קוראים לי פיליפ טספיי. ואני משתתף בפרויקט האמנות שמוצג בארטפורט. היה משמח לראות כמה אנשים הגיעו לאירוע הפתיחה של התערוכה. המטרה שלנו כפליטים היא להסביר כי רבים מאתנו שחיים בדרום תל אביב איננו כפי שמציגים אותנו ברחובות, במקומות העבודה ובטלוויזיה: אומרים שאנחנו הסיבה לפשיעה, אפילו כשיש הוכחות שמראות שמאז הגעת הפליטים לדרום תל אביב לא היתה עלייה באחוזי הפשע.
התושבים של דרום תל אביב לא רואים שמשפחות ויחידים פליטים סובלים גם הם מהתנאים בהם הם נאלצים לחיות. בכל חברה יש פושעים, אנשים חכמים, אנשים עם תפישה אטית ואנשים עם תפישה מהירה – אבל לא צריך להאשים אוכלוסייה שלמה, זה לא ניתוח נכון של המצב.
מארגני הפרויקט, מעין שלף, יעל רביד וכריסטופר רובינס מ"קבוצת החשיבה גאנה" הבינו כי קיימת אי הבנה בנוגע אלינו והגיעו עם רעיון: התחלנו לשבת יחד ולהקשיב לתלונות התושבים. אני מאמין כי לעולם לא היתה נוצרת אי הבנה אילו היה תיווך ממשלתי (תקשורת, בתי ספר, עובדים סוציאליים וכו') במקום תקשורת רעה לצורכי תעמולה פוליטית.
אנחנו מנסים לגרום לקהילות שלנו לתקשר. אנחנו מאמינים שיש שפה משותפת ושאפשר למצוא אותה דרך פעולות ופעילויות שנעשה ביחד. זו לא דרך קלה ללכת בה אך זו הדרך היחידה להיות אחד עם השני עד שלא נצטרך עוד לחיות בישראל.
מה שמביא אותי לשאלה מתי זה יקרה? כולנו מקווים שבקרוב מאוד. אין דבר שמשתווה לבית ומשפחה בחיים של שלווה ושלום.
אני מאמין שכשאנשים רואים את התערוכה הזאת הם מקבלים הזדמנות לראות דברים מנקודת מבט שונה, מה שיכול להוביל לחיים משותפים טובים יותר.
אני חי בישראל שלוש וחצי שנים ועד לפני חצי שנה החיים בישראל היו קלים יותר, עד שהממשלה הוציאה חוק חדש שאומר שאנחנו אמנם מוגנים מפני גירוש אך לא מורשים לחיות חופשיים בישראל. יש תוכנית שעד 2015 כל הפליטים יצטרכו לחיות במתקנים פתוחים כמו חולות, הממוקם במדבר ובו צריך לחתום על נוכחות שלוש פעמים ביום. מאז שיצא החוק הזה, האסטרטגיה של הממשלה בעצם אומרת "אל תגרשו אותם, תגרמו להם לעזוב". אבל צריך לעבוד קשה מאוד בכדי לגרום לאדם לשוב למקום שהוא קורא לו גיהינום.
עכשיו אנחנו חיים כמו בפצצת זמן, עד ששר הפנים יחליט לשלוח אותנו לחולות. מתי? אנו מקווים שלא בקרוב.
בתוך כל זה נחמד לעבוד עם אנשים שנלחמים בגזענות ובקיצוניות. תודה למארגנים, לכל הצוות, לארטפורט ולכל החברים שמורידים את המסך על היום הזה עם תמונה חיובית.
**
המסתננים/ ארטפורט/ 29.5-5.7.14/ דרך בן צבי 55, תל אביב- יפו
מבקשי מקלט מאריתראה וסודאן מציעים פתרונות לבעיות של ישראלים תושבי דרום תל אביב ולהפך. למה לא, אחרי כל דברי ההסתה והמשטמה מדוע שלא ינסו ליצור משהו משותף? התהליך, שאותו הובילה "קבוצת החשיבה גאנה" נמשך כמה חודשים, וכלל שיחות עם עשרות תושבים ומבקשי מקלט בדרום תל אביב שהעלו בעיות כגון הזנחה, לכלוך ומחסור בשטחים ירוקים, לצד תחושות של חוסר ביטחון ופחד ברחובות, שינוי אופי השכונה, אי-הבנות, עוינות הדדית, התעלמות מצד החברה הישראלית והממסד ועוד. הפתרונות שהקבוצות הציעו כללו לימוד הדדי של קודים תרבותיים, סיור וקמפיין בדרום העיר, משמר בטיחות של נשים אפריקניות וישראליות ועוד. במסגרת הפרויקט יצרו חבריו אמנות ביחד. היצירות מוצגות שעבר בתערוכה "המסתננים" שאותה אוצרת מעין שלף בגלריה "ארטפורט".