עם הקמת ממשלתו החדשה, בנימין נתניהו מבצר את שליטתו ומחזק את אחיזתו בנושא משק הגז הטבעי ופעילות מונופול הגז של יצחק תשובה ונובל אנרג'י.
נתניהו החליט למנות את יובל שטייניץ לתפקיד שר התשתיות והאנרגיה. לכאורה עוד מינוי בתוך הליכוד. אבל למינוי הזה יש משמעות עצומה, שמעידה על הכוונות של ראש הממשלה בנושא הגז הטבעי.
במשך כל כהונתו, נתניהו הקפיד לנהל בעצמו את הטיפול בנושא הגז. את ההחלטה על ייצוא הגז שאפשרה לתשובה ונובל למכור את הגז הישראלי לחו"ל, חתם בהסכם הקואליציוני עם שר האוצר הקודם, יאיר לפיד. לפיד הפך לשותף קרוב שדחף לייצוא, למרות התחייבותו טרם הבחירות לפעול להשארת הגז בישראל.
קידום ההחלטה על יצוא הגז נעשה כאשר לאיש לא ידוע אם הגז מספיק לצורכי אזרחי ישראל, כיצד ייראה משק הגז בישראל בשנים הבאות ואם נכון לייצא את הגז.
נתניהו נפגש בעצמו עם יצחק תשובה, ערב ההחלטה על הייצוא. הפגישה לא תועדה ולאזרחי ישראל אין דרך לדעת מה נאמר בה. תשובה כנראה ידע מה תהיה ההחלטה הממשלתית.
במשך כל הכהונה, פעל נתניהו להקל על מונופול הגז של תשובה ונובל אנרג'י שגובה מהישראלים מחיר מופקע ברווח של מאות אחוזים בעבור גז, משאב הטבע ששייך להם.
גזל הגז בשבעה מהלכים פשוטים: אור-לי ברלב
בשלהי כהונת הממשלה קרא הממונה על ההגבלים העסקיים, דייוויד גילה, לפעול לפירוק מונופול הגז. בתגובה יזם נתניהו הקמת צוות בראשות יוג'ין קנדל – יועצו הכלכלי וראש המועצה הלאומית לכלכלה – הדמות הכלכלית הבכירה שפועלת תחתיו. הצוות בראשות קנדל פעל לקדם פעילות שתעקוף את הממונה.
קנדל עבד מאז על מציאת דרכים לאפשר את המשך פעילות מונופול הגז. הצוות בראשות קנדל, שכפוף ישירות לנתניהו, מקיים דיונים הנסתרים מעיני הציבור. בחלק מהדיונים משתתפים נציגי מונופול הגז של תשובה ונובל. הפרוטוקולים מדיוני הצוות לא פורסמו בציבור לפני הגשת המלצותיו ולפני ההסכמות עם חברות הגז. הציבור אינו יכול להיות מעורב בהן.
תחת שלטון נתניהו, המשתתפים בגיבוש ההמלצות וקבלת ההחלטות הנוגעות לכל אזרחי ישראל, הם נציגי ההון והשלטון.
בהסכם הקואליציוני עם משה כחלון, נתניהו פעל כמו בעת הקמת הממשלה הקודמת מול לפיד – הוא דאג להכנסת סעיפים שיבטיחו שהפעילות הממשלתית מול מונופול הגז תישמר באחריותו ותחת ידיו.
בהסכם הקואליציוני סוכם על חקיקת "חוק פרויקטים לאומיים", שתפקידו לעקוף את פקידי הציבור. זאת, לצד פירוק רשות החשמל (שיצאה נגד מונופול הגז) וחיזוק כוחו של הממונה על הנפט והגז במשרד האנרגיה (שפעל עד כה בהתאם לאינטרסים של מונופול הגז).
בהסכם הקואליציוני סוכם עוד על הקמת "ועדת שרים לרגולציה" – ועדה שעוקפת את הממונה על ההגבלים ותפקידה להקל בין היתר על פעילות מונופול הגז. האמתלה היא הקלה על פעילות לקידום מיזמים לאומיים.
בראש הוועדה יישב נתניהו עצמו. לצדו יישבו שר האוצר כחלון ושרת המשפטים איילת שקד. הם "ייעזרו" ביועץ הכלכלי הבכיר של נתניהו קנדל, שיציג בפניהם את הדרכים שמצא להמשך קידום פעילות מונופול הגז.
מעט לפני כינון ממשלת נתניהו הרביעית, נחשף ב"דה מרקר" שהצוות בראשות קנדל ימליץ לאפשר את המשך פעילות מונופול הגז. כך, עוד לפני שהושבעה, נכנעה הממשלה הנכנסת למונופול הגז ודאגה שלא יפורק.
בזכות הסעיפים שנתניהו דאג להכניס להסכם הקואליציוני, ההמלצה על המשך פעילות מונופול הגז של תשובה ונובל תהפוך להחלטה ממשלתית ותקוים.
עם מינוי שטייניץ לשר האנרגיה, השלים נתניהו עוד מהלך במשחק השחמט שהוא מנהל בנושא הגז, מול הציבור והפקידים שאמורים לשרתו.
שטייניץ הוא כלי אהוב על נתניהו במשחקיו מול הציבור. מקורבו של נתניהו ישמש כעושה דברו במשרד האנרגיה, כפי שתיפקד בכהונתו כשר האוצר. בכהונה זו יזם שטייניץ את ועדת ששינסקי, שנועדה להרגיע את הרוחות אשר לרווחי היתר של חברות הגז. למרות התחושה ששידר שטייניץ לציבור, כאילו פעל למענו כשהקים את ועדת ששינסקי, המלצותיה הסופיות שונו בהתאם ללחצים ולפי דרישות חברות הגז.
נתניהו משחק שחמט מול הציבור בנושא משק הגז, כשהנהנים העיקריים מכך הם ראשי מונופול הגז, תשובה ונובל אנרג'י. המהלכים האחרונים שמבצרים את שליטתו של נתניהו במשק הגז, נועדו לספק את השח שיאפשר את המשך פעילות מונופול הגז.
את המט על משק הגז ועצמאותה האנרגטית של ישראל, כולנו נקבל בתוך שנים ספורות.
הכותב הוא ממובילי מאבק הגז
