היימנוט קסאו, ילדה בת תשע, נעלמה ב-25 בפברואר 2024 ממרכז קליטה בצפת. מאז, חרף חיפושים, פניות חוזרות של המשפחה והצהרות בדבר מאמצים, לא נמצא קצה חוט ברור. בניסיון לשדר שנבדק כל מקום אפשרי, נציג הסוכנות תיאר את החיפושים במילים ״הפכו כל בית וכל בוחו אקה״, כלי מסורתי לאחסון בצק האנג׳רה, אך הילדה לא נמצאה.

לאורך הזמן בלט הפער בין יוזמות חיפוש שהובלו בידי אזרחים וגופים חוץ-ממסדיים, שפעלו בעקביות ובנוכחות מתמשכת, לבין חיפושים נקודתיים של המשטרה, שהופיעו לעיתים בעיקר ברגעים מתוקשרים. לפחות כלפי חוץ, לא תמיד היה ברור כיצד פעולות אלה משתלבות במהלך חקירתי רציף ומעמיק.

בדיונים חוזרים בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת נמסר כי משרד הקליטה והסוכנות היהודית מתכוונים לסגור את מרכז הקליטה בצפת. הדברים עלו גם בישיבה העשירית של הוועדה בעניינה של היימנוט, שהתקיימה במאי האחרון. אביה של היימנוט תהה כיצד ניתן לסגור את המקום שממנו נעלמה הילדה בעוד החקירה טרם מוצתה. אלא שבקיץ האחרון מרכז הקליטה נסגר, ורוב הדיירים עזבו את המקום. המשפחה נותרה בו מתוך הבנה ברורה של חשיבותו כזירת היעלמות וכמוקד חקירתי.

בין מסקנות לעבודות

אין זה מתפקידן של רשויות החקירה לאפשר סגירת זירה שבה אירעה היעלמות בטרם מוצתה החקירה. האחריות לשימור זירה כזו מוטלת על המדינה, לא על משפחה אזרחית שנאלצת להחזיק במקום כדי למנוע מחיקה שקטה של נסיבות ההיעלמות. לאורך כל הדרך טוענת המשפחה שאין מדובר בהיעלמות מקרית אלא בחטיפה, ודורשת חקירה רצינית, מתמשכת ומעמיקה. זו אינה דרישה חריגה, אלא דרישה אזרחית בסיסית ממדינה שמבקשת להגן על אזרחיה. 

כאשר נודע כי החקירה הועברה ליחידת להב 433, רבים חוו הקלה. סוף סוף הופעלה יחידת חקירות בעלת כלים, ניסיון ופרספקטיבה ארצית. מהלך שנתפס בעיני רבים כמתבקש, גם אם מאוחר, על רקע דרישה אזרחית הולכת ומתרחבת. פריצת דרך דרמטית בהיעלמותה של היימנוט קסאו הוצגה לציבור כמסקנה, אף שהיא נשענה על הקלטות של אמה של ילדה בת 12 ועל תיאור הפגיעה מפי הילדה עצמה. חומר כזה מחייב בדיקה קפדנית וזהירות מרבית, אך אינו מצדיק מסגור חד-משמעי ודרמטי בפני עצמו.

״עיתונות אינה אמורה להעצים דרמה בכל מחיר. כאשר מדובר בילדה נעדרת, הגבול חייב להיות חד וברור במיוחד״

התקשורת היא שתרמה ליצירת תחושת הדרמה, למסגור נרטיבי מוקדם ולדחיפה לכותרות חדות, לעיתים בטרם התבססה תשתית חקירתית מספקת. הדרמה נבנתה בשפה ובאופן הצגת המידע, גם כאשר החומר עצמו היה חלקי ורגיש. עם זאת, חשוב לדייק: עיקר חשיפת השמות, הפנים והפרטים האישיים לא נעשתה בתקשורת המרכזית, אלא ברשתות החברתיות. שם, תחת לחץ רגשי כבד ורצון כן לייצר פריצת דרך, הופצו תכנים רגישים במהירות ולעיתים ללא סינון או אימות. הרשתות הפכו לזירה שבה היטשטשו הגבולות בין סולידריות אזרחית, ספקולציה ולחץ חקירתי.

אטימות אלימה

במהדורה המרכזית של כאן 11 נשמעו אמירות שממחישות עד כמה הקו הזה היטשטש. חברת כנסת ממוצא אתיופי טענה כי אילו היימנוט לא הייתה ממוצא אתיופי, ייתכן שהייתה נמצאת כבר מזמן. על הטענה הזו הגיב פאנליסט צעיר במילים ״תפסיקו להתבכיין״. לא מדובר בוויכוח פוליטי לגיטימי, אלא בזלזול בכאב ממשי ובהצבעה על פערים מבניים הראויים לדיון רציני ולא לביטול.

״הסכנה האמיתית היא מאנשים המתנהלים באטימות, ולעיתים באלימות, בתוך מערכת שאמורה להגן״

מיד לאחר מכן, באייטם אחר, העלתה עיתונאית ותיקה השערה שלפיה ייתכן שהילדה נפלה מאחד מחלונות הדירות ו״חיות טרפו אותה״. זוהי אמירה שנשמעת מופרכת. לא ידוע על חיות טרף המשוטטות בשכונות מגורים בצפת. השערות כאלה אינן תורמות להבנת המקרה, אלא מסיטות את הדיון מן האחריות האנושית והמערכתית. אם כבר להשתמש בדימויים, הרי שהסכנה האמיתית אינה מחיות, אלא מאנשים המתנהלים באטימות, ולעיתים באלימות, בתוך מערכת שאמורה להגן.

רק אמת

אין זו שאלה של חופש ביטוי, אלא של אחריות מקצועית. עיתונות אינה אמורה להעצים דרמה בכל מחיר, ואינה יכולה להרשות לעצמה זלזול, ספקולציות פרועות או מחיקת הקשר חברתי וענייני. כאשר מדובר בילדה נעדרת, הגבול חייב להיות חד וברור במיוחד.

״פרשת סלומון רדאי הסתיימה בזיכוי ובפיצוי, והותירה מאחוריה שאלה מטרידה: כיצד חקירה שמבקשת תוצאה מחמיצה אמת?״

דווקא על רקע הלחץ הציבורי והתקשורתי מתעורר חשש מוכר: מרוב רצון למצוא פתרון, ייבנה פתרון שגוי. אם החשוד אשם, שייתן את הדין במלוא החומרה. אך אם הוא אינו אשם, אסור שהמדינה תקריב עוד חיים כדי להיראות מתפקדת, ובוודאי לא על חשבון הסיכוי להגיע לאמת ולהוביל למציאתה של הילדה.

החשש הזה אינו תיאורטי. הוא נטוע בהיסטוריה הקרובה. פרשת סלומון רדאי הסתיימה בזיכוי ובפיצוי, והותירה מאחוריה שאלה מטרידה: כיצד חקירה שמבקשת תוצאה מחמיצה אמת? זהו אינו מאמר נגד חקירה, אלא בעדה. לא כזו שמייצרת אשמים, אלא כזו שמייצרת תשובות. צדק מדומה אינו מחזיר ילדות הביתה, רק אמת כן.

עצרת ההזדהות עם משפחתה של היימנוט קסאו תתקיים ביום ראשון הקרוב, ה-18 לחודש, בשעה 17:00 בכיכר הבימה בתל אביב.