בסוף חודש מרץ 2016 קיימה מפלגת כולנו כנס בהיכל התרבות באיירפורט סיטי בהשתתפות חברי הכנסת של המפלגה, בהם היו"ר משה כחלון. מול הכניסה לאולם עמד משה דיין שהגיע למחות נגד סחבת בטיפול של וועדת העבודה והרווחה – שבראשה עמד ח"כ אלי אללוף מכולנו – בתלונה שלו נגד חברת קבלן. אלא שהמחאה של דיין לא מצאה חן בעיני אחד המשתתפים בכנס, שתקף אותו לדבריו וגם איים עליו ברצח.
"הגשתי באותו לילה תלונה במשטרה ואמרתי להם שייקחו את מצלמות האבטחה", הוא אומר. "הסברתי להם שאפשר לראות שם את התקיפה ושאם הם לא יתפסו את הסרטון הוא יימחק".
בשלב זה המשטרה ביצעה את עבודתה. בשיחה שערך דיין עם אחת החוקרות היא נשמעת אומרת לו: "הלכנו והוצאנו את המצלמות וראיתי בדיוק שהוא דחף אותך והוציא אותך… רואים במצלמות ברור מאוד שהוא תקף אותך".
השוטר שהיה במקום לא רק שלא ביקש את פרטי התוקף, הוא גם הרחיק את דיין מהאזור. "הוא אמר לי שאסור לי להפגין שם", מסביר דיין, שהגיש נגדו תלונה למחוז שרון של המשטרה בשל פגיעה בחופש ההפגנה ונגד התנהלותו של השוטר באי מילוי תפקידו. שתי התלונות נמצאו מוצדקות.
"תוך כדי התהליך, כשביקשתי לברר מה קרה עם התלונה שלי נגד התוקף, הבנתי שהמשטרה איבדה את הסרטון ממצלמת האבטחה", הוא אומר. "החלטתי להתלונן בפני המשרד לביטחון פנים. רציתי לדעת כיצד ומדוע הוא נעלם ושהיחידה החוקרת שהעלימה אותו תיתן על כך את הדין. שלא יטייחו את המחדל שלהם".
אין משמעות לעובדות?
"במכתב שנשלח אליך מנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות מתאריך 15 באוקטובר 2018 צוין כי 'מחלקת עררים פנתה למשטרה בבקשה לבצע בדיקה נוספת לאיתור הסרטון הנטען, אלא שהמשטרה השיבו כי לא אותרו כל צילומים וסרטונים בתיק, ואף לא אותרה אינדיקציה כלשהי לגבי קיומו של סרטון אודות האירוע", כתבו לדיין ממחלקת תלונות הציבור במשרד לביטחון פנים בחודש אפריל האחרון והוסיפו: "מבדיקה שהתקיימה על ידי קצינת תלונות הציבור במרחב שרון מול תחנת ראש העין, לא נמצא סרטון ואף לא תיעוד לקיומו במזכר או בכל מסמך אחר".
"פתאום הם טוענים שלא היה סרטון", מתלהט דיין. "באים להטריף את הבנאדם. דוחקים אותי לפינה. מי שאמור לבדוק תלונות מוציא את המתלונן משוגע. חוסר ראיות? מה, אין משמעות לעובדות?", הוא ממשיך ומפנה לפרוטוקול דיון בבית משפט מ-2018 שבו אמר נציג המדינה: "היחידה החוקרת עשתה כאן פעולה חוקרת, אחת מהן היא תפיסת מצלמות האבטחה הרלוונטיות". כלומר, אין מחלוקת שהיה סרטון.
"פתאום הם טוענים שלא היה סרטון", מתלהט דיין. "באים להטריף את הבנאדם. דוחקים אותי לפינה. מי שאמור לבדוק תלונות מוציא את המתלונן משוגע"
באותו מכתב ציינו אנשי היחידה לתלונות הציבור, "התקשרת עשרות פעמים…". "פניתי לבקש הבהרות", מסביר דיין, שמודה שהוא מרבה להתלונן על גופים ציבוריים. "אבל להגיד שפניתי עשרות פעמים זה ניפוח שנועד להוציא אותי תימהוני. אם את אומרת שמשה דיין הוא סדרתי זה לא נכון – אפשר להגיד שאני אזרח שאכפת לו ואני לא שותק. אני עומד על שלי ומתלונן כשצריך. אני לא חושש מזה".
דיין מוסיף ומספר שפנה ללשכת מנכ"ל משרד לביטחון פנים, שם לדבריו הובטחה לו שיחת ועידה שתבהיר מדוע סגרו את התיק. השיחה לא התקיימה מעולם, גם לא פגישה שהיתה אמורה להיערך עם מבקר הפנים של המשרד. "אמרו לי שאני יכול להגיש ערעור אצלם אבל התשובה לא תשתנה. אין טעם לערעור, אין טעם לפגישה. הכל למראית עין. תלונתי נגד המשטרה בגין אובדן או היעלמות הסרטון טוייחה בבוטות על ידי המשרד לביטחון פנים", הוא מוסיף. "התחושה קשה ביותר: טיוח במקום פיקוח. ספגתי השפלות, וטרטורים מהמשרד לביטחון פנים, מפניות הציבור ומלשכת מנכ"ל. התנהלותם צריכה להטריד כל אזרח".
"במשרד לביטחון פנים אמרו לי שאני יכול להגיש ערעור אצלם, אבל התשובה לא תשתנה. אין טעם לערעור, אין טעם לפגישה. הכל למראית עין"
כשפנינו למשרד לביטחון פנים הפנו אותנו אל מכתב התגובה שנשלח אל דיין בחודש אפריל, שבו נכתב בין היתר: "באם לטענתך קיים חשד להעלמת הסרטון באפשרותך לפנות למחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים". דיין מבהיר שלא פנה למח"ש ומסביר: "בסמכות היחידה לתלונות הציבור במשרד לביטחון פנים לטפל בתלונה נגד המשטרה בגין אובדן או היעלמות הסרטון, אחרי חודשים רבים שהתנהלתי מולם הם מגלגלים את הכדור למח"ש בלי להתייחס להקלטות ולפרוטוקול. זו התנהגות שהינה בבחינת הסרת אחריות. אילו היו לי ראיות שהעלימו את הסרטון בזדון – מח"ש היתה הכתובת, אבל אני טענתי שהסרטון אבד כתוצאה מרשלנות ולכן המחדל אינו פלילי". המכתב של המשרד לביטחון פנים מסתיים במשפט שהודגש: "פניות נוספות באותו עניין לא ייענו".
תגובת המשטרה לא התקבלה למרות פניות חוזרות ונשנות.