המשרד לשירותי דת פרסם באתר החקיקה הממשלתי טיוטת מבחני תמיכה בעמותות שיקיימו אירועים המוניים ״באתרים מקראיים״ באזורים בעלי רגישות ביטחונית בדגש על כאלה בשטחי יהודה ושומרון. בתירוץ של "השלכות מינימליות על הציבור" התזכיר פורסם לזמן מקוצר עבור הערות הציבור. סעיפי המשנה והקריטריונים לקבלת התמיכה, כפי שנכתבו על פני שבעת עמודי המסמךהמשרד לשירותי דת פרסם באתר החקיקה הממשלתי טיוטת מבחני תמיכה בעמותות שיקיימו אירועים המוניים ״באתרים מקראיים״ באזורים בעלי רגישות ביטחונית, וביהודה ושומרון. בתירוץ של "השלכות מינימליות על הציבור" התזכיר פורסם לזמן מקוצר עבור הערות הציבור. סעיפי המשנה והקריטריונים לקבלת התמיכה, כפי שנכתבו על פני שבעת עמודי המסמך, מבטאים את דמותו של המשרד לשירותי דת תחת הממשלה הנוכחית, וחושפים כיצד מנגנון בירוקרטי לחלוקת כספי ציבור הפך כלי עיצוב תודעה.
ראשית התמיכה הממשלתית באתרים מקראיים ב-2017, אז פרסם המשרד לראשונה מבחנים למתן תמיכות למוסדות ציבור ״המקיימים אירועים באתרים מקראיים בעלי ערך דתי והיסטורי לעם היהודי". מטרתם, כפי שהוגדרה, הייתה "לעודד את הציבור הרחב להגיע לאתרים". על פי מבחן התמיכה הנוכחי רק מוסד ציבורי – עמותה רשומה או חברה לתועלת הציבור – אשר "עיקר פעילותו הינה ארגון וקיום אירועים וכנסים בעלי אופי תורני", מונח שאינו מוגדר במסמך ונותר פתוח לפרשנותה של ועדת התמיכות של המשרד, רשאי להגיש מועמדות לקבלת התקציב.
אתר ייחשב ״מקראי״ אם יש לכך "תימוכין במחקר״, הגדרה עמומה במכוון, שאינה מגדירה את האקדמיה כאתר ידע אשר מוסמך לקבוע זאת.
בנוסף, נדרש מהמוסד "ניסיון מוכח של שנתיים לפחות בקיום אירועים וכנסים". המוסד חייב להוכיח כי קיים "10 אירועים לפחות במהלך השנה שקדמה להגשת הבקשה", ושבכל אחד מהאירועים הללו נכחו "לפחות 100 איש". כלומר מדובר במנגנון המעדיף גופים גדולים, מבוססים, שככל הנראה זהותם כבר ידועה מראש.
מבחן תמיכה ביהודה ושומרון
אתר ייחשב ״מקראי״, על פי מבחן התמיכה, אם יש לכך "תימוכין במחקר הארכיאולוגי, הגיאוגרפי או ההיסטורי". הגדרה עמומה במכוון, שלא מפרטת על פי אילו אמות מידה מחקר ארכיאולוגי, היסטורי או גאוגרפי ייחשב בעל תוקף, ואינה מגדירה, למשל, את האקדמיה כאתר ידע אשר מוסמך לקבוע זאת לגבי אי אילו מהתחומים.
אם בגרסתו המקורית של מבחן התמיכה הניקוד התבסס על טבלה פשוטה שהעניקה נקודות לפי מספר המשתתפים, מבחן התמיכה הנוכחי שפורסם בתחילת החודש הוסיף כמה שינויים אם בגרסתו המקורית של מבחן התמיכה הניקוד התבסס על טבלה פשוטה שהעניקה נקודות לפי מספר המשתתפים, מבחן התמיכה הנוכחי שפורסם בתחילת החודש הוסיף כמה שינויים מהותיים, בהם שלב חדש ומשמעותי. על פי התיקון, הניקוד שנצבר ביחס למספר האירועים ולכמות המשתתפים "יוכפל במקדם של 1.2 בעד אירוע שהתקיים באזור בעל רגישות ביטחונית", ומפרט כי מדובר באתרים סמוכי גבול, "אתר הנמצא ביהודה או בשומרון", או כזה הסמוך ל״חבל עזה״, הטרמינולוגיה המתנחלית שאימצה הממשלה עבור הרצועה.
בונוס מובנה של 20 אחוז לכל מוסד שיבחר לקיים את האירוע מעבר לקו הירוק. המדינה לא רק תומכת בפעילות בשטחים, אלא הופכת אותה למשתלמת בעלת סיכוי גבוה יותר לזכות בתקצוב ציבורי
הוספת המקדם מהווה תמריץ כלכלי, בונוס מובנה של 20 אחוז בניקוד, לכל מוסד שיבחר לקיים את האירוע שלו מעבר לקו הירוק. בכך המדינה לא רק תומכת בפעילות בשטחים, אלא הופכת אותה למשתלמת יותר ובעלת סיכוי גבוה יותר לזכות בתקצוב ציבורי.
התיקון מוסיף למבחנים גם שורה של דרישות מנהליות חדשות, המחזקות את האחיזה הבירוקרטית של המשרד. כך למשל, נוספה דרישה מהמוסד "לנהל את פעילותו בתחום התמיכה כמשק כספי סגור ובחשבון בנק ייעודי", וכן הוכנס סעיף ביטוח מפורט, המחייב את המוסדות לרכוש פוליסות ביטוח צד שלישי בגובה של 20 עד 40 מיליון שקלים, בהתאם לגודל האירוע. דרישות אלו, הגיוניות כשלעצמן, מקשות עוד יותר על גופים קטנים ודלי אמצעים לעמוד בתנאי הסף, ומחזקות את היתרון המובנה של העמותות הגדולות והממוסדות.
פוליטיזציה, מחיקה ואפליה
במכתב ההתנגדות ששלח מנכ"ל "עמק שווה", אלון ארד, נטען כי הגדרת האתרים כבעלי ערך "לעם היהודי" בלבד מדירה באופן מכוון את הציבור הלא-יהודי בישראל. "נוסח מבחני התמיכה… קובע מראש כי התמיכה תינתן אך ורק לגופים המקיימים פעילות דתית או ציבורית הממוקדת בעם היהודי ובמורשתו הדתית. בכך הוא מפלה בפועל את כלל הציבור הלא יהודי במדינת ישראל, לרבות הציבור המוסלמי, הנוצרי, הדרוזי והשומרוני, הזכאים גם הם לשירותי דת ממשרד ממשלתי שפועל בשמם ובמימונם של כלל משלמי המסים".
לדבריו המדינה משתמשת בכספי ציבור כדי לקדם נרטיב היסטורי-דתי אחד, תוך התעלמות מההיסטוריה הרב-תרבותית העשירה של הארץ. "רק מיעוט מתוך עשרות אלפי האתרים הללו הינם בעלי זיקה למורשת או המסורת היהודית. מדוע יש לתעדף אתרים המספרים סיפור מקראי על פני כל אתר אחר המספר את סיפורה המגוון והרב תרבותי של הארץ?" הדרישה שהאתר יזוהה עם סיפורי המקרא מדירה אלפי אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים חשובים.
בנוסף, "למשרד לשירותי דת אין הסמכות, הכלים או ההכשרה להכריע בין מחקרים מדעיים סותרים", טוען ארד. "אף רשות שלטונית אינה יכולה לקבוע אמת מחקרית מוחלטת וודאי שלא משרד ממשלתי שהוסמך לספק ולפקח על שירותי הדת, ולא לבחון ממצאים ארכיאולוגיים". הוא מזהיר כי מהלך כזה מהווה "מדרון חלקלקל מסוכן המעמיד את תחומי המדע כולם בפני סכנה".
"שימוש ציני בארכיאולוגיה לצרכים פוליטיים״, טוען מנכ״ל ״עמק שווה״, ומוסיף כי הקצאת התקציבים לשטחי הגדה מהווה כלי לחיזוק ההתנחלויות ועומדת בסתירה למשפט הבינלאומי
הביקורת החריפה ביותר שלו נוגעת למקדם הניקוד. "סעיפי הניקוד מעניקים ציון גבוה יותר לאתרים המצויים בשטחי הגדה המערבית", טוען ארד, "ובכך יוצרים לא רק אפליה ברורה כלפי גופים הפועלים בתחומי הקו הירוק, אלא הופכים את אותם אתרים למוקדי סכסוך". לדבריו מדובר ב"שימוש ציני בארכיאולוגיה לצרכים פוליטיים", אשר "מעורר חשש להעדפה מובנית של גופים המזוהים עם מגזר או השקפת עולם פוליטית מסוימת". הקצאת התקציבים לאתרים בשטחי הגדה המערבית מהווה כלי לחיזוק ההתנחלויות ועומדת בסתירה למשפט הבינלאומי, ובפרט לאמנת האג להגנת נכסי תרבות.
לטענת ״עמק שווה״, מדובר בנושאים הנוגעים לזהות דתית ולאומית, ועל כן הם בעלי משמעות עמוקה לכלל אזרחי המדינה ומחייבים דיון ציבורי רחב ומעמיק ולא הליך מקוצר. ארד קורא לביטול המבחנים בנוסחם הנוכחי ולניסוח קריטריונים חדשים, נייטרליים ומקצועיים, שיאפשרו תמיכה לכלל הקהילות והמסורות בישראל ללא הטיה דתית, פוליטית או גיאוגרפית. בעמותה טוענים כי התקנות "מקדמות במכוון נרטיב היסטורי-לאומי אחד ויחיד, תוך התעלמות מוחלטת מהעבר וההווה המגוונים והרב-תרבותיים של האזור".