מתקרב לסופו ההליך המשפטי המתנהל בחצי שנה האחרונה בבית משפט השלום בקריות נגד האחים אורן ומאור עוזיאל, בני 22 ו-28 בהתאמה מקרית אתא. השניים נעצרו בנובמבר 2019 בחשד לניהול קבוצות טלגרם מיניות. לפי כתב האישום, מעשיהם של האחים פגעו ביותר מ-20 נשים.
עסקת טיעון שנחתמה השבוע בין המדינה לבין האחים ממתינה כעת לאישור בית המשפט. לפי הפרקליטות, אורן, שהוגדר על ידי המדינה כ״רוח החיה״ מאחורי ניהול הקבוצות, עתיד להישלח ל-31 חודשי מאסר בפועל.
על אחיו מאור צפויים להיגזר תשעה חודשי מאסר בפועל, שיוכלו להיות מומרים בעבודות שירות ״בכפוף לחוות דעת חיובית של הממונה על עבודות השירות״. כמו כן, הפרקליטות תפעל למען פיצוי הנפגעות בתיק.
כתב האישום נגד האחים הוגש בדצמבר, לאחר שגובש על ידי לפחות 33 חוקרי סייבר. בכתב האישום נטען כי בקבוצה העיקרית אותה ניהלו, ״תותה ישראלית״, היו חברים יותר מ-6,500 משתמשים והופצו בה כ-7,000 תמונות וסרטונים של נשים ישראליות, לרבות קטינות. חלק מהתיעוד הופץ על ידי האחים עצמם.
כמו כן, האחים הואשמו בקיום יחסי מין עם קטינה בת 16, תיעודה ללא ידיעתה והפצת תיעוד זה בקבוצת טלגרם אחרת. אורן הואשם באיומים על בת זוגו לשעבר כדי להניאה ממסירת עדות במשטרה נגדו, לאחר שנעצר במאי 2019 בעקבות שיתוף פעולה בין תוכנית ״הצינור״ לבין קורבנות הפרשה. אורן הודה בפני כמה מהנפגעות שהוא עומד מאחורי הקמת הקבוצות וניהולן.
מעצרו של רונן שיך הוארך
במקביל, בדיון שהתקיים הבוקר (חמישי) בבית משפט השלום בתל אביב הוארך מעצרו של רונן שיך, בן ה-29 מחיפה החשוד כי ניהל חמש קבוצות טלגרם בהן הפיץ חומרים אינטימיים של אלפי נשים, עד ליום ראשון הקרוב. להערכת המשטרה, מספר האנשים שנחשפו לקבוצות ששיך ניהל עומד על כ-200 אלף. על מעצרו של שיך דווח בשבוע שעבר ב״מקום הכי חם בגיהנום״.
השופטת ענת יהב הודיעה על הארכת המעצר היום, על אף העובדה ששירות בתי הסוהר לא נענה לדרישת השופטת מהדיון הקודם לשלוח את שיך לבדיקה פסיכיאטרית ולמרות טענות המשטרה כי החשוד מספק תשובות משוללות הגיון בחקירותיו.
״עילת המעצר היא מסוכנות לציבור נוכח ריבוי הנפגעות״, קבעה השופטת יהב והוסיפה כי הפרסומים המיוחסים לשיך ״שינו בלי היכר את חייהן והובילו אותן לבצע פעולות קיצוניות כמו לנסות לשלוח יד בנפשן״.
חוקרי המשטרה טענו בדיון כי בתוך זמן קצר הם גבו עדויות מיותר ממאה נשים שתיעוד מיני שלהן הופץ ללא רצונן בקבוצות שניהולן מיוחס לשיך. ימים ספורים לאחר תחילת חקירתו של שיך סגר מחלק הסייבר של מחוז תל אביב לפחות 16 קבוצות כאלה.
בחקירתו, שיך הודה בניהולן של קבוצות מסוימות, אך הכחיש את הפצת החומרים, ביניהם גם תיעוד מיני של קטינות בצירוף פרטיהן האישיים ודרכים ליצירת קשר איתן ברשתות החברתיות. בדיון הבא, שיתקיים ביום ראשון הקרוב, תוגש הצהרת תובע ובהמשך יוגש אף כתב אישום על ידי המשטרה.
״עילת המעצר היא מסוכנות לציבור״, אמרה השופטת והוסיפה כי הפרסומים המיוחסים לשיך ״הובילו את הנפגעות לבצע פעולות קיצוניות כמו לנסות לשלוח יד בנפשן״
שיך הוא עובד זוטר בעיריית חיפה. מלבד עבירות של פגיעה בפרטיות ושימוש בדמותו של קטין בפרסום תועבה המיוחסות לו, המשטרה מייחסת לו עבירות נוספות, כולל הוצאת מסמך ממשמורת על ידי עובד ציבור, הונאה בכרטיס אשראי ופרסום שירותי זנות.
בדיוני הארכת המעצר הקודמים בתיק חשפה השופטת כי ברשותו של החשוד נתפסו מאות רבות של חומרים פורנוגרפיים של קטינות מתחת לגיל 14. לדברי נציג המשטרה, ״עשרות רבות״ של נשים כבר התלוננו נגד שיך – ״ויגיעו עוד ועוד״.
160 נשים קשורות לפרשה
מקורות המעורים בפרטי החקירה סיפרו ל״מקום הכי חם״ כי בשבועות האחרונים בחנה המשטרה יותר מ-400 תלונות שהוגשו בעניין הפצת תיעוד מיני בטלגרם ברחבי הארץ על מנת להבין אילו מהתלונות קשורות לפעילותו של שיך.
בדיון שנערך השבוע בוועדה לקידום מעמד האישה ולשיוויון מגדרי בכנסת, נציג המשטרה טען כי בשבועות האחרונים המשטרה פנתה מיוזמתה לכ-160 נשים שתיעוד מיני שלהן הופץ בקבוצות הקשורות לפרשה.
בינואר 2014 אישרה הכנסת את התיקון לחוק למניעת הטרדה מינית, הידוע בכינוי ״חוק הסרטונים״. התיקון קבע שהפצת תוכן בעל אופי מיני ללא הסכמת המתועד יכולה להיחשב הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות – עבירות שהעונש עליהן יכול להגיע עד חמש שנות מאסר.
בדיון השבוע בכנסת אמר רב פקד גלעד בנט, קצין מודיעין ממחלקת הסייבר של המשטרה, כי לאחרונה חלה עלייה משמעותית בפתיחת תיקים בנוגע לעבירה על ״חוק הסרטונים״. בחציון הראשון של 2020 בלבד נפתחו 256 תיקים מסוג זה, בעוד הנתון המקביל משנת 2019 כולה עומד על 231 תיקים.
לאחרונה חלה עלייה בפתיחת תיקים הנוגעים ל״חוק הסרטונים״. בחציון הראשון של 2020 בלבד נפתחו 256 תיקים מסוג זה
עו״ד יעלה הראל ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה סיפרה כי מתחילת השנה הגישה המחלקה ארבעה כתבי אישום הנוגעים ל״חוק הסרטונים״ – כולם נגד נאשמים החשודים בהפצת תיעוד מיני של נשים בקבוצות טלגרם.
״אני חיה בצל הפרשות האלה כבר כמעט שנתיים״, אומרת יובל גולד, בלוגרית שתמונות וסרטונים אינטימיים שלה הופצו בקבוצות טלגרם שונות. ״מדובר בתמונות שלי שחלקן צולמו בגיל 17. החומרים שנמצאים בידי המשטרה הם כלום ושום דבר ביחס למה שאנשים הפיצו בקבוצות״.
לדברי גולד, סגירת הקבוצות על ידי המשטרה היא צעד ראשון – אך בלתי מספק. ״מחיקת הקבוצות לא אומרת שהחומרים הללו לא שמורים בטלפונים של עשרות אלפי אנשים״, היא מבהירה. ״זה רק עניין של זמן עד שמשתמשי הקבוצות, שכבר הפיצו בעבר תיעוד מיני שלי, יעשו זאת שוב, אולי בפלטפורמות אחרות. אם לא תהיה הרתעה מסיבית בענישה, כל מי שהחומרים הפרטיים שלי נמצאים ברשותו ירגיש בנוח לעשות איתם מה שהוא רוצה״.
תפסת מרובה, לא תפסת
לפי נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת משנת 2018, כ-88 אחוזים מכתבי האישום שמוגשים בעבירות הפצה של תיעוד מיני ללא הסכמה מוגשים נגד נאשם בודד, למרות העובדה כי הוא לרוב מהווה רק חלק משרשרת הפצה רחבה יותר.
״בכל תיק כזה יש עשרות רבות של נפגעות עבירה וכל כתב אישום שלנו מכיל מספר רב של תיקי משטרה״, אמרה עו״ד הראל בדיון. ״כתב האישום מוגש נגד חשוד מרכזי, שפוגע בעשרות נפגעות עבירה״.
עורך דינו של שיך, אבי אמר, שאל במהלך דיוני הארכת המעצר אם ישנם חשודים נוספים בפרשה. במשטרה טענו בתגובה כי חלקו של שיך בהפצה מהווה כ-99 אחוזים, לעומת חלקם הקטן באופן יחסי של חשודים וחשודות אחרים. עם זאת, יש לציין כי לפי ״חוק הסרטונים״, כל מפיץ נחשב עבריין.
יובל גולד, מקורבנות הפרשה: ״לא רק העבריינים הגדולים פגעו בנו, גם המפיצים הקטנים יצרו את המרחבים האלה והזינו אותם. כולם היו שם, כל עם ישראל״
כשנציג המשטרה נשאל לגבי הסוגיה במהלך הדיון בכנסת, הוא השיב, ״אתה רוצה למקד את הפעילות במי שביצעו את החלק הארי של העבירה״ והודה, ״בקבועי הזמן של החקירה אי אפשר לתפוס את כל האנשים שהפיצו. במובן הזה תפסת מרובה, לא תפסת״.
נפגעות ששמותיהן צפויים להיכלל בכתב האישום נגד שיך סיפרו ל״מקום הכי חם״ כי הן מקוות שהמשטרה תאתר את מקור ההפצה, שהפקיע את תמונותיהן האינטימיות מרשותן.
ובינתיים בדנמרק
פרשה דומה שהתרחשה בדנמרק ממחישה את האפשרויות הנוספות העומדות בפני רשויות האכיפה. בינואר 2018 הגישה משטרת קופנהגן 1,004 כתבי אישום נגד בני נוער ובגירים שנטלו חלק בשרשרת הפצה של סרטון אינטימי.
בסרטון תועדו שני בני 15 מקיימים יחסי מין. בחקירתה, טענה הנערה המתועדת כי על אף שיחסי המין התקיימו בהסכמה, הם כללו מעשים שהתבצעו בניגוד לרצונה. לדבריה, היא כמובן מעולם לא אישרה את הפצת התיעוד ברבים.
נראה שמקורה של ההעדפה של משטרת ישראל למקד את כתבי האישום במפיצים העיקריים טמון בהנחיית פרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן.
ההנחייה, הנוגעת לחקירה ולהעמדה לדין בעבירות של הפצת תכנים בעלי אופי מיני ללא הסכמה, פורסמה בפברואר 2017. ניצן קבע כי בשל הקושי שבחקירת כלל המעורבים בפרשות מסוג זה, יש להתמקד במקרה ההפצה הראשון וכן בחקירתם של האחראיים המרכזיים להפצת התיעוד ברבים.
״הקבוצות האלה לא קמו לתוך ואקום – היה להן ביקוש רב״, אומרת גולד. ״משתמשים נרשמו, דרשו חומרים של נשים, שיתפו פעולה בלהשיג אותם… הם סחרו בתמונות שלי. לא רק העבריינים הגדולים פגעו בנו, גם המפיצים הקטנים והמשתמשים השקטים יצרו את המרחבים האלה והזינו אותם. כולם היו שם, כל עם ישראל. אף אחד לא עצר לרגע ואמר יש כאן נשים שנפגעות מזה, חלקן בצורה בלתי הפיכה״.
״הקבוצות האלה לא קמו לתוך ואקום – היה להן ביקוש רב. משתמשים נרשמו, דרשו חומרים של נשים, שיתפו פעולה בלהשיג אותם"
גולד טוענת שהרשעתם של חשודים כמו שיך והאחים עוזיאל תותיר מעורבים רבים בפרשה בחזקת חפים מפשע. ״המשטרה עובדת קשה מאוד, אבל המוני עבריינים נשארים מאחור״, היא קובעת. ״המפיצים הקטנים מקבלים מסר שאם הם עושים את זה בקנה מידה לא גדול, המשטרה לא תפתח בחקירה, לא צפוי להם שום עונש למרות העובדה שהם עבריינים״.
ואכן, נראה שמשטרת ישראל מעדיפה לאגד כמה שיותר נפגעות בכתב אישום אחד ולא להתחקות אחרי כל חוליה בשרשרת ההפצה. ״צריך לקחת בזהירות את ההשוואה לדנמרק״, אמר רפ״ק בנט בדיון בכנסת. ״יכול להיות שליחידת החקירה ולתביעה שם היה אורך נשימה ועניין לעשות תיק דגל במובן של 'ראו הוזהרתם', אבל ההשוואות האלה מסוכנות״.