״זה כמו שניתן לשב״כ לפתור סכסוכי שכנים״, אומר אל״מ במיל׳ אורי סגל, יו״ר העמותה לקידום נפגעי תגובות קרב, מי שבשנת 2007 עמד מאחורי העתירה נגד אגף השיקום והחקירות שניהל על לוחמי ולוחמות צה״ל בניסיון לחשוף ביניהם מתחזים. ״קיבלנו התחייבות של המדינה שלא יבוצעו יותר מעקבים אחר הלומי קרב״, מספר עו״ד שלומי ציפורי, מי שייצג את העמותה בבג״ץ. ההחלטה לעתור לבג״ץ התקבלה על רקע שורת מקרים קיצוניים, שבהם חוקרים פרטיים מטעם אגף השיקום הטרידו נכי צה״ל פוסט-טראומטיים. ״במקרה אחד החוקר הגיע עד לפתח ביתו של הלום קרב והתחזה כמי שרוצה לקנות ממנו את הדירה בסכום מופרז. ההקלטות הגיעו לוועדה הרפואית, וביקשו להוריד לו את אחוזי הנכות מ-50 אחוז ל-10 אחוז בגלל שהחליף איתו כמה משפטים״, מספר ציפורי. ״אז, המלמ״ב (אגף הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, ע״ק) לא היה בתמונה״.
בעשור שחלף מאז אותה עתירה ב-2007, התחייב אגף השיקום להפסיק לתחזק את מערך החקירות הסמויות נגד נכי צה״ל. לטענת פעילים חברתיים האגף הבטיח באופן ספציפי הפסקת מעקבים אחר נכי צה״ל הסובלים מפוסט־טראומה. בפועל, הם טוענים, האגף הפר התחייבויותיו לבית המשפט ואף הגביר את היקף פעילות החוקרים.
כעבור עשור, ושורה של מקרים קיצוניים נוספים, אגף השיקום הגיע שוב לבג״ץ. הפעם, בעקבות פסיקה של בית המשפט העליון, נאלץ האגף לחדול באופן מיידי מלשכור את שירותיהם של חוקרים פרטיים מטעם הוועדות הרפואיות. אלא שבמקום זאת, כפי שנחשף בתחקיר המקום הכי חם בגיהנום, באגף הבינו את הפסיקה כלשונה וחדלו רק את השימוש בחוקרים פרטיים. לא בחוקרים בכלל. מאז, מחלקת החקירות של המלמ״ב, אגף חשאי במשרד הביטחון האמון על שמירת הסודות של המשרד, קיבלה מונופול על חקירות נגד הלומי והלומות קרב, נכי ונכות צה״ל, המופעלות עבור האגף השכן למשרד, הלא הוא אגף השיקום.
חוקרים את הלוחמים
כמו אגף השיקום, גם המלמ״ב הוא ״עוד״ אגף במשרד, אלא שלגביו מעט מאוד ידוע. גורמים בקהיליית המודיעין מתארים אותו בתור ״ארגון הביון הרביעי בישראל״. בדו״ח חופש המידע של משרד הביטחון לשנת 2021 המלמ״ב הופיע כיחידה הכפופה ישירות למנכ״ל המשרד. בניגוד לשאר האגפים והיחידות של המשרד, לגבי המלמ״ב אין פירוט של תחומי האחריות שלו או תחום פעולותיו, שכן חוק חופש המידע אינו חל עליו.
לפי פרסומים, המלמ״ב מופקד על אבטחת מתקנים שבסמכות הוועדה לאנרגיה אטומית, המכון הביולוגי ותעשיות הביטחון הישראליות, וכן על שמירת הסוד במשרד הביטחון ובקרב ספקיו. מבדיקת המקום הכי חם בגיהנום עולה כי בשנים האחרונות הורחבו תחומי העיסוק של חוקרי ומאבטחי המלמ״ב, שהחלו לעסוק גם בעבירות של עובדים במשרד, הונאות בתחום סחר הנשק, עבירות של ספקים, חשד לעבירות בתחום הריגול ושחיתות הציבורית בגבולות המשרד. ב-2008 כפי שעולה מתחקיר המקום הכי חם בגיהנום, התווסף תחום אחריות נוסף למלמ״ב – הפעלת מערכת חקירות סמויות, שהוקם במקור לחשיפת מרגלים, כנגד נכי צה״ל, מי ששילמו את המחיר היקר מכל – ומעבירים את שארית חייהם עם פציעה בגופם או בנפשם.
מנהל משרד חקירות שעבד באופן צמוד עם אגף השיקום: ״היו לנו עשרות מעקבים בשנה, אחוז ניכר התבצע במסגרת המעקב אחר הלומי קרב״
״לא ברור אם בכלל יש להם סמכות לעסוק בנכי צה״ל״, טוען עו״ד ציפורי. ״זה לא פעם ראשונה שהמלמ״ב עושים מה שהם רוצים״, מספרים לנו גורמים שעבדו מול האגף לאורך השנים. ב-2019 חשף תחקיר ״הארץ״ כי המלמ״ב הסתיר מסמכים מארכיונים ציבוריים ופרטיים הנוגעים לכפרים ערביים שפונו ותושביהם גורשו במלחמת העצמאות. באמתלת שמירה על ביטחון המדינה המסמכים הוגדרו ״מסווגים״. היועצת המשפטית של ארכיון המדינה כתבה אז חוות דעת לפיה חלק מפעולות המלמ״ב נעשו בחוסר סמכות.
״היינו בודקים גם את החשבונות של בני משפחה וחברים ברשתות החברתיות, וכמובן מבצעים מעקבים פיזיים. אתה יושב מחוץ לבית, פתאום רואה שהוא יוצא בלי כסא גלגלים ומשחק בטניס״
בעשור שחלף בין 2007-2017 המשיך משרד הביטחון, לבצע מעקבים באמצעות חוקרים פרטיים על מנת לאתר נכי צה״ל, בהם גם פוסט-טראומטיים, שהונו את משרד הביטחון. מנהלי העמותה לקידום נפגעי תגובות קרב, מגישי העתירה ב-2007, הופתעו לשמוע כי הפרקטיקה ממשיכה באין מפריע, שכן סברו כי המשרד יעמוד בהתחייבויותיו. ״היו לנו עשרות מעקבים בשנה, אחוז ניכר התבצע במסגרת המעקב אחר הלומי קרב״, מספר למקום הכי חם בגיהנום מנהל משרד חקירות, אחד מתוך ארבעה משרדים שעבדו באותן שנים באופן צמוד עם אגף השיקום.
במסגרת ההליך המשפטי בעתירה שהוגשה ב-2017 משרד הביטחון הגיש לבג״ץ נתונים מהם עולה כי בין השנים 2014-2016 התבצעו 55 מעקבים על ידי חוקרים פרטיים ומטעם אגף השיקום. ״אתה עוקב אחריהם ברשתות החברתיות ובמציאות, ומנסה לבדוק אם החיים שלו מתאימים להצהרות שלו. אם הבן אדם אומר ׳אני לא יוצא מהבית׳, ואתה מוצא לו ברשתות החברתיות שהוא היה במסיבות, זו סתירה. היינו בודקים גם את החשבונות של בני משפחה וחברים ברשתות החברתיות, וכמובן מבצעים מעקבים פיזיים. אתה יושב מחוץ לבית, פתאום רואה שהוא יוצא בלי כסא גלגלים ומשחק בטניס״.
״מבחינת נפגע תגובות קרב, אחד התסמינים הנפוצים הוא חוסר אמון בזרים שמוביל לקושי לייצר מערכות יחסים. במציאות בה אגף ״שיקום״, מפעיל סוכנים סמויים, הוא פועל בניגוד למטרות המוצהרות שלו, ומונע בכך סיכוי לשיקום״
״מבחינת נפגע תגובות קרב, אחד התסמינים הנפוצים הוא חוסר אמון בזרים שמוביל לקושי לייצר מערכות יחסים. במציאות בה אגף ״שיקום״, מפעיל סוכנים סמויים, הוא פועל בניגוד למטרות המוצהרות שלו, ומונע בכך סיכוי לשיקום. בשם מספר מקרים בודדים של הונאה, הוא מגביר את העירנות של כלל הנכים, שגם ככה המערכת מתייחסת אליהם בחשדנות. מבחינתם, אתה מחזיר אותם לשדה הקרב, למציאות בה צריך להניח שכל אדם זר הוא אויב״, מספר לנו חיים קנובלר, בעבר ראש מחלקת בריאות הנפש בצה״ל ויועץ תחום בריאות הנפש לארגון נכי צה״ל.
תעשיית המעקבים
תעשיית המעקבים הפרטיים אחר נכי צה״ל הניבה למשרדי החקירות עבודה רבה. בממוצע משרד הביטחון הוציא כשלושה מיליון שקל בשנה עבור החקירות הללו. למורת רוחם של החוקרים, ״יום אחד משרד הביטחון עצר הכל״, מספר מנהל משרד חקירות. ״לפני שש או שבע שנים מגיעה איזו עורכת דין צעירה, וזיהתה שבחוק הנכים כתוב ׳חקירות׳ ולא ׳חקירות סמויות׳ כמו בביטוח לאומי (שגם נעזר בחוקרים פרטיים – ע.ק.) ואז עתרה לבג״צ שפסק כי אין סמכות לוועדות הרפואיות לבצע מעקבים, כמו גם ליזום אותם״.
אותה עורכת דין היא אסתר שלום שהגישה את העתירה ב-2016, לאחר שאנשי אגף השיקום ניסו להוריד אחוזי נכות ללקוחה שלה, על סמך סרטונים שהושגו במארב של חוקר פרטי. בפסק הדין, שניתן בשנת 2017, קבעה השופטת דפנה ברק-ארז: ״איני סבורה כי עלה בידי המשיב להצביע על מקור סמכות מפורש המאפשר לוועדות רפואיות הפועלות לפי חוק הנכים להורות על ביצוע חקירות סמויות אחר נבדקים. בנסיבות אלה, אין מקום כי חקירות מסוג זה יבוצעו בוועדות הרפואיות ואף אין מקום לקבל החלטות בעניין נבדקים בהתבסס על ממצאי החקירות״.
אלא שמתחקיר המקום הכי חם בגיהנום עולה תמונה ברורה – משרד הביטחון לא חדל מביצוע חקירות סמויות אחר נכי צה״ל, ובעיקר אחר אלו הסובלים מתגובות קרב, אלא העביר את הסמכות על ניהול החקירות לידי המלמ״ב באופן בלעדי.
״אנחנו לא היינו מעורבים באגף שיקום, אולי רק מקרים בודדים, בהם היה חשד שעובד אגף שיקום היה מעורב. בשביל הנכים היה את החוקרים הפרטיים״, מספר יחיאל חורב, מי שכיהן עד לשנת 2007 כראש המלמ״ב. אחרי חורב נכנס לתפקיד אמיר קין, אותו מילא עד 2015. ״בתקופה הזו (של קין) התחלנו לעסוק בכך בצורה רשמית״ מעיד גורם בכיר שעבד במלמ״ב בתקופת קין, ״מסכנים הנכים, זה תיקים שאתה לא רוצה לעסוק בהם. באמת מדובר במעט תיקים. מספר זניח״, הוסיף. מנהל משרד החקירות ששוחח עמנו ציין כי הוא ״עבד מולם״ באותן שנים ובתיקים דומים.
יש אף מי שטוענים כי אנשי המלמ״ב הם אלו שביצעו את המעקבים הרפואיים, לפחות בשנת 2013. אחד מהם, הגיש עתירה לבג״צ, בין היתר נגד המלמ״ב, בטענה שאיסוף החומרים נגד זכאי סיוע מאגף שיקום, אריה מאור, לא צריך לשמש את הוועדה הרפואית. מבדיקת המקום הכי חם בגיהנום, אריה מאור נפטר מאז שהגיש את הבג״צ בשנת 2013. עורך דינו גיא בית-און, אישר בשיחה עם המקום הכי חם כי המלמ״ב וחוקריו הם אלו שאספו את החומרים, שצולמו במעקב אחר מאור, ולא חוקרים חיצוניים.
גם הפרקליטות מעורבות
עיון בילקוט הפרסומים (מקבץ הפרסומים המשפטיים הלאומי) מלמד כי לאורך השנים, השרים לביטחון פנים הסמיכו את המלמ״ב לבצע חקירות כנגד עובדי וספקי תעשיות הנשק או מערכת הביטחון, בעיקר מתחום הריגול, השוחד והמרמה. כך למשל, באוקטובר 2000 הוסמך נח נדלר, חוקר המלמ״ב, לחקור עבירות על חוק שירות הציבור (מתנות), חוק המחשבים – כלומר עבירות סייבר, ורשימת עבירות בחוק העונשין בתחום הריגול, השוחד והמרמה הנוגעות לעובדי מערכת הביטחון והתעשיות הצבאית, על ידי שר הפנים באותם ימים שלמה בן עמי.
שנה לאחר מכן, החליטו במלמ״ב לקדם את סמכותם לחקור עבירות על חוק הנכים, כך שיוכלו להעמיד לדין נכים שחשודים בביצוע הונאה כלפי משרד הביטחון. הדבר עורר את חמתו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, שצוטט באותה תקופה אומר כי הרחבת תחום החקירות של המלמ״ב לתחום הפלילי, כולל חקירות שחיתות פנימית, מייצרת ״סכנה שאין צורך להכביר עליה מלים". המלמ״ב לא הוסמך לעסוק בנכים או בעבירות על חוק הנכים עד שלפתע, בשנת 2009, ייתכן בעקבות העתירה מ-2007, יצחק אהרונוביץ', דאז השר לביטחון פנים, הרחיב את סמכויותיו האגף כך שאנשיו יוכלו לחקור שורת עבירות נוספות בהן אלו על חוק הנכים, חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני וחוק החיילים המשוחררים. כך נפרצה החומה והמלמ״ב הוסמך לחקירות ״אזרחיות״. מאז, מידי שנה, המלמ״ב מוסמך מחדש על ידי השר לביטחון פנים לעסוק בעבירות על חוק הנכים.
גורמים במשרד המשפטים: חוקרי המלמ״ב פונים לאנשי פרקליטות המדינה מידי שנה בעניין תיקים הנוגעים לנכי צה״ל גם כיום
גורמים במשרד המשפטים תיארו בפנינו את ממשקי העבודה עם המלמ״ב בתיקים אלו. אחד מהם, שבקיא בפרטי חקירות המלמ״ב בשנים האחרונות, ציין כי חוקרי המלמ״ב פונים לאנשי פרקליטות המדינה בבקשה לעזרה במספר תיקים הנוגעים לנכי צה״ל מידי שנה. גם בימים אלו. לדבריו, על אף שבמרכז החקירות עומדים נכי צה״ל, החקירות אינן עוסקות במצבם הרפואי אלא בחשד למיצוי זכויות בהיקף מופרז, כמו דיווח כוזב על מצבם כ"נזקקים" או דיווח שקרי על בני משפחה כמלווים, לדוגמה. עוד הוסיף אותו גורם כי ״היקף התיקים הנוגעים לנכי צה״ל מהווה כ־5 אחוזים מכלל התיקים באגף החקירות של המלמ״ב, ומדובר בעיסוק צדדי יחסית״.
היקף הפעילות של המלמ״ב בתיקי נכים עלה עד כדי כך שנדרשו שנערך דיון במחלקה הכלכלית של פרקליטות המדינה, בו חולקו סמכויות פרקליטי המחלקה בתיקים של המלמ״ב
גם לאחר פסיקת בג״צ מאוקטובר 2017, שקבעה כי הוועדות הרפואיות במשרד הביטחון אינן מוסמכות להורות על פתיחת חקירה סמויה נגד נכי צה״ל – מסמכים והתכתבויות בין משרד הביטחון והפרקליטות שהגיעו לידי המקום הכי חם בגיהנום, חושפים מעורבות משמעותית של המלמ״ב בתיקי הונאה הקשורים לאגף השיקום. היקף הפעילות של המלמ״ב בתיקי נכים עלה עד כדי כך שנדרשו שנערך דיון במחלקה הכלכלית של פרקליטות המדינה, באוקטובר 2018, שבו חולקו סמכויות פרקליטי המחלקה באשר לאופן הטיפול הנכון בתיקים של המלמ״ב. למשל, הוחלט להקצות פרקליט ייעודי שתיקים בתחום דיווחי כזב והונאה בקרב מלווי נכים, יהיו בסמכותו הבלעדית של הפרקליט עו״ד טל פרג׳ון.
"ניסו להעביר חוק להחזרת החוקרים הפרטיים, אך לא הצליחו עקב ממשלות המעבר, וחוסר היציבות השלטוני של השנים האחרונות", מסביר מנהל משרד החקירות.
לפי מסמך מעקב אחר סטטוס טיפול בתיקים מפברואר 2019 – כשנה וחצי לאחר שניתן פסק הדין – עסקה המחלקה הכלכלית בפרקליטות בשלושה תיקי נכים שהועברו מהמלמ״ב, שניים מהתיקים עמדו בסטטוס "שימוע" ואחד ב"חקירה".
״בעקבות פסה"ד ניתנה הנחיה לוועדות הרפואיות שלא להזמין חקירות (סמויות -ע.ק.), וגם לא להידרש לממצאים של חקירות, אם אלה הוזמנו על ידי הוועדות״, נכתב ב-7 בנובמבר 2017 על ידי ערן יוסף, מי ששימש כיועץ המשפטי של אגף שיקום, במייל פנימי שנשלח לכלל הפרקליטים העוסקים בערעורי נכים. ״ייתכן, כי לטווח היותר רחוק אנו נהיה חייבים לקדם תיקון חקיקה״ (שישיב את הסמכות להפעיל חוקרים פרטיים – ע״ק). ואכן, בשנים האחרונות ניסה משרד הביטחון לקדם הצעת חוק שתחזיר את סמכויותיו להפעיל חוקרים פרטיים, כפי שבג״צ דרש. "ניסו להעביר חוק להחזרת החוקרים הפרטיים, אך לא הצליחו עקב ממשלות המעבר, וחוסר היציבות השלטוני של השנים האחרונות", מסביר לנו מנהל משרד החקירות.
פנינו לראש אגף שיקום, לימור לוריא, על מנת להבין מדוע ממשיך משרד הביטחון לבצע חקירות אחר נכי צה״ל באמצעות המלמ״ב, אך זו הפנתה אותנו לדוברות האגף שמטעמה נמסר, בשם משרד הביטחון: ״ככלל, המלמ"ב לא מנהל חקירות ומעקבים נגד נכי צה"ל״. (ההדגשה במקור, ע״ק).
תגובת הפרקליטות: ״ועדת הניתוב, המורכבת מנציגי המלמ"ב, המשטרה והפרקליטות, כשמה כן היא, מוסמכת לנתב חקירות פליליות הנוגעות למערכת הביטחון על פי נוהל היועץ. העניינים המגיעים לפתחה של הוועדה הינם מגוונים ורק חלק קטן מאוד מהם נוגע לאגף השיקום".