"אני מסיים בקרוב 300 ימי מילואים ובאוגוסט אהיה הומלס. אני מחכה שנה וחצי לוועדת הדיור שלא תקצבתם, הכל זה שקר גדול. עברתי מסכת ייסורים״, אמר הבוקר א גל רויטשטיין, הלום קרב ונציג ארגון נכי צה"ל בדיון ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בנושא ״סיוע בדיור להלומי קרב קשים שאינם ברי שיקום״. ״אחרי 4 שנים גיליתי שיש לי עובדת סוציאלית שהתקשרה כדי לבקש ממני דוחות ומסמכים כדי שבכלל יעלו את הבקשות שלי לוועדה ואני עוד מחכה", הוסיף רויטשטיין. 

"אני חי מחוץ לבית כבר 5 חודשים, לא ראיתי את ילדיי שבועות ואני מתבייש במקום שאליו הגעתי״, סיפר בכאב עומר אמסלם, גם הוא סובל מפוסט טראומה. ״בסה"כ רציתי להתגייס ולתת למען המדינה שלי ואיבדתי הכל. אין לי לאן ללכת". 

ח"כ רם בן ברק (יש עתיד), מיוזמי הדיון אמר בדיוק כי "אדם שנפגע באופן נפשי מסיטואציה מלחמתית והוא לא מתפקד בצורה סבירה צריך להיות מוכר ולקבל את אותם מענים בדיוק כמו פצוע ראש או גפיים שלא יכול לתפקד, מאה אחוז נכות״. בן ברק התייחס בכך לאפליה הקיימת בין נכי צה״ל על רקע פגיעה פיזית ובין נכי צה״ל פצועי פוסט טראומה הסובלים מתגובות קרב. ״מדובר ב-120-150 אנשים לכל היותר. לא יכול להיות שאנחנו יושבים כאן שנה אחרי שנה ואנשים נשארים בשוליים ללא מענה", הוסיף בן ברק.

בעוד נכי צה״ל הסובלים מפגיעה פיזית זוכים לסיוע בדיור מרף פציעה נמוך, אותו רף כמעט ואינו קיים, לפחות לא באופן רשמי, עבור פצועי פוסט טראומה והסובלים מתגובות קרב. "ישבנו פה לפני שנתיים כשהתקבלה ההחלטה על הקמת ועדת החריגים שתסייע בדיור להלומי הקרב הקשים שמוגדרים כבלתי ניתנים לשיקום. נציגי האוצר אמרו אז שאין בעיה של כסף. עכשיו אנחנו שומעים שהוקצו 5.8 מיליון שקל״, אמר ח״כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) והטיח בנציגי האוצר כי ייתכן שאינם בקיאים במחירי הדיור בישראל. ״משהו פה לא מסתדר״, הוסיף. ״לאחד נתנו 100,000 שקל, לאחר 200,000 שקל. איפה במחיר כזה אפשר לרכוש היום איזשהו פתרון מגורים?".

הפתרון? עוד בירוקרטיה 

אחת הסיבות לעיוות נעוצה באופן היישום הכושל של רפורמת "נפש אחת", שהיתה אמורה להיטיב עם הלומי והלומות הקרב אך משרתת בסופו של דבר בעיקר את נכי צה"ל הפיזיים. זאת בשל אופן חישוב הזכאויות שנקבע בהתאם לאחוזי הנכות של הנפגע הפיזי, ולא על פי רמת התפקוד. כך נוצר מצב בו נכה צה״ל בכסא גלגלים, שמחזיק עבודה מסודרת וחיי משפחה, לדוגמא, יהיה זכאי למענקי דיור של עד 3 מיליון שקל, מענקי רכב והטבות נוספות. אולם נכה צה״ל שכבר צלח את הליך ההכרה, הוגדר כסובל מפוסט טראומה וקיבל אחוזי נכות יאלץ לעמוד בפני ועדת חריגים. על המצב הנוכחי הוא לא יהיה זכאי באופן אוטומטי לתנאים דומים, אפילו לא קרוב לכך, גם אם הוא נמצא ברמת תפקוד נמוכה בהרבה או בחוסר תפקוד מוחלט בשל פוסט טראומה מורכבת. 

"הדיון הזה מתמקד בפתרונות דיור ואת אומרת לנו שבשטח רק 14 אנשים נפגעי פוסט טראומה קיבלו מענה מאז הקמת הוועדה". 

הדר קרמר, נציגת היחידה לתגמולים והטבות במשרד הביטחון אמרה ״כפי שהתחייבנו, הוועדה קמה ביולי 2024, היא מתכנסת בכל חודש ובוחנת את כל המקרים הקשים בהם גם הלומי קרב. מאז ההקמה עלו 88 מקרים ואושרו מענים בשווי 20 מיליון שקל מעבר לזכאות בחוק. 60 אחוז ממי שקיבלו את המענים הם נכי צה"ל המוכרים כנפגעי פוסט טראומה. 13 מיליון שקל מזה הוקצו לדיור עבור 35 אנשים, 14 מהם נפגעי פוסט טראומה״. לדברי קרמר במשרד הביטחון עוד לפני כן הורידו את התנאים לקבלת סיוע בדיוק כך שכל פגועי הנפש, פגועי הראש והמתמודדים עם פוסט טראומה יהיה זכאים לסיוע בדיור כבר מ-35 אחוז נכות. ״חשוב לזכור שהוועדה הייעודית הזאת בוחנת כל מקרה לגופו, אחד צריך דיור, האחר צריך משהו אחר והמענים ניתנים בהתאם". 

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) השיבה: "הדיון הזה מתמקד בפתרונות דיור ואת אומרת לנו שבשטח רק 14 אנשים נפגעי פוסט טראומה קיבלו מענה מאז הקמת הוועדה". בתגובה לדברים אמרה קרמר: "מעולם לא נבחנו בקשות לאור תקציב הוועדה. רק על פי מצבו ההומניטרי ורווחתו של הנכה עצמו. לא נשאיר אף אחד ללא מענה". וולדיגר אמרה כי היא "את הביטוי 'בלתי ניתנים לשיקום' לא מוכנה לקבל, אין דבר כזה. אין אדם שלא ראוי ומסוגל לשיקום. אדם שלא יוצא מהמיטה צריך לקבל את המעטפת הנכונה כדי שירגיש אדם". 

"למה זה צריך להיות לפנים משורת הדין? למה אני צריך להרגיש שמישהו עושה לי טובה? אם היו קריטריונים אמיתיים הבעיה הייתה נפתרת. חברי הכנסת יכולים לפתור את הבעיה בתקנה אחת ולא יהיה צורך בצעקות. אנחנו לא יכולים להילחם פעם אחר פעם במדינה". 

"למה זה צריך להיות לפנים משורת הדין? למה אני צריך להרגיש שמישהו עושה לי טובה? אם היו קריטריונים אמיתיים לוועדה (ועדת החריגים – ד״ז). הבעיה הייתה נפתרת, היינו יודעים מי זכאי ומי לא זכאי״, אמר בדיון שמיר בניטה, הלום קרב ופעיל חברתי למען זכויות נכי צה״ל על רקע נפשי. ״אני לא צריך עזרה בדיור אבל אני נלחם בשביל החברים שלי שלא יכולים לצאת מהבית. חברי הכנסת יכולים לפתור את הבעיה בתקנה אחת ולא יהיה צורך בצעקות. אנחנו לא יכולים להילחם פעם אחר פעם במדינה". 

"יש שתי טבלאות. אחת פיזית ואחת נפשית", אמר בחודש מרץ 2024, לפני יותר משנה, צחי אסולין הסובל גם הוא מהלם קרב בדיון השדולה להלומי קרב של הכנסת בעקבות דוח המבקר וכשלי יישום רפורמת נפש אחת. "אני מוכר ב-50 אחוז נפשי, מטופל 3 שנים אצל פסיכיאטר ופסיכולוג ושמונה חודשים שאין לי רכב. בזמן הזה עידן קלימן עם מרצדס ובית". זה המקום להזכיר כי יו"ר נכי צה"ל עידן קליימן, בעצמו מוגדר כנכה 100 אחוז פלוס על רקע פציעה פיזית. 

לסיכום הדיון אמרה ח"כ וולדיגר כי "במבחן התוצאה הפתרון שניתן ביולי 2023 לא פותר את הבעיה להלומי קרב נצרכים שאין להם דרך להתפרנס. לכן אני מבקשת ממשרד הביטחון להביא לוועדה בתוך שבועיים פתרון הולם לסוגיה". 

״אנחנו נלחמים כבר שנים עבור הבן שלנו ש-15 שנה לא יוצא מהבית וכמעט אף אחד לא בודק אם הוא חי הוא מת, הוא יושב על הכסא 24/7. אם אנחנו לא נדאג לא, מי ידאג לו?", סיפרה עירית אבוטבול, אם ללוחם הסובל מפוסט טראומה.הדיון הבוקר הדהד את אותם ממצאים והזכיר את אותן עדויות קשות שכבר עלו בשורת כתבות של המקום הכי חם בגיהנום בשנים האחרונות ומוסיפות לעלות שוב ושוב ומשרטטים את דמותו של משבר האמון העמוק והטיפול הלקוי בהלומי הקרב, שהדיו רק הולכים ומתעצמים.