הוועדה לביטחון לאומי דנה אתמול (ב׳) בהרחת סמכויות כיתות הכוננות ברחבי הארץ, בדיון שיזם ח״כ נאור שירי (יש עתיד). הדיון נערך בעקבות נוהל משטרתי חדש שפורסם ביולי, ומעניק מרחב פעולה וסמכויות מבצעיות רחבות יותר ביישובים ובשכונות בהם כיתות הכוננות פועלות. על הבקשה לכינוס הוועדה לדיון בנושא חתמו גם ח״כ גלעד קריב (העבודה), ח״כ עאידה תומא-סלימאן (חד״ש–תע״ל), ח״כ אלון סטרשנוב (יש עתיד), ח״כ מרב בן-ארי (יש עתיד) וח״כ מחמד ראפע (חד״ש–תע״ל). חשש מרכזי שהוביל את הח״כים בבקשה, כולם חברי אופוזיציה, נגע לא רק להיבטים המבצעיים, אלא להשלכות של הנוהל על חופש הביטוי והמחאה לאור בו כיתת כוננות בהובלת פעיל הימין יואב אליאסי (״הצל״) עיכבה עיתונאים זרים ממוצא ערבי על דעת עצמה, ובניגוד מוחלט לנהלי המשטרה.
"למרות הקיצוצים שעושים במשטרה ולוקחים לנו באמת תקציבים, עבור כיתות הכוננות מגרדים מהעצמות את שארית הכסף"
על פי הנוהל מתנדבים יוכלו לפעול בשגרה ובחירום גם ללא נוכחות של שוטר ובמקרה של חשד לאירוע אמת אף לפקד על הכוח ולנהל את האירוע. לכל מתנדב יוקצה נשק ארוך לאחזקה בבית לשימוש מיידי; ותתאפשר נשיאת נשק משטרתי גם מחוץ למסגרת ההפעלה הרשמית. הנוהל קובע מסלול מינוי מפקדים מקל. בניגוד לנהלים המקובלים במשטרה, מינוי מפקדי כיתות הכוננות על פי הנוהל אינו מחייב בדיקת התאמה תעסוקתית או השתתפות בקורס פיקודי אלא הכשרה של 29 שעות במצטבר, בדיקה בסיסית של היעדר הרשעה פלילית, מילוי שאלון ובדיקת נתונים רשומים במערכות בלבד. ההקלה נועדה לאפשר גיוס מהיר לאחר ה-7 באוקטובר, אך קיים חשש ממשי על איכות הפיקוח והבקרה על מקבלי דרגות פיקודיות וסמכות להפעיל כוח חמוש.
הנוהל כולל סעיפים מוסתרים שהוגדרו כ"מידע רגיש" הכולל את סדר הכוחות המדוייק בכל כיתת כוננות תיקנית, את תפקיד המפקדים והמתנדבים, שיטות ההקפצה והתגובה המיידית בעת חדירה או פיגוע, וכן סייגים המגבילים את עצמאות הכיתה ביישוב.
מפקד אחד על 150 מתנדבים
כיתות הכוננות הן כוח מתנדבים אזרחי המיועד לתת מענה מהיר לאירועים ביטחוניים בשגרה ובחירום בתוך היישוב עצמו. מרבית הכיתות הוקמו או הורחבו בתוך זמן קצר לאחר ה־7 באוקטובר – לעיתים ללא הכשרה ובהעדר מערכי פיקוח סדורים. הכיתות כפופות לתחנה האחראית על היישוב ופועלות תחת פיקוד המשטרה.
ח"כ גלעד קריב טען בדיון כי יש להבחין בין כיתות כוננות ככוח תגובה ביטחוני לבין סיוע שיטורי שגרתי, ותהה כיצד ייתכן שמתנדב יחיד ישמש כמפקד על עד שבע כיתות כוננות ולעיתים אף על 12 כיתות, המונות יחד למעלה מ־150 מתנדבים חמושים. יו"ר הוועדה ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) הוסיף כי רק גורם אחד (צבא או משטרה) יכול להחזיק בסמכות הפעלה מלאה על גוף חמוש, אולם אף אחד מהמשתתפים בדיון לא עצר להתייחס לעובדה הבסיסית שמרחפת מעל הכול: המשטרה עצמה נמצאת במשבר כוח אדם חריף ומתמשך. המהלך להרחבת כיתות הכוננות נולד, בין היתר, מתוך המצוקה הזו.
"משטרת ישראל עמוק בתוך האירוע הזה של כיתות הכוננות. אנחנו לא נפרק את הדמוקרטיה", אמר נצ"מ ניר כרמלי, ראש תחום כיתות הכוננות במשטרת ישראל. לדבריו ישנן 1,052 כיתות כוננות ובהן כ־13,400 לוחמים ברחבי הארץ: 5,140 בעירוניות ו־8,260 בכפריות, לצד 37 אלף מתנדבים במשטרה, זאת על רקע מחסור של 4,000 שוטרים. לדבריו נדרש מענה מיידי בשטח והכיתות הפכו ל"כוח זמין" לעיתים אף באופן מהיר יותר מהשוטרים. אמנם כרמלי הגיע לדיון עם נתונים והסברים על אחריות המשטרה על המתנדבים ובכלל, אך הציג במקביל תמונת מצב של מערכת שמתקשה לתחזק את עצמה.
"הגעתם למשטרה – אנחנו עניים"
בדיון לא הועלו שאלות מהותיות לגבי הגבול בין כוח חירום אזרחי לבין כוח חמוש הפועל בתוך קהילה מוכרת. לדברי כרמלי אין מדובר ב"הרחבת סמכויות" לכיתות הכוננות, אלא ב"מתן סמכויות", אך הודה כי התקצוב להכשרות ובכלל דל: שלושה מטווחים בשנה וניידת הדרכה ארצית, המונה רק 14 תקנים הנעים בין תחנות. גם השוטרים, ציין, "רזים בהכשרות" ופועלים בעיקר “ברחוב ובשטח” ללא תשתית אימון מספקת. כשחלק מהמתנדבים שאלו לטענתו "היכן האימונים" ענו להם "הגעתם למשטרה – אנחנו עניים".
בהתייחס לעיכוב העיתונאים הערבים על ידי הכוח בפיקודו של אליאסי, אמרה נצ״מ בן־ברוך כי "הלוחמים פעלו על פי הנוהל"
"בסוציאליזציה שאנחנו מעבירים למתנדבים אנחנו מבהירים – אתם מקשיבים רק למפקדים. אנחנו לא ניתן שיהיו פה מיליציות", טען כרמלי והוסיף כי מושם דגש על משמעת פיקודית. לשאלת ההתבטאויות הפוליטיות של מפקדי ומתנדבי כיתות הכוננות הוא הבהיר כי יש להבחין בין פעילות במסגרת ההתנדבות לבין התנהלות פרטית של מתנדב כאזרח. לדבריו, בעת הפעלה המתנדבים מחוייבים במשמעת פיקודית ואינם רשאים להתבטא פוליטית, אך מחוץ לשעות ההתנדבות אין למשטרה יכולת או סמכות לפקח על עמדותיהם או פעילותם הציבורית
נצ"מ גלית בן־ברוך, קצינת מתנדבים במחוז תל אביב, טענה בדיון כי משטרת ישראל היא "הגוף הכי מבוקר במדינה", אך הדגישה כי מתנדבי כיתות הכוננות הם בראש ובראשונה אזרחים. לדבריה בתהליך מיון אחד הוגשו כ־3,950 בקשות הצטרפות, מהן רק כ־500 מתנדבים פעילים התקבלו. היא דחתה בתוקף את הטענה כי אין תהליך סינון או בדיקת התאמה תעסוקתית. בהתייחס לעיכוב העיתונאים הערבים על ידי הכוח בפיקודו של אליאסי, אמרה נצ״מ בן־ברוך כי "הלוחמים פעלו על פי הנוהל". לדבריה המתנדבים מגיעים "מכל הקשת הפוליטית". יחד עם זאת טענה כי "אותו אחד שמלינים עליו כאן", והתייחסה לאליאסי, ״תורם לציבור בין 50-60 שעות הפעלה בחודש, והגיע במשך 12 ימים ברציפות לכל אזור הרס, וסחב על גבו ילדים וקשישים״.