התנועה לחופש המידע הגישה היום (ה׳) בקשת חופש מידע למשרד לשירותי דת בדרישה לקבל את פרטיהם של רבני השכונות המכהנים. הבקשה הוגשה בעקבות פרסום המקום הכי חם בגיהנום לפיו המשרד – כיום בראשות ח"כ יריב לוין (הליכוד) שהחליף את ח״כ מיכאל מלכיאלי לאחר פרישת מפלגת ש״ס מהממשלה – מסרב לחשוף את רשימת רבני השכונות, למרות שזו אמורה להיות חשופה ונגישה לציבור.
בבקשתם דרשו בתנועה לקבל פירוט מלא של רשימת הרבנים לפי חלוקה של שם, מקום מגורים, שנת לידה, עיר והשכונה בה הם מכהנים. בנוסף ביקשו לקבל פרטים על המועצות הדתית או העיריות המעסיקות אותם, כמו גם נהלים, חוזרים והנחיות הנוגעים לאופן ההעסקה והכהונה שלהם.
בחודש יולי פרסמנו כי המשרד מסרב למסור את רשימת רבני השכונות, זאת לאחר דרישות חוזרות ונשנות מאנשי המשרד להעברת הפרטים לידי המערכת. זאת לאחר שבפרסום קודם לאחר שחשפנו כי בבריכה ציבורית בדרום תל אביב מתקיימת הפרדה מגדרית בעקבות הוראת הרב השכונתי משה זבולון.
"המשרד לשירותי דת הוא מהמשרדים הבעייתיים בתחום השקיפות, ודווקא שם נדרש פיקוח ציבורי הדוק״, אמר בשיחה עם המקום הכי חם אורי סולד, מנהל תחום מידע בתנועה לחופש המידע. ״העובדה שאין פרסום ברור ורשימה של רבני השכונות באתר המשרד מעלה חשש למינהל לא תקין״.
לא פורשים, לא מתחלפים
רבני השכונות מקבלים את שכרם מהמועצות הדתיות העירוניות, המתוקצבות על ידי המשרד לשירותי דת והרשויות המקומיות. על פי דוח הממונה על השכר של הגופים הציבוריים במשרד האוצר, בשנת 2022 עמד שכרם על 13.3 אלף שקל בחודש, כאשר מהות תפקידם, תחומי האחריות שלהם, הליכי המינוי והליכי הפיקוח אינם מוגדרים בחוק.
לטענת אברהם רוזן, דובר המשרד לשירותי דת, כ-80 רבני שכונות מכהנים כיום, לעומת 302 רבני שכונות עליהם דווח בשנת 2022. לדבריו, רוב הרבנים מונו לתפקידם בשנות ה-80 ולא הוחלפו מעולם בשל היעדר מנגנון חקיקתי סדור, מהלך שניסו לרקום מספר פעמים לאורך השנים האחרונות.
ביולי 2023 הונח על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט תיקון להצעת "חוק שירותי הדת היהודיים", שלימים קיבל את הכינוי ״חוק הג׳ובים לרבנים״. בין סעיפי התיקון נכללה גם הסדרה של תפקידי רבני השכנות, אך זו נבלמה וחזרה כשנה לאחר מכן עם שינויים תחת תיקון 27 לחוק (״חוק הרבנים 2״). ההצעה עברה בקריאה שניה ושלישית בינואר האחרו ביום בו הושגה הסכמה על עסקת החטופים האחרונה שנחתמה, ורבים ביקרו את עיתוי ההצבעות, אך גם אז לא הוגדר תפקידם של רבני השכונות.
בשנת 2012 קבע ביהמ״ש הארצי לענייני עבודה כי רבני השכונות יפרשו מתפקידם בגיל הפרישה הקבוע בחוק – גיל 67. הפסיקה הגיעה בעקבות עתירה של הסתדרות המעו״ף (חלק מהסתדרות העובדים החדשה, י״פ) יחד עם ארגון רבני השכונות, שביקשו לאפשר לרבני השכונות להמשיך בתפקידם ללא הגבלת גיל ובלא שיאלצו לפרוש לפנסיה.
מרשימת רבני השכונות לשנת 2023 שהגיעה לידי המקום הכי חם בגיהנום עולה כי לפחות 28 מתוך 87 הרבנים היו אמורים היו לפרוש מתפקידם, ובכך להפסיק לקבל את שכרם מכספי משלמי המיסים. נכון לכתיבת שורות אלה חלקם עדיין מכהנים בתפקידם.