אפשר להניח שאף אחד לא התרגש הבוקר במשרדים של יצחק תשובה ומשפחת כוזהינוף, בעלי הקרקע בגבעת עמל. אז נכון, תושבי השכונה הודיעו שהם סוגרים את השכונה, הבעירו צמיגים וגררו שתי מכוניות שיחסמו את הגישה לשכונה. אבל במשרדים של אנשי ההון כבר יודעים: תושבי גבעת עמל הם אנשים רגילים. הם יילכו לאכול צהריים, יחזירו את הילדים מהגן, יזיזו את המכוניות כדי שהם עצמם יוכלו להיכנס ולצאת מהבית.

בינתיים, לאנשי ההון יש הנשק שהם צריכים בידיים. יש להם צווי פינוי גמישים. מהיום ועד 12 במאי הם יכולים להגיע מתי שמתחשק להם ולפנות עוד כמה עשרות משפחות. לכו תדעו. אולי כשהתושבים ישנים, אולי כשהם יוצאים לעבודה. אולי הם כשהם יוצאים למנגל ביום העצמאות או עומדים דום ביום הזיכרון. מתישהו תבוא שעת החסד, ואז היס"מניקים שוב ידהרו וינופפו באלות וישתלטו על תא השטח, כמו צבא פרטי מתוחכם ומצויד היטב.

כשיש לך צו פינוי גמיש וצ'ק מספיק גדול כדי לשכור את שירותי המשטרה באיזו טענה על סכנה לשלום הציבור, אתה לא מתרגש מכמה טראבל-מייקרים שעושים רעש ושורפים צמיגים כדי שלא יפנו אותם מהבית. אתה פשוט יושב על עכוזך וממתין שהם יתעייפו. אף אחד לא מפגין שלושה שבועות ברציפות.

גבעת עמל הבוקר. צילום: כרמן אלמקייס. 

תושבי גבעת עמל מעידים שצווי הפינוי הם נגד 30 משפחות. בפועל, מדובר על חלק מ-14 המשפחות ויורשיהן שנגדן פסק בית המשפט שאינן ברות רשות באדמת הגבעה, ושהיזמים רשאים לפנותן. עו"ד משה ישראלי, שמייצג כמה מתושבי גבעת עמל, אומר שיש עוד הרבה מאוד משפחות שנגדן אין צווים, והן יישארו בגבעה גם אחרי הפינוי הקרוב.

"היזמים איפסנו את רוב התביעות לפני 25 ו-30 שנה מטעמים כלכליים," הוא מסביר. לא היה טעם להשקיע הון רב כל כך בתביעות כל עוד אין תוכנית בנייה מאושרת ובת ביצוע בקרקע. עכשיו, כשמתקרבים היתרי הבנייה, עמלים עורכי הדין של תשובה וכוזהינוף כדי להוציא את התביעות האלה מהבוידעם ולחדש אותן. אולי הפעם בית המשפט ייתן תוקף משמעותי יותר לזכויות הדיירים.

אבל אם ללמוד משהו מהמגמה הקיימת על שמירת זכויות האדם הפשוט, הרי שהעתיד לא מבשר טובות לתושבי גבעת עמל. צו הפינוי הגמיש הוא דוגמה מוחשית לכוח ההולך וגובר שמעניקה הרשות השופטת לבעלי ההון. אם פעם הם נדרשו להודיע 30 יום מראש על פינוי, הרי שהיום הם יכולים להפתיע באישון לילה ולממש את הצווים העומדים לטובתם. ההגנות שעמדו לדיירים המפונים הולכות ופוחתות.

צילום: עידן פינק אבידני

אף אחד בגבעת עמל לא באמת יכול להישאר בבית שלושה שבועות כדי להגן עליו מפני מתקפה של צבא פרטי. אף אחד לא יכול לעצור את החיים, להפסיק ללכת לקניות, להפסיק לקפוץ לגינה עם הילדים, להפסיק לקחת את אמא לקופת חולים. צו הפינוי הגמיש הוא המצור המודרני, והיזמים יודעים שתושבי גבעת עמל ייכנעו לדרישות המחיה והפרנסה. ואז ייפלו החומות של גבעת עמל. שוב. מתישהו בשלושת השבועות הקרובים.

גבעת עמל היא עוד תזכורת לכך שהכלכלה המודרנית נוטה יותר ויותר לעבר משחקי סכום אפס. על כל רווח גדול צפוי הפסד מקביל. והרווח של תשובה וכוזהינוף – שמתהדרים באתרי אינטרנט מינימליסטיים שמבטיחים "לגור בתל אביב כמו שחלמנו" – צפוי להיות על חשבון ההפסד של התושבים.

גם הפעם, כמו תמיד: החלום של בעל הון הוא בסך הכל עוד סיוט עבור האדם הפשוט.

צילום: אבי בלכרמן

צילום: עידן פינק אבידני

צילום וידאו: אבי בלכרמן, צדק חברתי- חדר מצב

עמוד הפייסבוק גבעת עמת- נלחמים על הבית