בעקבות הדיווחים לפיהם נשיא המדינה, יצחק הרצוג, שוקל להעניק חנינה או לקצר את עונשם של הרוצח עמי פופר ואסירים ביטחוניים נוספים, כ-2,000 בני אדם חתמו על עצומה שקוראת להרצוג ״לא להיכנע ללחץ״. המהלך נבחן בבית הנשיא כ"מחוות פיוס ואיזון" לימין בעקבות עסקאות החטופים, במסגרתם שוחררו גם מחבלים פלסטינים.
בימים האחרונים קיימו הנשיא הרצוג ושר המשפטים, יריב לוין שיחות על אפשרות חנינה והקלה בעונש לאסירים יהודים ביטחוניים. במסגרת השיחות ביקש לוין מהרצוג לחון או להקל בעונשם של כ-6-5 אסירים יהודים ביטחוניים נוספים מלבד פופר.
ארגון "חוננו", המייצג אסירים ביטחוניים יהודים, מפעיל לחץ על הרצוג ולוין לקידום המהלך. הארגון דורש את שחרורם של כ-25 אסירים וכן את שחרורו של עמירם בן אוליאל, שהורשע ברצח משפחת דוואבשה. במסגרת הקמפיין התקיימה בשבוע שעבר, בסמוך למועד שחרורם של החטופים ובעקבותיו של האסירים הפלסטיניים, הפגנה מחוץ לבית הנשיא בירושלים, בדרישה לשחרור האסירים היהודים.
״לא להיכנע ללחץ״
הסמכות לחנינה או להקלה בעונש נתונה לנשיא המדינה ודורשת את חתימת שר המשפטים. לא ברור מה ירוויח הנשיא הרצוג בציבור ממהלך שכזה, גם אם יכלול קיצור עונש בלבד לפופר, ומדוע יש לשחרר אסירים ביטחוניים יהודים כדי לאזן שחרור מחבלים.
בתגובה פרסמה תנועת "זזים״ עצומה שהוגשה לבית הנשיא, עליה חתמו כ-2,000 ישראלים. "אנחנו, אזרחי ישראל, מתביישים ומזועזעים מהרעיון הזה", נכתב בעצומה. "ישראל הסכימה לשחרור האסירים הפלסטיניים במסגרת הסכם, אך ורק כדי להביא את החטופים הביתה. אין לכך שום קשר למחבלים היהודים. אלו אינם שבויים שצריך לפדות, אלא רוצחים שצריכים להשלים את ריצוי עונשם".
החותמים כינו את עצם הרעיון "מביש ומזעזע" והזכירו את חומרת מעשיו של פופר, שרצח שבעה פועלים פלסטינים חפים מפשע בצומת גן הוורדים בראשון לציון בשנת 1990. הדיון על החנינה לפופר אינו חדש, אך הוא צבר תאוצה על רקע המלחמה ועסקאות החטופים. "השב"כ והפרקליטות התנגדו בעבר לשחרורו, מתוך הבנה שסלחנות כלפיו תשמש השראה למעשים דומים", צוין בעצומה. "האזהרה הזאת מהדהדת שבעתיים בימים אלו, כשאלימות מתנחלים כלפי חפים מפשע בשטחים הפכה לעניין שבשגרה".
טבח הפועלים
ב-20 במאי 1990, עמי פופר, אז בן 21, גנב מאחיו החייל את נשקו האישי ואת מדיו. הוא הגיע לצומת גן הוורדים בראשון לציון, שם המתינו עשרות פועלים פלסטינים מרצועת עזה להסעות לעבודה. פופר הורה להם להסתדר בשורה, לכאורה לבדיקת תעודות זהות, ואז פתח לעברם באש קטלנית.
הוא רצח במקום שבעה פועלים ופצע 11 נוספים. בתחילה טען כי הרקע למעשה הוא אישי, אך בהמשך הודה כי המניע היה לאומני. הטבח עורר זעזוע עמוק בישראל ובעולם, והצית גל מהומות נרחב בשטחים. פופר הורשע בשבעה מעשי רצח ונידון לשבעה מאסרי עולם מצטברים. בשנת 1999, הנשיא דאז עזר ויצמן החליט לקצוב את עונשו של פופר, יחד עם אסירים יהודים נוספים, ל-40 שנות מאסר. משמעות ההחלטה היא שפופר אמור להשתחרר מהכלא בשנת 2030.
כעת, הדיון הציבורי סובב סביב השאלה האם לקצר פעם נוספת את עונשו של מי שביצע את אחד ממעשי הטרור היהודי החמורים בתולדות המדינה. מבית הנשיא נמסר בתגובה לפרסומים כי טרם התקבלה החלטה בנושא, אך הדיון עצמו אכן מתקיים.
