לפנות בוקר הממשלה שינתה בהצבעה טלפונית בהולה שינוי נוסף ברשימת האסירים הביטחוניים שישוחררו במסגרת העסקה. השינוי הקודם אושר ביום שישי האחרון, בחסות האופוריה הציבורית ורגע לפני כניסת השבת, אז אישרו השרים את שחרורם של 11 מחבלים מחמאס במקום אסירים פעילי פת״ח. במסגרת השינוי אמש ביקשה הממשלה להחליף שוב את זהות המשוחררים כך שישוחררו שני מחבלים החברים בארגון העומד מאחורי הטבח הקטלני ביותר בעם היהודי מאז קום המדינה ולא אלו של פת״ח. בין השרים שהצביעו בעד חיזוק בפועל של החמאס נמנים השרה לשוויון חברתי מאי גולן, שר הביטחון ישראל כ״ץ, שר המשפטים יריב לוין, שרת המודיעין לשעבר גילה גמליאל וכן ח״כ עידית סילמן.
במסגרת העסקה הנוכחית אמנם רוב המשוחררים שנידונו למאסר עולם הם חברי פת״ח, אולם זאת כתוצאה משחרורם של רוב מכריע מאסירי חמאס בעסקאות הקודמות. חברי הממשלה מבקשים בכך למנוע חיזוק של הרשות הפלסטינית, אותם הם תופסים כגורם המסכן את התוכנית לסיפוח הגדה מערבית.
בינתיים, בעוד בכנסת מנהלים מנהיגי הימין המשיחי מראית עין של הליך דמוקרטי תקין, מאחורי הקלעים מוסיפה התנועה לנקוט בפעולות של לקיחת החוק לידיים. מאז אישור העסקה לפנות בוקר יום חמישי, עשרות פעילי ימין משיחי החלו להתארגן בקבוצות ברשתות החברתיות ויישומוני המסרים, על מנת לשבש את שחרור האסירים הביטחוניים הצפויים להשתחרר היום (ב'). תוך שעות הוקמו עוד ועוד קבוצות וואטסאפ הנושאות את השם ״שחרור מחבלים עדכונים בזמן אמת״, שנועדו לסכל ולשבש את עמידתה של המדינה בתנאי ההסכם ובהתחייבות לשחרור אסירים ביטחוניים, שזהותם הוסכמה על ידי חברי הממשלה והקבינט. מנהלי הקבוצה מבטיחים לפרסם מידע על זהות האסירים והיעד אליו ישוחררו. גם בעסקה הקודמת לשחרור חטופים צצו התארגנויות דומות שתכליתן לקיחת החוק לידיים, בזמן שנציגי המפלגות המשיחיות קראו להשתמטות וסרבנות.
״נחסום בעצמינו״
"לצערנו הרב אנחנו נאלצים לפתוח בחזרה את הקבוצות, נעדכן על זהותם של המחבלים שישוחררו, מיקום שחרור ושיירות שמחה וחגיגות בכפרים״, נכתב בהודעה שנשלחה בשעות שלאחר חתימת ההסכם ביום חמישי, הראשונה מאז ישראל הפרה את הפסקת האש בחודש מרץ. ״נצא לחסום בעצמנו את שיירות המחבלים ולא ניתן להפקרות הזאת להימשך!" לפי מנהלי הקבוצות, באותן השעות בהן רבבות שטפו ספונטנית את כיכר החטופים מלאי התרגשות ותקווה לימין המשיחי היו אלו שעות של ״הרבה שמחה מהולה בהרבה עצב״, שכן לפי ההודעה אמנם ״החטופים חוזרים! אבל מה עם כל המחבלים שישוחררו?״.
מדובר בניסיון לסכל הסכם אשר במסגרתו אמורים להשתחרר כ-2,000 אסירים ועצירים פלסטינים תמורת חטופים. 250 מהם המוגדרים מחבלים עם דם על הידיים, ומרצים מאסרי עולם, ו-1,700 הם עזתים שנעצרו במהלך התמרון הקרקעי של צה״ל במלחמה הנוכחית, בהם גם קטינים. על פי פרסום כאן 11 מסוף השבוע, במסגרת העסקה ישוחררו מאה אסירים ביטחוניים לשטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון, 142 נוספים שהואשמו בפעילות טרור שכללה רצח, שילוח פיגועים וייצור אמל״ח להוצאת פיגועים אל הפועל יגורשו למדינה שלישית. חמישה אסירים ישוחררו למזרח ירושלים ורק שלושה ישוחררו לרצועת עזה.
במקביל להתארגנות החסימה, נמשך גל התקיפות מאז השבעה באוקטובר המכונה "יהודים שמחים". שם קוד המתאר שריפות רכבים ובתים פלסטיניים בגדה. מאז השבעה באוקטובר נהרגו בגדה מעל ל-1,000 פלסטינים רובם בידי הצבא וחלק נרצחו על ידי מתנחלים וכ-46 ישראלים ביניהם כוחות הביטחון נרצחו בפיגועים.
שחרור פעילי טרור יהודים
על רקע שחרור האסירים הביטחוניים, בימין המשיחי מקודם קמפיין למען שחרור או חנינה של אסירים ביטחוניים יהודים, בהם גם עמירם בן אוליאל, שהורשע ברצח משפחת דוואבשה, ועמי פופר שהורשע ברצח 7 פועלים פלסטינים. לדרישה הפומבית הצטרפו פוליטיקאים ואנשי דת כמו רב העיר צפת, וח"כ אושר שקלים (הליכוד) שפנה לנשיא הרצוג וביקש ממנו לחון את האסירים היהודים הלאומיים. "חובה עלינו לשחרר גם יהודים אכפתיים שכאבו על ההפקרות הביטחונית ניצחון הטרור. עמירם בן אוליאל, למשל, אם בכלל עשה משהו, בוודאי לא אכזרי או מסוכן כמו אחרון הרוצחים שיוצאים להמשיך בטרור", כתבה אחותו של אלעזר ליבוביץ שנרצח בפיגוע בדרום הר חברון ב-2002.
הקמפיין המתוזמן לשחרור אסירים ביטחוניים יהודים, במקביל למאמצים לסכל את שחרורם של אלו הפלסטינים, הוא חלק מרצף אידיאולוגי שמטרתו לממש חזון משיחי, לעיתים באמצעות מוסדות המדינה וחוקיה ולעיתים תוך עקיפתם. באידיאולוגיה הזו המדינה אינה ישות ריבונית אלא כלי או מכשול בדרך לגאולה: כשהיא משרתת את מטרות החזון היא ראויה ולגיטימית, וכשאינה- היא נשללת בשם רעיון העל. מדובר בהמשך ישיר לפעילות הפוליטית על ידי אותם כוחות שפעלו לטרפד כל אפשרות של התקדמות במשא ומתן, ודרשו מחיילים לסרב פקודה ולא להתפנות מהרצועה. כל ניסיון ציבורי לקדם עסקה מוצג כבגידה, וכל קול שמבקש להציל חיים ככניעה לטרור, כחלק מאותו היגיון משיחי בו חיי אדם הם אמצעי.
