אתמול בשעה חמש וחצי בבוקר הגיעו שוטרי משטרת ההגירה לביתן של מאורין ומיקה-קים באזור שוק הכרמל בתל אביב ועצרו אותן יחד עם הוריהן, שילה ורנדי וולסקו. בשעה זו עדיין מוחזקת המשפחה שמיועדת לגירוש בבית הסוהר גבעון שברמלה.
שילה ורנדי הגיעו לישראל לפני כשני עשורים כדי לטפל בקשישים. לפני 15 שנה הכירו, והתאהבו. בעשר השנים הראשונות שילה עבדה בסיעוד ועם כניסתה להריון עברה לעבוד כמנקה וכבייביסיטר. "הם עובדים כל כך קשה", מספרה ת', אחותה של שילה. ב-2006, לאחר מאבק קודם של העובדים הזרים קיבלו ת' וילדיה מעמד בישראל. "הם שונים מאיתנו", היא אומרת מבעד לדמעות, "אין להם הזכויות שהמשפחה שלי קיבלה וזה מצחיק, כי שילה היא מי שהביאה אותי לישראל והמליצה עלי לעבודה כאן. קיבלנו ויזה כשבני הבכור היה בן שבע והוא בצבא עכשיו. אחותי לא התכוונה להישאר בישראל לנצח, הם אפילו לא חולמים על אזרחות. הם רק רוצים להגיע למצב כלכלי שיאפשר להם להתחיל את החיים שם".
"שילה לא התכוונה להישאר בישראל לנצח, הם אפילו לא חולמים על אזרחות. הם רק רוצים להגיע למצב כלכלי שיאפשר להם להתחיל את החיים שם"
"זה היה היום הכי כואב בחיים שלי", מוסיפה ג' בת ה-12, בתה של ת'. "אמא העירה אותנו בשש בבוקר כי דודה התקשרה אליה ואמרה שיש שוטרים בביתה. נבהלתי והתחלתי לבכות. קפצתי לאוטובוס ודיברתי עם בנות הדודות שלי בדרך. הן בכו ואני בכיתי. רצתי לבית שלהן הכי מהר שאני יכולה כדי לחבק אותן. אחד השוטרים שאל אותי למה אני בוכה וזה עיצבן אותי. עזרתי להן להתלבש ולארוז והן לא הפסיקו לבכות ולהגיד שהן לא רוצות ללכת. מיקה אמרה שהכל יהיה בסדר, למרות שהיא פחדה מאוד".
"הן המשפחה היחידה שיש לי כאן", היא מוסיפה. "אני בוכה כי הן הולכות ולא יחזרו. זה לא נתפס בעיני שהבית שלהן ריק עכשיו ושהן יושבות בכלא. אני מקווה שהן לא יחזרו לפיליפינים, ואם זה צריך לקרות אז כמה שיותר מאוחר. אני אבקר אותן, ואביא להן בגדים ואוכל".
"זה טו מאצ', פשוט טו מאצ'"
הנהגת ההורים בבית הספר בלפור, בשיתוף עם הורים מבתי ספר אחרים שתלמידיהם מועמדים לגירוש הקיץ פנו לנשיא המדינה ראובן ריבלין, לשר הפנים אריה דרעי ולשר החינוך הרב רפי פרץ בבקשה למנוע את גירוש הילדים. בתחילת חודש יולי נפגש ריבלין עם מנכ"ל רשות ההגירה פרופ' שלמה מור-יוסף ובתום הפגישה מסר כי איננו מעוניין להתערב בנושא, מחשש שהשארת עובדות הסיעוד וילדיהן בישראל תקבע תקדים שלפיו גם שוהים אחרים שלא כחוק במדינת ישראל יוכלו להישאר בה. "הנשיא נפגש עם צד שהאינטרס שלו בדבר מסוים מאוד", אמר אבי לובין מהנהגת ההורים בבית הספר בלפור. "הוא אפילו לא שמע את הצד השני. חבל שהנשיא לא נפגש עם הנהגות ההורים או עם הילדים עצמם".
מועצת העיר תל אביב קיבלה החלטה בתחילת החודש להצטרף למאבק למניעת גירוש משפחותיהן של עובדות הסיעוד, בדומה לערים יהוד-מונסון ורמת גן – שם ראשי העיריות, כרמל שאמה כהן ויעלה מקליס, פנו באופן אקטיבי לשר הפנים בדרישה למנוע את גירוש תושביהם מהעיר. ההחלטה שהעלתה לסדר היום חברת האופוזיציה שולה קשת התקבלה, אך קולו של ראש העיר רון חולדאי לא נשמע בינתיים. גם לא קולו של אסף הראל, סגנו ואב לילדה שלומדת בבית הספר בלפור. "מחולדאי אנחנו לא מצפים להרבה", אומר לובין, "אבל ההתנהגות של הראל מביישת את הקמפיין שלו. היה מצופה ממנו להיות קול אקטיבי נגד העוול שמתחולל עכשיו. איש הטלוויזיה שהוא היה כנראה היה יוצא נגד הדממה מצד העירייה כעת".
"ההתנהגות של אסף הראל מביישת את הקמפיין שלו. איש הטלוויזיה שהוא היה כנראה היה יוצא נגד הדממה מצד העירייה"
המקום הכי חם פנה בזמנו לעיריית תל אביב בשאלה מדוע מה עמדת ראש עיריית תל אביב רון חולדאי בעניין הגירוש, והאם הם מתכוונים לפעול בצורה דומה או לגבש עמדה רשמית בעניין הגירוש. דובר העירייה ציין כי חולדאי התבטא בנושא רבות בעבר, מה שנכון, אך תגובה רשמית לא התקבלה למרות פניות חוזרות. מאסף הראל לא נמסרה תגובה.
אתמול, עם היוודע דבר המעצר הפגינו חבריהן של מאורין ומיקה מחוץ לכותלי בית המעצר. בשעות הערב התקיימה צעדה של ילדי בית הספר לכיכר הבימה דרך רחוב שינקין, שנחסם על ידם לפרקים.
הילדים נשאו שלטים שעליהן מתנוססת דמותה של מאורין, שהפכה לפנים של המאבק נגד גירוש הילדים שאותו מוביל ארגון UCI. הארגון הוקם על ידי אמהות שהגיעו לישראל לעבוד בסיעוד, ילדו כאן ובעקבות כך נשללה מהן אשרת השהייה וכעת הן נאבקות על השגת מעמד חוקי לילדיהן. תווי פניה של מאורין ושל חברתה הטובה רובי מתנוססות על החולצות, התיקים והשלטים של המוחים הקיץ.
בניגוד להפגנות קודמות, נוכחותן של אמהות מועמדות לגירוש בהפגנה אתמול היתה דלה. מחשש להיתפס עזבו משפחות רבות את דירותיהן ועברו להסתתר במקומות שונים בארץ. "אנחנו כיהודים לא אמורים לגרש אף אחד, אנחנו עם שגירשו אותו מספיק", אמר תושב מהדרום שמתגוררות אצלו ארבע משפחות שעומד נגדן צו גירוש. המשפחות הגיעו למשכנו בימים האחרונים וצפויות להישאר שם עד לתחילת ספטמבר. אחר כך יחזרו לבתיהן, בתקווה שהגירוש לא ייצא לפועל במהלך שנת הלימודים. "לא היתה לנו שום התלבטות ביחס להסתרת המשפחות יחד עם חברינו שהתגייסו ליוזמה. אנחנו סומכים על הסביבה שלנו ונמצאים כאן בשבילן".
יואל מרשק מהתנועה הקיבוצית טוען שיצר מערכת שמסוגלת לתת מענה עד הראשון לספטמבר לעשרות אמהות וילדים כדי למנוע את גירושם, "והמבין יבין", הוא אומר. לדבריו של מרשק, הפרוייקט נוצר לאור פניות האמהות הפיליפיניות ומנהלי בתי הספר. "במקביל אני פועל לממש את החוק הבינלאומי שמונע גירוש ילדים מבתי הספר".
בשבועיים האחרונים התגברה הנוכחות של משטרת ההגירה בדרום תל אביב. תושבים זרים שאיתם שוחחנו תיארו שישנן משפחות שאורזות את חפציהן לכל מקרה שלא יבוא. "זה טו מאצ', פשוט טו מאצ'", אומרת אחת מהאמהות הבולטות מארגון UCI. "כל יום אנחנו רואים את משטרת ההגירה מסתובבת משעות הבוקר המוקדמות ברחובות ובתחנה המרכזית".
"אנחנו כיהודים לא אמורים לגרש אף אחד, אנחנו עם שגירשו אותו מספיק"
"כולנו מפחדות, אבל זה לא ישתק אותנו מלנסות לעצור את הגירוש ולהפסיק את הזוועה שבה משפחות נלקחות מהמקום הבטוח ביותר עבורן, מהבית שלהן", מוסיפה פעילה אחרת. "אני מקווה שנתניהו יפקח את העיניים".
עורכת הדין מיכל פומרנץ, שמשרדה מטפל במשפחת וולסקו מסרה שכרגע לא תואמה למשפחה טיסה. היום יוגש בשמן ערר על מעצרן ובקשות הומניטריות עבור מאורין ומיקה-קים.