היכרותי עם העיר הערבית אום אל-פחם שלובה בחוויות ונוף ילדותי במושב היהודי מי עמי שבלב ואדי ערה. כילד במי עמי חונכתי על ידי הורי לחיות את המתח של מיעוט יהודי קטנטן בלב מרחב ערבי גדול. לא לוותר על האנושיות גם ברגעי משבר עמוקים שידענו כחברה ישראלית. שגרת החיים שלנו מתקיימת ביחסי הגומלין עם העיר הצמודה. לחיות את המתח, אך לחנך כי הוא אינו צריך לקבל ביטויים לאומניים. לא שנאה, לא גזענות. להיות חלק מהמרחב מתוך כבוד לכל אדם באשר הוא. כבדהו וחשדהו. כי אומנם הם מיעוט קטן ולא מייצג אך מתוך העיר יצאו סייעני טרור, פעילי טרור וראשי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית אשר הוצאה מחוץ לחוק.
כבר כילד, בביקוריי באום אל-פחם בקופת החולים, בסופרמרקט, או במספרה, למדתי על מתח בין הלב והידיים הפתוחות של שותפות יהודית-ערבית לחיים משותפים, לבין העין הבוחנת של העומד מהצד, רואה זאת ורוצה להשליך עלי את כלל הבעיות והעוולות של הסכסוך היהודי-ערבי בארץ ישראל. כך כותב גם וסים חוסרי, בתיאורו הלא בוגר ואף השקרי את מורכבות היחסים בין הישובים.
תושבי מי עמי, מעל 100 משפחות לדיוק כתבת המקור, אינם מתנגדים לפיתוח תוכניות מתאר לאום אל-פחם וגם ישמחו לראות אותה פורחת חברתית וכלכלית. מוזמנים הקוראים להיכנס לאתרי ועדת הבחירות ולראות את דפוסי ההצבעה בישוב. בהכללה אנו ישוב מרכז-שמאל ציוני גאה. איננו צריכים להתנצל על כך מתוך רמיזות ואף האשמות אנטי ציוניות ששולבו בטור הדעה שפרסם וסים חוסרי.
100 מטר במדרון כמעט אנכי
מושב מי עמי הוקם כהיאחזות נח"ל במטרה לבסס את גבולות מדינת ישראל, בתוך תחומי הקו הירוק, וזו אוזרחה לאחר מכן והפכה ליישוב. כאשר הוקם, קו הבתים הדרומי של אום אל-פחם היה שונה ורחוק מאוד ממי-עמי, בהשוואה לזה של השכונות שנבנו מאוחר יותר בקרבה אליו. גבולות המתאר אינם חדשים כלל וכבר עשרות שנים ידועים לכל. ה-7 באוקטובר לא גרם לשום שינוי מהמצב שהיה קיים גם לפני כן בתחום הנ"ל. על מי שקנה אדמות ותכנן את ביתו קרוב לכביש לבוא אל עצמו בטענות, שכן בחר ביודעין לעבור על החוק או לקנות קרקע במקום במקום שאינו מיועד לבנייה למגורים. האם לא צודק כי יוכלו לבנות בתים עד קו הכביש? כאן, בהשוואתו הפוסט-ציונית לגדה ולעזה, הכותב מגלגל אל תושבי מי עמי את כלל בעיות מדינת ישראל והחברה הערבית.
כמו בכל כתיבה פוסט-קולוניאלית אשר רוצה לייצר קורבנות ומקרבנים, כך גם אצל חוסרי מוצגים תושבי מי עמי כאלה המונעים מאום אל-פחם את השגשוג והנחלה. אולם אנו, תושבי הוואדי, יודעים שכל השכונות החדשות שנבנו בעיר הוקצו להקמת וילות יקרות ונוצצות, במקום שכונות מודרניות של בניינים רבי קומות עם אזורי מסחר שיפתחו את העיר
כמו בכל כתיבה פוסט-קולוניאלית אשר רוצה לייצר קורבנות ומקרבנים, כך גם אצל חוסרי מוצגים תושבי מי עמי כאלה המונעים מאום אל-פחם את השגשוג והנחלה. אולם אנו, תושבי הוואדי, יודעים שכל השכונות החדשות שנבנו בעיר הוקצו להקמת וילות יקרות ונוצצות, במקום שכונות מודרניות של בניינים רבי קומות עם אזורי מסחר שיפתחו את העיר.
חוסרי, במקום שיפעל להרחבה הנחוצה של אום אל-פחם אל השטח הענק שנמצא מצפון לה, אזור שמתאים טופוגרפית להרחבת העיר, הוא עוסק ברצועה של מאה מטר, דקה ומשופעת, במדרון כמעט אנכי אשר ממילא איננה מתאימה לבניית שכונת מגורים. זאת, על מנת לבסס את הטיעון הקורבני. כך נחשף הקורא להטעיה כאילו מטרת הכותב היא למצוא פתרון מגורים וכבוד לתושבי אום אל-פחם אך נופל בפח שנועד להעביר מסר אחר לגמרי.
בקבוצה הראשונה להצטרף לריקודים
הפרדת ישובים ומערכות חינוך היא עובדה קיימת ומצערת בישראל. כך גם האפליה הממוסדת כלפי החברה הערבית בהקצאת משאבי קרקע, ביטחון, חינוך, הזדמנויות בתעסוקה ועוד. תושבי מיֿֿֿֿ עמי שותפים בתקווה ובמעשה לחברה צודקת יותר. אך הדרישה המשתמעת בטור של חוסרי, כאילו התיקון החברתי בסכסוך היהודי-ערבי מחייב "מי עמי תחילה" היא נאיבית במקרה הטוב, אך דווקא מתוך כבוד לוסים אני מבין כי היא נועדה להטעות ולהוליך שולל. לישוב קטן של 100 משפחות אין יכולת אנושית או משאבית לשאת את התיקון החברתי שאותו הוא מבקש ולכן הבקשה שלו בפועל היא לקבוע את זהות כלל המרחב כמרחב לא יהודי, או ״שיעזבו פיסית את המקום״. השוואות למדינת העם היהודי בלב מזרח תיכון ערבי הן באחריות הקורא בלבד.
יתכבד וידרוש את קידום השותפות היהודית ערבית בדיור וחינוך בעיר המעורבת חיפה. לאחר מכן יפעל לביסוס חריש כעיר דו לאומית חדשה. אז יוכלו ללכת ללמוד מהאנשים הנפלאים של הישוב נווה שלום ולייצר מודלים נוספים של התיישבות כפרית ערביתֿֿֿֿֿֿ-יהודית משותפת. כאשר תתגשם נבואתו של מיכה הנביא "..וכתתו חרבותיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות; לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה. וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד", תושבי מי עמי יהיו בקבוצה הראשונה להצטרף לריקודים. אך אם לא יבהיר היטב את דבריו, הדרישה כי "מי עמי תחילה" היא רק ביטוי סמוי לחזון אנטי-ציוני למרחב ללא יהודים.
במי עמי יורים סביב הישוב ולכיוונו כל ערב. יריות של חתונות, בדיקות נשקים טרום קניה שנערכות בצמוד לגדר היישוב, מטווחי איפוס נשקים בוואדי הקרוב. רק לפני כחודש נפגע תושב היישוב מ"קליע תועה" ופונה לבית החולים. פספוס בכמה סנטימטרים בלבד הציל את חייו.
הישוב מי עמי לא צריך לוותר על רצועת ההפרדה הביטחונית והייתי מצפה מהכותב להכיר בכך במציאות המזרח תיכונית. אף תושב באום אל-פחם אינו חושש מחדירה או פגיעה בהם מצד תושב מי עמי. האם ילדי מי עמי זרקו אבנים על רכבים בכביש או על בתי תושבים?, לא. האם יתכן כי מתוך אום אל פחם אדם בודד או חבורה יבחרו לקחת נשק לא חוקי שנמצא בעיר ולהשתמש בו נגדנו, לא נוכל לקחת את הסיכון לכך.
במי עמי יורים סביב הישוב ולכיוונו כל ערב. יריות של חתונות, בדיקות נשקים טרום קניה שנערכות בצמוד לגדר היישוב, מטווחי איפוס נשקים בוואדי הקרוב. רק לפני כחודש נפגע תושב היישוב מ"קליע תועה" ופונה לבית החולים. פספוס בכמה סנטימטרים בלבד הציל את חייו.
הראשונים להיפגע ממשפחות הפשע מהנשק הלא חוקי הם תושבי אום אל-פחם עצמם. מספר מקרי הרצח בחברה הערבית הוא תוצאה של מדיניות ממשלתית נוראית. את הנשק וארגוני הפשיעה יש למגר ולתת לנוער הזדמנות בעתיד טוב יותר. את מצוקת הדיור צריך לפתור באמצעות תכנון עירוני מודרני. בניית שכונות חדשות של בניינים ולא של וילות, תוכניות פינוי בינוי והקצאת קרקעות בבעלות המדינה. הסכסוך היהודי-ערבי צריך להיפטר. פלסטינים ראויים לעתיד, חיים וביטחון בגדה, בעזה ובישראל. היהודים דורשים לקבל חיים בביטחון ללא טרור איסלמי ולאומני, והכרה מלאה מצד אלו השותפים לשותפות יהודית-ערבית בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, מדינה דמוקרטית עם מיעוט ערבי שווה זכויות.
