רשימת ההמתנה לקבלת טיפול במרכז הרפואי לטיפול במוח ובנפש באר יעקב ונס ציונה (״מרחבים״), הייתה ארוכה מדי. כמו במוסדות מקבילים של מערכת בריאות הנפש הציבורית, גם שם נדרשו חודשים על גבי חודשים כדי להשיג תור, עד שההנהלה מצאה פתרון יצירתי – גריסת רשימות ההמתנה. מופתעים? כך היו גם המטפלים והמטופלים של בית החולים הגדול בישראל לבריאות הנפש. ממידע שהגיע למערכת המקום הכי חם בגיהנום עולה כי הנהלת בית החולים העבירה את כלל מערך התורים לפסיכולוגים, פסיכיאטרים ומטפלים נוספים במרפאות המרכז אל מוקד זימון תורים פנימי, שעובדיו לא עברו הכשרה קלינית. זאת מבלי לספק למטפלים הנחיות לעבודה תחת הנהלים החדשים.
"זאת לא אוכלוסייה רגילה. זה אנשים שנמצאים במשבר. הדבר שהם צריכים מהמערכת זה שיחזיקו אותם, שיתנו להם מענה מדויק, ולא שיתחילו להעביר אותם בין האחד לשני״.
"זאת לא אוכלוסייה רגילה. זה אנשים שנמצאים במשבר. הדבר שהם צריכים מהמערכת זה שיחזיקו אותם, שיתנו להם מענה מדויק, ולא שיתחילו להעביר אותם בין האחד לשני. הדבר האחרון שהם צריכים זה את חוסר הוודאות הזאת", הסבירה יפעת שדה, יו"ר פורום הארגונים לפסיכולוגיה ציבורית. "אנחנו הראשונים שמתנגדים לרשימות המתנה ארוכות, אבל המטופל חייב לקבל וודאות שהוא יקבל טיפול".
לדברי גורמים ב״מרחבים״, רבים מאנשי הסגל הקליני הציפו בפני ההנהלה שוב ושוב את הכשלים שהמעבר לשיטה החדשה הביא עמו, שבראש ובראשונה פגעו במטופלים, זו התעלמה מהם בהפגנתיות. לפניית המקום הכי חם בגיהנום השיב מנהל בית החולים, פרופ׳ יחיאל לבקוביץ, כי מדובר במקרה של עובדים ״עצלנים״ שלדבריו "לא מעוניינים לקבל מטופלים חדשים ולכן", בין היתר, "נוצרו רשימות ההמתנה הארוכות". עוד הוא מוסיף, כי עובדים אלו התאחדו כנגדו בהובלת אחד מבכירי המחלקה שנמצא לטענת כל הצדדים, בסכסוך עם הנהלת המקום. בעקבות המקרה ״פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית״ שלח מכתב חריף למשרד הבריאות, אלא שגם שם נרשמה התעלמות בוטה.
מערכת ציבורית מורעבת ומיובשת
"בשנים האחרונות בית החולים (מרחבים) ייבש את שירותי המרפאות – הרבה מהצוות עזבו ולא הרבה הצטרפו במקומם", מסביר גורם מהסגל המעורה בפרטים. לדבריו המחסור החמור בכוח אדם, לצד התעלמות הממשלה מהנושא הובילה לחוסר תפקוד במרפאות עצמן. "אחד מהרופאים הבכירים במכון נפטר לפני כמה שנים, מאז התקן לא אוייש". במרחבים פועלות 13 מרפאות שונות, בהן מרפאות אשפוז יום וקליניקות לטיפול קצר/מוגדר מועד, מבוסס פגישות שבועיות. בעקבות המלחמה שונתה שיטת התקצוב של משרד הבריאות עבור השירותים שמספקות המרפאות.
עם תחילת המלחמה, בנובמבר 2023, הציג משרד הבריאות תוכנית ״חירום״ למשבר בריאות הנפש שהמלחמה הביאה עמה, משבר שפגש מערכת ציבורית מורעבת ומיובשת ממילא. מבדיקת המקום הכי חם בגיהנום, עלה כי חודשים לאחר מכן התוכנית, אם ניתן לקרוא להעדר נתונים כרוני ותת תקצוב תוכנית, לא תוקצבה או עוגנה בלוח זמנים. בדיון בוועדת הבריאות של הכנסת במאי 2024 הבהירו גורמים במערכת כי ישנו מחסור קשה בפסיכיאטרים ומטפלים בשירות הציבורי, שנובע ממחסור בתקציבים ותנאים ירודים לעובדים. קרוב לשנה לאחר מכן דוח מבקר המדינה מצא שכ-3 מיליון ישראלים נמצאים בסיכון לפוסט טראומה, דיכאון או חרדה אך לא מקבלים טיפול. עוד נמצא שמתוך הסובלים מתסמינים, 900 אלף אפילו לא פנו על מנת לקבל טיפול, כאשר הסיבה השכיחה ביותר היא זמני ההמתנה הארוכים לטיפול נפשי במערכת הציבורית.
לדברי אותו גורם, במסגרת שינוי שיטת התקצוב והגדלת תקציב בית החולים "מרחבים" בכ-200 אלף שקל, התעוררו שאלות אצל מקבלי ההחלטות לגבי חוסר התפקוד של המרפאות השונות והסיבה לרשימות ההמתנה הארוכות. עוד הוא סבור, שהפתרון שהנהלת ביה"ח ״מצאה״ נועד, לטענתו, לייצר תמונת מצב מסולפת ומעוותת בה "אין המתנה לטיפול".
"המוקד קובע על סמך מקום פנוי בלבד ותו לא. בכל מקום אחר קובעים למטופל תור גם אם זה חצי שנה קדימה, כאן אם אין מקום – תנסה אותנו חודש הבא"
על פי דבריו של מנהל בית החולים, הנהלים הללו הוגדרו ע"י צוות מיוחד שהוקם בדיוק לטובת משימה זו – הפיתרון לרשימות ההמתנה הארוכות. הצוות מונה את מנהל בית החולים ועוזרו, דובר בית החולים, נציגי צוות האדמיניסטרציה של המרפאות וגם נציגה פסיכוסוציאלית. לדברי הגורם, עד לפני כמה חודשים, ורק לאחר פניות רבות , צורף לאותו צוות מיוחד אדם בעל הכשרה קלינית.
אין רשימת המתנה – תתקשרו
"בהתחלה חשבנו שמדובר בהפרדה בירוקרטית ושהמוקד מתבסס על רשימת ההמתנה, הופתענו לגלות שהרשימה פשוט לא קיימת יותר", שיתף אותו גורם. הרשימה המדוברת כללה סיווג המתבסס על מצב המטופלים על פי דחיפות המקרה, סוג הטיפול הנדרש, זמן ההמתנה וכדומה. צוות בית החולים, ידע על סמך הרשימה ליצור קשר עם מטופלים ש"הגיע תורם" לקבל את הטיפול על מנת לתאם איתם. אך ברגע שהרשימה נעלמה, האחריות לקביעת התורים נפלה על המטופלים עצמם. "מטופל יכול להתקשר למוקד כדי לקבוע תור ויגידו לו שאין מקום ושיתקשר שוב חודש הבא", סיפר המקור. "המוקד קובע על סמך מקום פנוי בלבד ותו לא. בכל מקום אחר קובעים למטופל תור גם אם זה חצי שנה קדימה, כאן אם אין מקום – תנסה אותנו חודש הבא". לכך הגיב פרופ׳ לבקוביץ׳ "אין דבר כזה" ואמר שזה נוגד את ההנחיות שקיבל המוקד. עוד אמר שאם מטופל יצור קשר ולא יהיה עבורו תור פנוי, המוקד אמור לפנות להנהלה ולהרים "דגל אדום". ולדבריו במקרה כזה הוא עצמו, מנהל בית החולים, למצוא פתרון נקודתי למקרה. בעניין רשימות ההמתנה טען מנהל כי אלו מעולם לא נגנזו. כנשאל היכן הן אמר כי הן שמורות על שולחנו.
"היו מקרים שהמוקד קבע תורים לטיפול לא נכון, כי הם מתבססים על מקום פנוי ולא על צורך"
עוד סיפר לבקוביץ׳ כי הוא והצוות שלו בעצמם יוצרים קשר עם מטופלים באופן פרטני על מנת לעודד אותם להתקשר למוקד ולקבוע לעצמם תור. "הבוקר לדוגמה בדקתי והיו תורים פנויים", אמר בשיחה שערכנו איתו. "אם מטופלים יתקשרו, התורים יתמלאו". לשאלתנו בנוגע להנגשת המידע לקהילת המטופלים באשר לתורים פנויים, ומה יקרה אם מטופלים לא ידעו על התורים הפנויים ולכן לא התקשרו, ענה לבקוביץ׳ ״אנחנו פונים ברשתות, שאנשים יפנו לקבל טיפול״, וחידד שבית החולים יפרסם ברשת החברתית פייסבוק במקרה של תורים פנויים.
לצד האחריות לקביעת התורים שנופלת על המטופלים. גם אז, בגלל המחסור בהכשרה קלינית במוקד, מי שכן הצליח לקבוע לעצמו תור, לא בהכרח קיבל את הטיפול שחשב שיקבל. "היו מקרים שהמוקד קבע תורים לטיפול לא נכון", כי הם מתבססים על מקום פנוי ולא על צורך", גילתה שדה בשיחה עמה. לדבריה, היו כמה מקרים בהם אנשים חיכו כמה חודשים טובים לטיפול שלהם וכשהגיעו למכון גילו שהתור שקבעו איננו לטיפול שהם צריכים לקבל או ששלחו אותם לכתובת לא נכונה. יתרה מזאת, אף אחד גם לא טרח לחזור אליהם כדי "לתקן" את המצב, ועל מנת לזכות לטיפול הנכון הם נאלצו לעבור את כל תהליך יצירת הקשר עם המוקד וההמתנה בשנית.
"אפשר לקצר רשימות ההמתנה – להכניס כוח אדם חדש למערכת״, אומרת יפעת שדה. בתגובה אמר מנהל ״מרחבים״ כי לא מדובר במחסור בכוח אדם, אלא בכוח אדם קיים שלא מעוניין "לעבוד קשה".
ממידע שהגיע למערכת, רוב המטופלים שהיו ברשימת ההמתנה, לא עודכנו באופן רשמי כי עליהם להתקשר למוקד ולקבוע תור באופן יזום. חלק מהמטפלים יצרו קשר עם המטופלים שלהם ביוזמתם, על מנת לעדכן בנהלים החדשים. לדבריו של פרופ' לבקוקביץ', הוא וצוותו יצרו קשר רק עם המטופלים שהמתינו ברשימה בחצי שנה האחרונה על מנת לעדכן אותם בנהלים, ותו לא. באותה שיחה, גילה כי ישנם מטופלים הממתינים משנת 2022. בעקבות פניות המטפלים בנושא הזה, פרסם בית החולים פוסט בעמוד הפייסבוק ובירך על המהלך ובזאת סוכמו ההסברים לציבור.
"כו״א לא מעוניין לעבוד"
"יש מחסור בכוח אדם. אוקיי, בוא נסתכל על הבעיה הזאת בלבן של העיניים, ונתמודד איתה. אבל למחוק את רשימת ההמתנה ולנסות להעלים את הבעיה?", אומרת שדה. "אפשר לקצר רשימות ההמתנה – להכניס כוח אדם חדש למערכת״. בעניין הזה אמר המנהל כי לא מדובר במחסור בכוח אדם, אלא בכוח אדם קיים שלא מעוניין "לעבוד קשה". מנגד, טען אחד מסגל הצוות עמו שוחחנו "זו טענה הזויה. תאמיני לי שאנשים שעובדים במערכת הציבורית עושים זאת מבחירה וממקום של שליחות. אם היינו רוצים חיים קלים ושכר טוב יותר, היינו הולכים לשוק הפרטי". לדבריו הבעיה מתחילה בגלל מחסור בזמן ובכוח אדם. על פי הנחיות משרד הבריאות מטפלים נדרשים לעבור הדרכות, ולטענת כל הצדדים, אלו תופסות נפח בשעות העבודה של המטפלים ומונעות מהם לקיים טיפולים כמצופה מהם.
אך בסופו של יום, מי שאחראי על פיקוח וניהול מערכת בריאות הנפש שאמורה לספק טיפול נפשי לכל, בייחוד בימים אלו – זה משרד הבריאות שבמקרה הזה, כושל בתפקידו. "זאת מערכת מפוקחת. יש רגולטור. אותו רגולטור מצייר כיום בכל מקום שבריאות הנפש היא כרגע בראש סדר העדיפויות ושחיזוק המענים לקהילה זה קריטי", סיכמה שדה. "עד היום לא קיבלנו תשובה ממשרד הבריאות או ממישהו ובסוף מי שנפגע זה שוב הציבור".
פנינו למשרד הבריאות אך לא נמסרה תגובה מטעמו
מהמרכז הרפואי לטיפול במוח ובנפש "מרחבים" נמסר: "בית החולים פועל לקיצור זמני ההמתנה בבריאות הנפש. על אף המחסור הקיים בכוח אדם פועל בית החולים במלא המרץ על מנת ולטפל באיכות, מקצועיות ובזמן הקצר ביותר כדי לסייע לאלה הזקוקים לו. מאז השבעה באוקטובר בית החולים פתח שש מרפאות חדשות ומגוונות לציבור הרחב וקיצר בזמני ההמתנה. בית החולים ימשיך בכל הכוח ועל אף הקשיים לתת שירות איכותי מקצועי ומהיר".