יפעת גליק חשפה השבוע בכאן 11 ששופט בית הדין למשפחה בתל אביב, יהורם שקד, מינה לפחות בשני תיקים עורכי דין המקורבים אליו לתפקידי כונס נכסים ו/או נאמן עיזבון. תפקידים אלו מגלמים בתוכם שכר טרחה מובטח שיכול להגיע גם למיליוני שקלים בכל תיק. בפעם אחרת, לפי גליק, מינה שקד מקורב לתפקיד אחרי שדרש מהמפרק שמונה על ידו זמן קצר קודם לכן להודיע על התפטרותו. אותו מפרק אומר בהקלטה שהושמעה בכתבות של גליק שהוא כלל לא התפטר כפי שבישר המכתב ששיגר לבית המשפט – אלא פוטר על ידי השופט שקד.
בשני המקרים הוגשו נגד השופט שקד תלונות. אחת מהן ככל הידוע נמצאה מוצדקת. אבל הנהלת בתי המשפט הסתפקה בהבהרה בלבד. בעקבות התחקיר של גליק פנתה כתבת המקום הכי חם, שרון שפורר, להנהלת בתי המשפט בסדרת שאלות. למשל, כמה תלונות הוגשו בסך הכל במהלך שנותיו של שקד כשופט? האם בתלונות שהוגשו, הגם שנמצאו לא מוצדקות, אין זכות הציבור לדעת במה מדובר, מה הליך הבדיקה שנעשה? בכמה תיקים מינה מקורבים לו כמפרקים ו/או מנהלי עזבונות ו/או כונסים וכדומה? מה שכר טרחה שהועבר אליהם בתיקים אלו? כיצד טופלו התלונות בעניינו?
מתגובת הנהלת בית המשפט שהגיעה לידי המקום הכי חם בעקבות פנייתנו, מתברר כי נגד השופט שקד הוגשו עשרות תלונות במצטבר. רק חלק קטן פורסמו. "על רקע תלונות העבר שנמצאו מוצדקות נגד השופט שקד, קיים איתו מנהל בתי המשפט דאז, השופט מיכאל שפיצר, פגישה שבה נדון הנושא בהרחבה. מאז, אף שהוגשו נגד השופט מספר תלונות נוספות, אף אחת מהן לא נמצאה מוצדקת. בעקבות הכתבות שפורסמו בימים האחרונים, יש לבחון אם עולים עתה נושאים הטעונים בדיקה נוספת. ככל שיימצא שכך הדבר אלה יטופלו כנדרש", נכתב בתגובה.
עוד נכתב כי "מתוך עשרות תלונות שהוגשו לנציב תלונות הציבור על שופטים נגד השופט יהורם שקד, נמצאו מוצדקות תלונות ספורות בלבד. החלטת הנציב שאליה את מתייחסת, בדבר מינוי בעלי תפקידים בתיקים ניתנה ב-2016 ,כארבע שנים וחצי לאחר שבוצעו המינויים. מאז הוגשו נגד השופט שקד 11 תלונות, אשר אף אחת מהן לא נמצאה מוצדקת על ידי נציבי תלונות הציבור על שופטים )הנציב הקודם א' ריבלין והנציב הנוכחי א' שהם(. התלונה האחרונה שנמצאה מוצדקת היא כאמור מנובמבר 2016 ,על אירועים שהתרחשו בשנת 2013.
כלומר, שורת תלונות הוגשו על השופט שקד בתשע השנים מאז שמונה. נכון, מדובר בשופט בבית הדין למשפחה – מקום רווי יצרים וסכסוכים קשים ובמשפטים לא פעם יש צדדים לא מרוצים. ובכל זאת עשרות תלונות זה לא עניין של מה בכך. ביקשנו מנציבות בתי המשפט לדעת אם מדובר בהרבה או במעט תלונות ביחס לשופטי משפחה. ביקשנו לדעת מי השיאנים שקיבלו את מספר התלונות הרב ביותר מקרב – הם טענו שאינם יכולים למסור שמות. ביקשנו לדעת את מספר התלונות שקיבלו השיאנים ואת מספר התלונות הממוצע בכלל לשופט. לא קיבלנו עדיין את הנתונים האלו.
בתגובה לשאלת המקום מדוע לא יפורסמו דוחות נציבות הביקורת על השופטים, ודוחות התלונות על השופט שקד ושופטים אחרים – השיבה הנהלת בתי המשפט: "נשיאת בית המשפט העליון ומנהל בתי המשפט מקבלים באופן שוטף כל החלטה של הנציב הניתנת לגבי תלונות על שופטים. הנשיאה והמנהל מתייחסים בכובד ראש לכל החלטה ואף נוקטים בצעדים מתאימים, ככל הנדרש. יש להדגיש כי האופן שבו המערכת מתמודדת עם הנושא הוא תלוי עניין והטיפול נעשה בשים לב לנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה. והוא הדין לגבי התרת פרסום תוכן התלונות. נשיאת בית המשפט העליון ושרת המשפטים כאחד רשאיות. להתיר פרסום פרטי תלונה מסוימת על שופט, כולם או חלקם, שהטיפול בה הסתיים".
בפני השופט שקד נדונו עשרות תיקים לפחות בשנים האחרונות. האם הציבור לא זכאי לדעת כיצד התנהל בתיקים אלו? האם קיבלו משפט הוגן? גם אם בסופו של דבר יימצא כי מדובר בפגמים אתיים בלבד ללא כל רף פלילי – האם אין זו זכות הציבור לדעת לפי הודעת הנהלת בתי המשפט אפשר לפרסם חלק מהתלונות, אבל נשיאת העליון ושרת המשפטים החליטו שלא. והנה לכם צעד שיכול להגביר את אמון הציבור במערכת, שנמצא במשבר.
לטור המלא של שרון שפורר בעקבות התחקיר:
