ועדת הכנסת לענייני ביקורת המדינה קיימה היום (ד') דיון בדוח המבקר על הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במלחמה, שפורסם בתחילת החודש שעבר. הדיון חשף כשלים מערכתיים מתמשכים, חשף עימותים בין נציגי המבקר לנציגי המל"ל, והסתיים בקריאת המשפחות השכולות להקמת ועדת חקירה ממלכתית.
יו"ר הועדה ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) פתח את הדיון עם עיקרי המחדלים שעלו בדוח וציין כי "ביום הדין, בזמן אמת – העורף היה מופקר". מיד עם סיום דבריו, דרשו חברי האופוזיציה לגשת באופן מיידי להצבעה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
מכוח חוק מבקר המדינה, בניגוד לוועדות רגילות, בסמכויות הוועדה להקים ועדת חקירה ממלכתית היה ועלו בביקורת שנערכה מטעם משרד מבקר המדינה ״ליקויים, פגיעות בחוק, בעקרונות החסכון והיעילות או בטוהר המידות״, לשון החוק. הוועדה היא היחידה בכנסת שאוחזת בסמכויות אכיפה כגון פיקוח על גופים שנבחנו בדוחות, סמכות הוצאת צווי הבאה לגורמים בגופים מבוקרים, ואף הטלת קנסות על עובדי ציבור הנמנעים להופיע בפניה, כמו ראש הממשלה בנימין נתניהו, למשל.
למרות זאת, לוי סירב וטען כי יש לאפשר לכל המשתתפים להשמיע את עמדתם על מנת לשמור על ניקיון התהליך. סירובו גרר תגובות מחברי האופוזיציה כמו: "ידינו נקיות – אנחנו הגענו בזמן". ח"כ מאיר כהן הוסיף כי "אם תחליט שעוד חצי שעה מצביעים – ירוצו כל חברי הליכוד ויצביעו". מיד לאחר חילופי הדברים, נכנס ח"כ אושר שקלים. חברי האופוזיציה הגיבו כי: "תיכף יחלו כל הוועדות להתרוקן והם יגיעו לכאן".
מטעם משרד ראש הממשלה לא הגיעה נציגות. ח״כ קארין אלהרר (יש עתיד) מתחה ביקורת על היעדרות נתניהו והדגישה את סמכות הוועדה להוציא צו הבאה לגורמים המתחמקים מהתייצבות. "חבל מאוד שהכנסת תצטרך להגיע לרגע כזה – אבל אולי זה מה שצריך".
גופי החירום הוחלשו
מטעם משרד המבקר הגיעו דגנית שי ויובל חיו. שי הציגה את עיקרי ממצאי הדוח, שהתמקד בכשלי הניהול הממשלתי של התחום האזרחי. על פי הדוח, במשך 17 שנים – תקופת כהונתו של נתניהו, ומאז מלחמת לבנון השנייה, הממשלה לא השלימה את הפעולות להסדרת הסמכויות והאחריות לניהול הטיפול בעורף בשעת חירום. למרות שהאחריות הוטלה על שר הביטחון (ב-2007), לא הוקנו לו או לגופים תחתיו (רח"ל, פקע"ר) סמכויות בפועל. בהיעדר גוף בעל סמכות מתכללת, נפגעה יכולת הממשלה לספק את צרכי התושבים במהלך המלחמה.
עוד על פי הדוח, הקבינט החברתי-כלכלי בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ (הציונות הדתית), התכנס בשלושת החודשים הראשונים לאחר ה-7 באוקטובר חמש פעמים בלבד. הקבינט לא דן בתכלול פעילות המשרדים השונים, או בצרכי העורף בתחום הדיור והתעסוקה. מרכז השליטה האזרחי (משל"ט), שנועד לשמש כזרוע הביצוע של הקבינט החברתי-כלכלי, פעל שלושה חודשים בלבד ונסגר בעיצומה של המלחמה מבלי שמילא את ייעודו. כשל שנבע מחוסר כלים וכוח אדם: ראש המשל"ט התפטר לאחר שלושה ימים בטענה לפערים בין הגדרות תפקידו לבין סמכויותיו, וכן חל עיכוב חמור באיוש משרות על ידי משרד האוצר ונציבות שירות המדינה.
לא רק שגופי החירום לא היו מוכנים אלא אף הוחלשו. לדבריו הכשל כפול: שכן לא הייתה היערכות מלכתחילה לאסון ה-7 באוקטובר, אולם גם כאשר בוצע ניסיון להקים את המערכת לניהול התחום האזרחי – היא קרסה
שי הציגה ליקויים גם בתשתית המידע והשירות לאזרח, כאשר לא הייתה בידי הממשלה תמונת מצב לאומית מלאה לגבי הטיפול במערך האזרחי והיבטי הכלכלה והחברה. 48 מוקדי חירום הופעלו על ידי 33 גופים ממשלתיים שונים, והממשלה הוציאה כ-93 מיליון שקל על קמפיינים והסברה, ללא תיאום שיצרו כפילויות שגרמו לכך ש-"לא היה פשוט לאזרחים לנווט" כלשונה.
חיו טען כי קיימת תשתית עובדתית שנאספה במסגרת העבודה על הדוח, וזו מעידה על כך שלא רק שגופי החירום לא היו מוכנים אלא אף הוחלשו. לדבריו הכשל כפול: שכן לא הייתה היערכות מלכתחילה לאסון ה-7 באוקטובר, אולם גם כאשר בוצע ניסיון להקים את המערכת לניהול התחום האזרחי – היא קרסה, והותירה כ-200 אלף אנשים ללא מענה. הוא הדגיש כי מדובר באירוע מורכב שאינו בגדר "רישום מנהלי" בלבד, והזהיר: "ביום שתהיה פה רעידת אדמה יקרה אותו דבר״. חיו הדגיש כי הדוח מתוקף בעשרות מסמכים עובדתיים. "אנשים מדברים על חקר האירועים ולא לוקחים בחשבון שהתשתית העובדתית כבר נעשתה". לבסוף התייחס לכינוי שהעניק לדוח ראש הממשלה – "הערת שוליים" – ואמר שזו ״חציית קו לא עניינית״.
הכשלים בתפקוד
בין היתר הדו"ח חשף את הכשלים בתפקוד גופי החירום. רשת החירום הלאומית (רח"ל) לא תפקדה ככזאת, ולא ניהלה את ההיבטים האזרחיים, אלא הוטלה עליה אחריות מטה בלבד. במקביל, כך על פי הדוח, פיקוד העורף התמקד בפינוי אוכלוסייה ומיגון, אך לא נתן מענה מלא לצרכי המפונים.
סגן ראש המל"ל לתפקידים ביטחוניים, איציק בר (שכיהן בעבר כראש מטה פיקוד העורף), הדגיש כי תפקידו של המל"ל כגוף מטה מוגבל שכן "אין לו כלים לעסוק בסוגיות חברתיות או כלכליות", אך טען כי לאורך כל התקופה המל"ל שיקף בפגישות שבועיות לחברי הקבינט ולשרי הממשלה תמונת מצב מעודכנת הרלוונטית לתחום הבטחוני מדיני. "בסופו של דבר בהחלטת הממשלה שאתה מציין אין סמכות לשר הביטחון ולמשרד הביטחון לתכלל את העורף", אמרה שי. "המקסימום ששר הביטחון יכול לעשות הוא לפנות לראש הממשלה, שאחראי על סדר היום, ולבקש דיון בקבינט". שי הדגישה כי ההחלטה התקפה קובעת שהמל"ל הוא זה שצריך להביא את תמונת המצב הלאומית המלאה גם בתחומי חברה וכלכלה. "אם המל"ל סבור שהוא לא יכול לעשות את זה – עליו להגיד: 'אדוני ראש הממשלה אנחנו לא הגורם המתאים להביא תמונת מצב לאומית'. זו הנורמה התקפה".
לדברי חיו תחילה הממשלה קיבלה החלטה על הובלת משרד הביטחון את ההיערכות שאינה בהלימה לחוק המל"ל, לאחר מכן הטילה אחריות על גורם חלופי מבלי לתת לו סמכויות, ולבסוף רידדה את תפקודו. איציק גיא, ראש חטיבת הפעלה ברח"ל, אישר את מגבלות הארגון, וציין כי רח"ל מגבשת רק "תמונת מצב עורף לאומית" מוגבלת, וכי אין לה את היכולת או הסמכות להנחות את משרדי הממשלה, אלא רק "להציף ולנחות" באופן מקצועי וזה מה שהיא עושה. ח״כ מאיר כהן תיאר פגישה עם אלוף פיקוד העורף ועם יו״ר רשות החירום הלאומית מספר ימים אחרי 7 באוקטובר, אז דובר על הכשרת 20 בתי ספר תיכוניים לקליטת מפונים. ״יצאנו בהלם״, נזכר כהן. "מראש לא הייתה מחשבה על מה יקרה אם תבוא קטסטרופה״, אמר כהן וקבע כי "מישהו צריך לשלם על הלקונה שהפכה את רח"ל לגוף שולי. הדוח הזה זועק לשמיים ומחייב הקמת ועדת חקירה ממלכתית״.
טבח, לא תקומה
בדיון נכחו משפחות שכולות ובהן רעות אמו של סגן במיל' עידו אדרי שנרצח במסיבת הנובה. אדרי הביעה אכזבה מהיעדרם של חברי הקואליציה בוועדה. "כחודש לאחר הטבח התחלנו להגיע לכנסת באופן קבוע. הובטח לנו בפה מלא שתוקם ועדת חקירה ממלכתית בתום המלחמה. הוכרז על תום המלחמה בשבוע שעבר".
אדרי היא חלק ממועצת אוקטובר המייצגת למעלה מאלפיים משפחות נפגעי ה-7 באוקטובר, בדיון הבהירה: "מדובר בטבח, הפקרה, מחדל – לא בתקומה". לדבריה, התקומה תבוא כשתקום ועדת חקירה ממלכתית. לבסוף, שאלה את הנוכחים האם יש מישהו מביניהם שיודע כמה ניסיונות אובדנות של שורדי הנובה היו רק בשבוע האחרון. "בתום המלחמה כולם יצטרכו להיחקר, גם אני״, ציטט יורם יהודאי, אביו של רון יהודאי שנרצח במסיבת הנובה, את דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לאחר ה-7 באוקטובר.
״אני מנטרל את מה שאמרו המשפחות השכולות״, אמר ח״כ אושר שקלים (הליכוד), ״חברי האופוזיציה לוגמים את כל מה שנאמר ממשרד המבקר. הכל כסות בשביל להקים ועדת חקירה שמי שימנה אותה זה מערכת המשפט הקלוקלת״, קבע בזלזול וקרא לנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית "עבריין בנייה". שקלים הציע שתוקם ועדה מקבילה לוועדת החקירה הממלכתית שבראשה יעמוד אביגדור קהלני.
לאחר סיום הדיון, יו"ר הוועדה מיקי לוי הקריא מכתב שהוכן לנשיא בית המשפט העליון מטעם הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ומיד ניגש להצבעה. לקראת ההצבעה נכנסו חברי כנסת מהליכוד אשר עמדו מאחורי המשפחות השכולות והצביעו נגד ההחלטה . ההצעה נדחתה ברוב של שישה מול ארבעה. הצביעו נגד: משה סעדה, אושר שקלים, צגה מלקו, וטלי גוטליב כולם חברי מפלגת הליכוד, יעקב טסלר (יהדות התורה) ומשה אבוטבול (ש"ס). הצביעו בעד: יו"ר הועדה מיקי לוי, יעל רון בן משה (כחול לבן) מירב בן ארי (יש עתיד), ווליד אל-הוואשלה (רע"מ). בעקבות ההצבעה הצמודה, מיקי לוי הכריז על רוויזיה (הצבעה חוזרת) ונתן לחברי הליכוד "צ'אנס לחזור בהם" כלשונו.