בשבוע שעבר החליטה מפלגת הליכוד להעניש את ח"כ טלי גוטליב בגין הפרת משמעת קואליציונית, לאור סרבנותה להסיר מועמדותה בבחירות לנציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים. העונש שהוטל על גוטליב הוא שלילת חברות בוועדות הכנסת השונות, איסור על העלאת הצעות חוק ואיסור לדבר בשם סיעת הליכוד במליאת הכנסת – כל זאת עד להודעה חדשה.
מבדיקה שערכנו עולה כי חרות כנסת נענשות בחומרה יתרה, לא רק על מעשים דומים, אלא גם על מעשים פחותים בחומרתם מאלו שעשו חברי כנסת גברים.
משמעת קואליציונית היא המכשיר שבעזרתו הממשלה מכפיפה את הכנסת לרצונותיה, באמצעות חברי הקואליציה המייצגים אותה במליאה. השימוש במשמעת קואליציונית מבטיח העברת תקציב ויציבות עבור הממשלה, אך גם מסרס את חברי הכנסת בשורה של החלטות נוספות. הוא ממזער כמעט לחלוטין את יכולתם של חברי אופוזיציה להעביר חוקים, והופך את חברי הכנסת מהקואליציה לשלוחה של הממשלה, גם במקרים שאינם נוגעים למדיניותה. כך למשל, ח"כיות מהקואליציה הצביעו בניגוד לרצונן כנגד הצעת חוק האיזוק האלקטרוני רק בשל דרישת השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר – והחוק נפל.
מבדיקה שערכנו מצאנו שמאז 2009 היו 38 חברי וחברות כנסת שהפרו משמעת קואליציונית, מתוכם 24 גברים ו-14 נשים. סידור המקרים על פי רמות חומרת הענישה של חברי וחברות הכנסת מצביעה על ענישה מחמירה יותר נגד חברות כנסת. חלק מהנתונים לקוחים מפרסום של אביטל פרידמן במכון הישראלי לדמוקרטיה, שאליהם נוספו נתונים שאותרו מדיווחים תקשורתיים.
מבין המקרים שמצאנו, 24 חברי הכנסת נענשו בגין הפרות משמעת קואליציוניות. 14 מהם גברים (58 אחוז) ו-10 נשים. אולם בדיקת חומרת הענישה מעלה שארבעת העונשים הכבדים ביותר הוטלו על חמש נשים, ולאו דווקא בגין הפרות המשמעת הקואליציוניות החמורות ביותר.
בראש הטבלה נמצאת ח"כ לשעבר עדי קול (יש עתיד), שב-2013 נמנעה בהצבעה על חוק של הקואליציה, שעבר לבסוף, וזכתה להרגיש את זעמו של יו"ר המפלגה שלה, יאיר לפיד. לפיד הטיל עליה השעיה מחברות בוועדות והשעיה מהעלאת חוקים עד הודעה חדשה. העונש הסתיים אחרי שלושה חודשים, וגם זה רק לאחר תרעומת בסיעת יש עתיד. עדי קול לא שובצה יותר לרשימת המפלגה בבחירות לאחר מכן.
לעת עתה, הענישה מהשבוע שעבר נגד ח"כ גוטליב, נמצאת במקום השני, וזאת בשל הסנקציות שהוטלו עליה והשימוש במונח "עד הודעה חדשה" שנלווה להחלטה. זהו מונח קיצוני שלמיטב ידיעתנו ליווה את הענישה של ח"כ קול וגוטליב בלבד. לא נתקלנו בענישה ללא קציבת זמן מההתחלה נגד גברים.
השימוש במונח "עד הודעה חדשה" שנלווה להחלטה של גוטליב קיצוני במיו. לא נתקלנו בענישה כזו נגד גברים
במקרה של גוטליב, מדובר במקרה ייחודי של הפרת משמעת קואליציונית. רוב הפרות המשמעת נוגעות להצבעות חברי הכנסת במליאה או בוועדות, ובמקרה של גוטליב הייתה זו סרבנות להסיר מועמדותה לוועדה לבחירת שופטים. המיקום הסופי של הענישה הזו תקבע בעתיד, אחרי שנדע מה משך הזמן בו הושתה הענישה על חברת הכנסת.
חמש נשים במקומות הראשונים
במקום השלישי במדד חומרת הענישה אנו מוצאים את ח"כ נאוה בוקר (הליכוד) שב-2016 נענשה על שהפרה משמעת קואליציונית ונמנעה בהצבעה על הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת לשעבר אילן גילאון (מרצ) שביקשה להשוות את קצבת הנכות מהביטוח הלאומי לשכר המינימום. עונשה של בוקר הסתכם בחודש שבו הצעות החוק שלה לא עלו לדיון.
במקום הרביעי נמצאות במשותף שתי חברות כנסת שהוענשו באותה שנה (2016), ח"כ רחל עזריה (כולנו) וח"כ שולי מועלם רפאל (הבית היהודי), על שהצהירו שיתנגדו לחוק לביטול חזקת הגיל הרך מטעם הקואליציה, חוק שלא עלה בסוף להצבעה, וזכו לאור זאת בענישה של חודש בו לא עלו הצעות חוק שלהן לדיון.
דוגמאות להפרת משמעת קואליציונית שלא גררה ענישה: אותה סיבה שגרמה להענשת ח"כ רחל עזריה וח"כ שולי מועלם ב-2016, כלומר איום שלא להצביע לפי עמדת הקואליציה, עברה ללא ענישה כשזה נגע לח"כ אמיר אוחנה (2017). גם ב-2018 ח"כ אוחנה הפר משמעת קואליציונית כשהצביע נגד "חוק הפונדקאות" כשעמדת הקואליציה הייתה לתמוך בחוק. גם באותו מקרה לא הוטלו על ח"כ אוחנה סנקציות. ח"כ ניר אורבך נעדר בשנת 2022 מיום הצבעות שלם בשל מחאה ולא ספג ענישה כלשהי.
הגברים הראשונים בטבלת הענישות החמורות ביותר, נמצאים במקום החמישי, לצד אישה אחת נוספת. בשנת 2012 הוטלו סנקציות נגד ח"כ נינו אבסדזה (קדימה), ח"כ רוברט טייביב (קדימה) וח"כ יואל חסון (קדימה), שתמכו בהצעת חוק שהוגשה מטעם סיעת העבודה, האוסרת הדרת נשים מהמרחב הציבורי. עונשם היה מניעת העלאת הצעות חוק פרטיות למשך חודש ימים.
אחריהם נמצא הגבר הראשון שנענש לבדו בחומרה הרבה ביותר – ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד). ח"כ אדלשטיין הוענש השנה כיוון שנעדר משתי הצבעות על חוקים במסגרת הרפורמה המשפטית, ושבר בכך משמעת קואליציונית. עונשו הסתכם בשלושה שבועות בהן לא יכול היה להגיש הצעות חוק פרטיות, הצעות לסדר או לדבר במליאת הכנסת מטעם סיעת הליכוד.
גם ח"כ בני בגין (הליכוד) נענש לתקופה של שלושה שבועות בהם הושעה מחברותו בוועדת חוקה, חוק ומשפט, זאת בשל הצבעתו נגד חוק להסרת מאחזים בלתי חוקיים שקידמה הקואליציה.
עד הודעה חדשה
ב-14 הפרות משמעת קואליציונית של חברי כנסת שמצאנו, לא הוטלו לבסוף עונשים. חלק מההפרות הן קשות מהפרות שבגינן הוטלו עונשים על אחרים. עשרה מהמקרים בהם לא הוטלו עונשים הם של חברי כנסת גברים (71 אחוז), ו-4 (29 אחוז) מהמקרים הן נשים.
יתר המקרים הם של חברי וחברות כנסת שהצביעו בניגוד לעמדת הקואליציה, מעשה דומה או חמור יותר ממעשיהן של ח"כ קול, בוקר, עזריה או מועלם – ובכל זאת מעשיהם לא גררו הטלת סנקציות.
כך היה ב-2011 עם ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), 2011 – ח"כ ראובן ריבלין (הליכוד), 2013 – ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד), ח"כ ראובן ריבלין (הליכוד), 2017 – ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), 2018 – ח"כ רחל עזריה (כולנו), ח"כ בני בגין (הליכוד), ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), ח"כ מירב בן ארי (כולנו), ח"כ טלי טלוסקוב (כולנו), 2021 – ח"כ מאזן גנאים (רע"מ), 2022 – עמיחי שיקלי (ימינה), ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ), ניר אורבך (ימינה).
פחות נשים נמצאות בקטגוריה של אלו שלא נענשו על הפרות משמעת קואליציונית (29 אחוז), זאת ביחס לכמות הנשים בכלל בקרב המפרים משמעת (37 אחוז), בעוד אחוז הנשים שנענשו (42 אחוז) דווקא גדול מאחוז הנשים שהפרו משמעת קואליציונית.
אבל כנראה שעיקר הבעיה היא מידת הענישה של חברות כנסת בהשוואה לחברי כנסת, במיוחד כשבודקים את הסיבות להטלת הענישה. כל חמשת חברי הכנסת שנענשו בענישה המחמירה ביותר הן נשים, כשלא פעם המעשה בגינו הן הוענשו בוצע גם על ידי גברים, שזכו לעונש מופחת או לא הוענשו בכלל. בנוסף, הענשה "עד הודעה חדשה", הוא מונח שהשתמשו בו רק פעמיים ורק כלפי נשים. מונח משפיל שמותיר את חברת הכנסת בחוסר ודאות מוחלט לגבי פעילותה בכנסת.
למעט ח"כ נינו אבסדזה (קדימה) שהוענשה כשבראש מפלגת קדימה עמדה בזמנו אישה – ציפי לבני, כל ייתר הנשים הוענשו כאשר בראשות מפלגותיהן עמד גבר.
