בג״ץ דן הבוקר (ב') בעתירה שהגישו ח"כ אחמד טיבי (חד״ש-תע״ל) ועמותת "עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל" בדרישה לאפשר לחברי כנסת להיפגש עם אסירים פלסטינים. הדיון התקיים בפני הרכב של נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית, השופטת דפנה ברק-ארז והשופט דוד מינץ, ובסיומו לא ניתן פסק דין.
העתירה הוגשה באפריל 2024 אחרי שבמשך כשנה סרב השר בן גביר לאשר את בקשותיו החוזרות ונשנות של ח"כ טיבי לבקר את האסיר הביטחוני וליד דקה, שמת מסרטן בעודו כלוא באפריל 2024, בהמשך גם את האסיר הביטחוני מרואן ברגותי, שבמרץ 2024 נטען כי הותקף באלות בידי סוהרים. את בקשותיו הגיש טיבי גם באמצעות עו"ד שגית אפיק, היועצת המשפטית לכנסת, שביקשה מבן גביר לסייע בתיאום המבוקש בארבע הזדמנויות שונות. בסך הכל ביצע ח״כ טיבי שבע פניות שונות ללשכת השר בן גביר ולנציבות בתי הסוהר בבקשה לביקור אסירים.
לטענת העותרים, התנהלות השר בן גביר ושירות בתי הסוהר (שב"ס) חסרת סמכות ופוגעת ישירות ביכולתו של ח"כ טיבי למלא את תפקידו הפרלמנטרי ולפקח על הרשות המבצעת. על פי העותרים, מניעת הפיקוח חמורה במיוחד נוכח דיווחים על אלימות קשה כלפי אסירים פלסטינים, לצד היעדר פיקוח על תנאי מעצרם הקשים. בנוסף טענה העתירה לאפליה על בסיס ״עמדות פוליטיות ושיוך לאומי״, במסגרתה אוסר בן גביר על חברי כנסת ערבים מהאופוזיציה להיפגש עם אסירים ביטחוניים פלסטינים, ומתיר לחברי כנסת מהקואליציה לקיים מפגשים רבים עם אסירים ביטחוניים יהודים.
״ביקורי עידוד״
עד שנת 2017 ביקורי אסירים ביטחוניים או פליליים מצד חברי כנסת הוסדרו באופן שוויוני. אולם בשנת 2017, ביוזמת השר לביטחון פנים דאז גלעד ארדן, הוחלט כי רק מספר מצומצם של חברי כנסת שייקבעו מראש ע"י השר ובתיאום עם יו"ר הכנסת יוכלו לבקר אסירים ביטחוניים.
היועצת המשפטית לכנסת הבהירה בזמנו כי ההסדר מונע מרוב חברי הכנסת לבצע פיקוח פרלמנטרי בסיסי, ובעקבות השינוי בפקודה עתר ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) לבג"ץ נגד התיקון. במהלך הדיונים הציעה הממשלה "מתווה סיעתי" שבמסגרתו רק נציג אחד מכל סיעה יורשה לבקר אסירים בפיקוח צמוד של שב"ס, אך העותרים והכנסת התנגדו בטענה שמדובר במתווה מצמצם ולא דמוקרטי.
בשנת 2022 גובש מתווה ״לוי-בר לב״, שהחזיר את הזכות לכל חבר כנסת לבקר אסירים ביטחוניים, בכפוף לשיקול דעת מקצועי של שב״ס בלבד ולנימוקים ביטחוניים כתובים. אלא שעם כניסתו של השר בן גביר לתפקיד המתווה בוטל בטענה כי הוא מאפשר ״ביקורי עידוד למחבלים״ והוחזרה ההגבלה המצמצמת, שהופעלה באופן מפלה בין אסירים ביטחוניים פלסטינים לבין אסירים ביטחוניים יהודים. בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר הודיעה נציבות בתי הסוהר באותו החודש על צמצום ביקורים של הצלב האדום ושל משפחות אסירים, לצד צמצום של ביקורי עורכי דין.
ללא מענה
טרם העתירה לבג״ץ ניסה ח״כ טיבי לתאם מספר ביקורים עם האסיר דקה ולא נענה. ב-4 באוקטובר 2023 בוצעה פנייתו החמישית, ובינואר 2024, עם ריבוי התלונות על אלימות כלפי אסירים ופגיעה בזכויותיהם, פנה בשנית – גם הפעם ללא מענה. עו״ד אפיק ציינה בבקשותיה החוזרות ונשנות לשר בן גביר העובדה שאינו משיב במשך חודשים עולה בכדי פגיעה משפטית בזכויותיו של חבר כנסת מתוקף היותו "יחידה חוקתית" עצמאית, ואף בכבוד הכנסת כמוסד.
בעתירתם דרשו העותרים אישור ביקור מידי של ח״כ אחמד טיבי אצל האסיר מרואן ברגותי; איסור על השר לביטחון לאומי להתערב באישור ביקורים של חברי כנסת בבתי הכלא; ביטול החלטת השר לבטל את "מתווה לוי-בר לב", וביטול סעיף 5 לפקודת נציבות שב"ס שנחקק בשנת 2003, שמהווה המקור המשפטי שמגביל את ביקורי חברי הכנסת אצל אסירים ביטחוניים.
בדצמבר 2024 נדרשה המדינה להבהיר האם ההסדרים שהציגה חלים גם על אסירים ביטחוניים יהודים. בתגובתם ציינו העותרים כי מהחומר שמסרה המדינה עולה כי קיימים הסדרים שונים בין אסירים ביטחוניים פלסטינים לבין אסירים ביטחוניים יהודים, וכי הטיעונים הביטחוניים באמצעותם נמנעו ביקורי ח״כ טיבי אצל ברגותי לא בוססו על מידע קונקרטי, אלא שיקפו הנחות מוקדמות וגזעניות שאין לשב"ס סמכות או מומחיות לנסח או ליישם.
״פגיעה באסירים ובכנסת״
במאי האחרון חשפה התנועה לחופש המידע את רשימת הביקורים של חברי כנסת בבתי כלא ורשויות כליאה בין השנים 2018–2025. בין שלושת המובילים, ח״כ לימור סון הר־מלך (עוצמה יהודית) עם 29 ביקורים ב־12 מתקני כליאה, ח״כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) עם 14 ביקורים, וח"כ ינון אזולאי (ש״ס) עם 8 ביקורים. בדצמבר 2023 נחשף כי מאז תחילת כהונתה של הממשלה הנוכחית נפגשה סון הר מלך עם אסירים ביטחוניים יהודיים כ-14 פעמים, גם בתקופת המלחמה, אך ביקוריו של ח״כ טיבי ממשיכים להימנע.
"אחת מזכויות היסוד של חבר כנסת, ואף מחובתיו היא לבקר אסירים, לעקוב אחרי מצבם ולעמוד על תנאי כליאתם״, נמסר מלשכתו של ח״כ טיבי. ״זה נכון בשגרה, ובמיוחד בשנתיים האחרונות כשיש תלונות רבות על אלימות ומכות נגד אסירים, ואחרי שעשרות כלואים פלסטינים מתו או עונו בכלא. בן גביר מאפשר לחברי סיעתו לבקר אסירים יהודים שרצחו פלסטינים ומונע ממני כנציג הסיעה לבקר את מרואן ברגותי, אסיר בעל שם ומעמד בינלאומי, שהנשיא טראמפ אמר שהוא שוקל את עמדתו לגבי השחרור שלו. זו פגיעה נוספת בזכויות האסירים, בנבחרי הציבור ובמעמדה של הכנסת בכלל״.
ממרכז עדאלה נמסר כי ״הדיון הוכיח כי לממשלה אין תשובה ראויה לגבי השאלה בדבר מקור סמכותו של השר בן גביר למנוע מחברי כנסת לבקר אסירים, ולכן הוא מתנהל בצורה שרירותית. מצד אחד מאשר לחברי כנסת מסיעתו או מהקואליציה לבקר בבתי כלא, ומנגד מונע זאת מחברי כנסת מהאופוזיציה. למרבה הצער במקביל, מגיעות קבוצות אלימות לבית המשפט, מסיתות ומגדפות בהובלה של ח״כים, על מנת להלך אימים ולמנוע דיון לגיטימי״.
