השבוע, ביום רביעי, תקריא השופטת ענת חולתא בשידור חי מבית משפט השלום בבאר שבע, את גזר דינו של עידן מיכאילוב, שניהל קבוצות טלגרם בהן נסחר תיעוד מיני של לפחות 130 ישראליות עם הפרטים האישיים שלהן, 30 מהן קטינות, חלקן בנות פחות מ-16.
גם מיכאילוב, כמו עברייני מין אחרים ברשת נאבק בתחילת ההליך על מנת ששמו ופרטיו יאסרו בפרסום. המעט שיכולנו לעשות הוא לוודא שגזר דינו יהדהד ברשתות ברגע האמת, לכן פנינו לבית המשפט בבקשה להתיר את שידור הדיון והקראת גזר הדין.
לפני חודשיים, בדיון הטיעונים לעונש, פגשנו נערה בת 15 שהחזיקה בידה שקית עמוסה בחטיפים, כמו בטיול שנתי. מיכאילוב סחר בתמונות וסרטונים שלה שצולמו כשהיתה בת 13. היא נסעה לדיון לבדה בתחבורה ציבורית, מעיר מרוחקת, ללא ידיעת הוריה. בדיון היא בכתה.
כל אחת מהנפגעות בפרשה הזאת מתגוררת במקום אחר בישראל, תלונותיהן נגבו בתחנות משטרה מאילת ועד קריית שמונה. כשהגשנו את הבקשה לשידור חי של הקראת גזר הדין חשבנו שבמקרה הזה, ובפרשות אחרות בסגנון, ראוי שכל נפגעת תוכל להתעדכן בגזר הדין ברגע האמת ולצפות בו במקום הכי בטוח עבורה.
כ-3,000 משתמשים היו רשומים לקבוצות של מיכאלוב, אין לדעת לכמה נוספים התכנים הללו הגיעו. עבור הצטרפות לחלק מקבוצותיו הוא דרש תשלום. רווחיו של מיכאילוב באפליקציית הביט הסתכמו בכ-5,000 שקלים. המשטרה לא עברה על רווחיו במטבעות קריפטו או בפייפאל.
בתחילת מאי הודה מיכאלוב בעבירות שיוחסו לו במסגרת הסדר טיעון. ההסכם הוביל בין לצמצום במספר הצעירות שהופיעו בכתב האישום. לא נכללו בו 37 נפגעות עבירה, מהן 6 קטינות.
אולי יעניין אותך גם:
התצהירים של נפגעות העבירה חושפות את מה שעבר עליהן מאז שנודע להן שחומר אינטימי שלהן נמצא ברשת.
"דיכאון והתקפי חרדה קשים, סיוטים בלילה, נסיונות להתאבד, פחד מלדבר עם בנים וקושי לסמוך על אנשים", סיפרה אחת הנערות. "אנשים שולחים לי הודעות מטרידות ופוגעות ברשתות החברתיות. הסרטונים והתמונות הגיעו לילדים בבית הספר שאני לומדת בו ומאז אני מתביישת לבוא לבית הספר. אני מתביישת ללכת ברחוב מהפחד שיזהו אותי ויטרידו אותי במציאות, ולא רק ברשתות החברתיות.
"אני לוקחת כדורים נגד דיכאון והולכת לפסיכיאטרית קבוע ולטיפול עם פסיכולוגית פעם בשבוע. אני מתביישת בגוף שלי ומנסה כל פעם להסתיר אותו, בגדים ארוכים בקיץ. אני בתקופת בגרויות וקשה לי להתרכז וקשה לי ללמוד, כי אני כל הזמן בחרדות שהתמונות והסרטונים יגיעו לעוד אנשים שמכירים אותי או שאני מכירה, וזה מפחיד אותי".
נפגעת אחרת סיפרה: "כשהתקשרו אלי ובישרו לי את מה שקרה, בדיוק חזרנו הביתה מאירוע משפחתי נורא גדול. ברגע ששמעתי, הרגשתי כאילו חרב עלי עולמי. הרגשתי דקירה חדה כל כך בחזה. נעלתי את עצמי בחדר שלי, עצמתי עיניים ולא נתתי לעצמי לפתוח את העיניים מתוך בושה. פחדתי שהמשפחה שלי תדע מה קרה ופחדתי לספר לבן הזוג שלי, כי פחדתי שהם יגעלו ממני.
"לא הייתי מסוגלת להסתכל על עצמי במראה, לא הייתי מסוגלת אפילו להתקלח. התביישתי לראות את הגוף של עצמי. כשהזמינו אותי לתת עדות והראו לי את מה שהופץ, נתקפתי בחילה נוראית, הלקאה עצמית ובושה שאני לא מאחלת לשונאים שלי. הרגשתי זולה.
"המצב הנפשי שלי היה ברצפה, לקח לי כל כך הרבה זמן לקום ממה שקרה. התביישתי בעצמי, לא הייתי מסוגלת להסתכל להורים שלי בעיניים, עד היום אני נזכרת בזה ועדיין נגעלת מעצמי".
