייצב עם שאר בני המשפחה לשימוע בלשכת רשות ההגירה והאוכלוסין בבית דגן והפקדת ערבות. 

ב-24 בדצמבר, כשהמשפחה הגיעה לשימוע לפני מתן החלטה בעניין הגירוש עם עורכי דינה, הודיע להם נציג מטעם רשות ההגירה והאוכלוסין שרק עורך דין אחד יכנס לשימוע, ושהוא יוכל להעיד רק בתחילת ההליך או בסופו. עורכי הדין לא הסכימו למגבלות של רשות ההגירה, וזאת ביטלה את השימוע והחרימה לבני המשפחה את הדרכונים שלהם.

"הובהר לנו כי ההליך יתנהל במתכונת של שאלות שיופנו ישירות למרשינו (שלושה מהם קטינים ושניים בקושי דוברים עברית)", נכתב בעתירת המשפחה לבג"צ שהוגשה על ידי עו"ד דוד תדמור. "למעשה נציג הרשות הודיע כי בכוונת הרשות לשלול מהעותרים את זכותם לייצוג".

עוד באותו ערב נשלח מכתב מטעם רשות ההגירה והאוכלוסין לבני המשפחה, שיידע אותם כי השימוע בעניינם יערך כעבור יומיים. "במעמד השימוע תותר נוכחות עורך דין מייצג אחד, ונוכחותו תוגבל להערות שיעיר בתחילת השימוע או בסופו אך לא במהלכו", נכתב שם. 

הרשות ביקשה מבני המשפחה להודיע אם בכוונתם להישמע להנחיות המתוארות עד למחרת בשעה 12:00. במידה ולא ישמעו להנחיות, הבהירו ברשות ההגירה והאוכלוסין הדבר יתפרש כהפרת תנאי הערבות ויובל לכליאתם עד לגירושם מישראל ו-30 אלף השקלים שהופקדו כערבות יחולטו.

"הרשות דורשת לוותר על זכות השימוע של מרשיהם – קטינים שכלל אינם יכולים לייצג את עצמם, והוריהם שהם ללא ספק בני אוכלוסייה מוחלשת החייבת ייצוג – ולהפקיר אותם לשימוע שאינו שימוע כלל, אלא חקירה בסגנון משטרתי. הרשות מונעת מהעותרים שימוע כנדרש בדין וזאת בהליך אשר השלכותיו על חייהם היא חמורה ובלתי הפיכה", נכתב בעתירה.

ב-25 בדצמבר, בעקבות הגשת העתירה, הורה השופט מני מזוז לרשות ההגירה והאוכלוסין לא לנקוט צעדים נגד המשפחה עד להחלטה אחרת.

בלי הסדרה בחוק או בתקנות

אל בית המשפט העליון הגיעו היום גם עשרות ילדים במדי צופים, רובם חניכי שבט אית"ן בשכונת שפירא, חלקם בני כיתתו של לואיג'י. גם מנהל הגמנסיה הרצליה, זאב דגני, הגיע מלווה בתלמידיו, שכן העותרים התכוונו לדון גם באופן השימוע שנערך לקטינים על ידי הרשות. 

הקליניקה לייצוג נוער וצעירים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה והמוקד לפליטים ולמהגרים הגישו בקשות להצטרף לעתירה כידידי בית המשפט, על מנת להציג מתוקף תפקידם מומחיות שראוי שתשמע במהלך הדיונים. כעת שוקלים שני הגופים לנסות להצטרף כידידי בית המשפט בהליך של בני הזוג לופז-רודריגז ובהליכים נגד משפחות אחרות שמועמדות לגירוש ושמתקיימים בבית המשפט המחוזי ובבית הדין לעררים

 בחוות הדעת של הקליניקה נטען כי עד אוקטובר 2019 לא נמצא כל תיעוד ברשות האוכלוסין וההגירה לעריכת שימוע נפרד לקטין. לדבריהם הליך כזה הוא פרוצדורה חדשה שאין לה הסדרה בחוק, בתקנות או בנוהל.

"נהליה של רשות האוכלוסין וההגירה נעדרים כל אזכור לקטינים. פרט לציון קיומו של הקטין, לא מצאנו כל תיעוד להתייחסות אל הקטין כאל ישות נפרדת או בעלת זכויות בזכות עצמה… אין לרשות סמכות לפעול כלפי קטין שאיננו צד להליך, כפי שהיא פועלת כלפי בגיר העומד בפניה בשל חשד כי עבר על חוק הכניסה לישראל", נכתב בבקשת הקליניקה להצטרף כידידת בית המשפט. 

כזכור, באוקטובר פרסם משרד המשפטים הנחייה שהחילה על רשות ההגירה והאוכלוסין את את החובה לשקול את טובת הילד בעת ניהול הליכי הגירוש של משפחתו, וקבע שעל הממונה על ביקורת הגבולות לערוך שימוע לקטינים מעל גיל 12. בנוסף, הורה משרד המשפטים על בניית נוהל לעריכת שימוע לקטינים והכשרת עובדי הרשות לשם כך.

ההנחיה של משרד המשפטים עמדה לנגד עיניהם של השופטים שדנו בעניינם של ג'ולדין דה לה וגה ושני ילדיה, עד שבינואר ביטלה שופטת המחוזי רחל ברקאי את צו הגירוש. "בהינתן קיומה של הכרה של המדינה בדבר הצורך בהקפדה על שימוע קטינים מעל גיל 12 בהתאם להנחיות שיינתנו, יש להחיל הוראה זו על כל הקטינים השוהים בזמן זה בארץ… החלטה אחרת תגרור עוול שאינו עולה על הדעת", קבעה. 

באופן דומה ביטלו בתי המשפט צווי גירוש נגד גנה בת ה-13 ואמה וראלף בן ה10 ואמו – "לצורך קבלת החלטה חדשה תוך יישום הנחיות משרד המשפטים" – וגם את אלו של סופהאן ראקשקהן, למריה באיין ושלושת ילדיהם. 

מודל חדש לעריכת שימוע

מטעם הקליניקה לייצוג בני נוער וקטינים התכוונו לטעון היום כי למרות הנחיות משרד המשפטים בשלושת החודשים האחרונים וביטול צווי הגירוש שהגיעו בעקבותיהן, ברשות ההגירה והאוכלוסין לא פיתחו נהלים חדשים לשימוע קטינים ולא קיימו הדרכות לממוני ביקורת הגבולות ולעובדים האחרים שבאים במגע עם קטינים מועמדים לגירוש.

הקליניקה הציגה מודל לעריכת שימוע למועמדים לגירוש, המבוסס על מודלים קיימים של רשויות הרווחה. לפי ההצעה, הרווחה תגיש לממונה על ביקורת הגבולות תסקיר, בדומה לזה שנערך על ידי עובדים סוציאליים של חוק הנוער. הדוח יכלול דיווח על הקטינים מהמסגרות החינוכיות, אבחונים והערכות רפואיות ופסיכולוגיות לגביהם, והערכת כוחותיה של המשפחה.

למרות הנחיות משרד המשפטים, ברשות לא פיתחו נהלים חדשים לשימוע קטינים ולא קיימו הדרכות לממוני ביקורת הגבולות

המלצת הקליניקה היא שמי שיערוך את השימוע לקטינים יהיה איש טיפול בלתי תלוי ובעל הכשרה מיוחדת. על השימוע להיערך במרחב ייעודי, ללא לובשי מדים או מאפיינים אחרים בעלי אופי מאיים, כדי לאפשר לקטין להתבטא בחופשיות. תשאול של קטין על ידי אדם שלא הוכשר לכך יכול לגרום לנזק נפשי ולהגביל את יכולת ההתבטאות שלו, הם טוענים. 

"בשל השלכותיו הרות הגורל של הליך ההרחקה על חייהם של ילדים אלה, ופוטנציאל הנזק הרב הטמון בעריכתו כמתכונתו הנוכחית, וכן בהתחשב בכך שהרשות אינה פועלת לשינוי מתכונת זו, יש לעצור את הליכי הרחקתם של ילדים עד לגיבושו של נוהל שיעמוד באמות המידה הנדרשות ויטמיע את עקרונות העבודה המחייבים בעבודת הרשות", כתבו בבקשתם להצטרף לעתירה כידידי בית המשפט והוסיפו: "אין כל בהילות בגירוש הילדים ומשפחותיהם".